תוספות רי"ד על בבא בתרא ו

(ד) פיסקא סמך לו כותל אחר האי כשורא דמטללת' כו' כתב רבי יצח' זצוק"ל בתוספותיו מורי מפרש האי חזקה כי ההוא דלעיל בי כוי לא הוי חזקה דאמתני' קאי בחזקת שלא נתן ה"נ אמתני' קאי ואתא לאשמעי' דאפי' לאחר שהניח תקרה בחזקת שלא נתן עד למ"ד יום. ואע"ג דקתני אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל היינו שמחייב בב"ד מיהו בחזקת שלא נתן הוי אפי' לאחר שנתן תקרה עד ל' יום משום טעמא דאמרן לעיל מי יימר דמחייבו לי רבנן. ואינו נ"ל פת' זה כלל דבמתני' תני סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל. דמשמע לא מבעיא אם נתן תקרה דמגלגלין אלא אע"פ שלא נתן תקרה מגלגלין עליו את הכל והדר תני בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ומשמע בין לא נתן בין נתן תקרה הוי בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן שהוא אומר בלבו דלמא לא מחייבו לי רבנן כיון שפטרוני מליתן לו בשעת הבנין ואם סמכתי לאחר מיכן הו"ל זה נהנה וזה אינו חסר ואע"פ שחיברה בטינא ועברו ל' יום הוי בחזקת שלא נתן עד שיביא ראי' שנתן שזה שמניחו לסמוך וליתן תקרה שמח בדבר ומניחו לעשות כדי שיתבענו למחר [וליומא אחרא] (ולאמחאי) בב"ד ויתן לו חלקו בכותל ואינו רוצה לומר לו עכשיו כלום שמא ימנע ולא יעשה ואם בא רבינא לומר דבר מה שאינו משמע ממתני' ע"י קבלה שהיתה לו כדאשכחן בכמה דוכתי היה לו לתלמוד לעשות פיסקא ולכתוב מתני' ולהביא בחזקת שלא נתן כו' ולו' רבינא כך ל"ש אלא שלא נתן תקרה אבל נתן תקרה וחברה בטינא לאלתר הוי בחזקת שנתן אי נמי לא חברה בטינא ועברו עליו ל' יום הרי בחזקת שנתן א"ו ש"מ דחזקה גמורה קאמר וכדפרישית במה"ק ולא היא דחילוק יש בין היכא דלא נתן תקרה ובין היכא דנתן תקרה ושבקי' למיסמך קורות אדידי' לא הוי שביק ליה למיסמך אי לא הוי יהיב לי' זוזי ולעולם אי [חברי'] בטינא לאלתר הוי חזקה כדכתבית בתוספות ולא מצי למיתבעי דמי והאי דתני בחזקת שלא נתן לא קאי אלא אהיכא דלא נתן תקרה דאע"ג דמצי למיתבעי' (אדינא) [בדינא] כדתנא מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן הוי אבל היכא דנתן קורותיו על הכותל ולא מיחה בידו לאלתר הוי בחזקת שנתן ועיין במה"ק לקמן בפ' חזקת הבתים בה' ואלו דברים שאין להן חזקה שפירשתי שם כך: