תוספות רי"ד על בבא בתרא סט

(כב) ארעא ודיקלי אי אית לי' דיקלי יהיב לי' תרי דיקלי מה שפירש רבי' שמואל זצוק"ל שאם יש דקלים באותה שדה שחייב ליתן לו שני דקלים אחרים משלו בשדה אחרת משום דבכלל שדה הן כל הדקלים שבתוכה וכשאמר ודיקלי. על דקלים אחרים קאמר. אינו נ"ל כלל דהא אמרן שופרא דשטרא הוא למיכתב דיקלי תאנין והוצין ואע"ג דאי לא כתב נמי קנה וה"נ כי אמר ודיקלי על הנהו דיקלי קאמר ואע"ג דמזדבני בסתמא אלא נ"ל שכל אלה ג' הלשונות מדברים במקום שאין דקלים בשדה ובא התלמודא לחלק בין לשון ולשון שאם אמר לו ארעא ודיקלי יהיב לי' תרין דיקלין בשדה אחרת כיון שאין שם דקלים ומקח טעות לא הוי שלא אמר לו שיש דקלים באותה שדה ואי אמר לי' ארעא בי דיקלי דחזיא לדיקלא קאמר לי' פי' ואע"פ שאין שם דקלים קנה וגם א"צ ליתן לו דקלים אחרים ואי אמר לי' ארעא דדיקלי או ארע' בדיקלי שדה שיש שם דקלים משמע זה הלשון ואם אין שם דקלים הוי מקח טעות וראיתי שרבינו תם בספר הישר גורס אי אית בה דיקלי ומפרש הכי אם יש באותה קרקע שני דקלים הגיעו וכ"ש אם יש בה יותר דכולן שלו שבשביל כך אין לו להפסיד אם יש בה ולכך אהני ייתור לשון דאי משעבדי פריק להו. ואם אין לו שם יקנה במקום אחר כשמפרש ואזיל ואינו נ"ל דבכולהו סיפרי כתוב אי אית לי' ולא אי אית בה ותו משמע דלאו על דיקלי דאית בגוה קאמר מדקאמר יהיב לי תרי דיקלי דמשמע יהיב לי' אחריני דאי בדיקלי דבההוא ארעא מיירי הו"ל למימר קננהו ולא יהיב לי' ותו דקאמר ואי לית בה זבין לי' תרי הו"ל למימר יהיב לי' תרין דיקלי דמשמע בין דילי' יהיב לי' משאר שדותיו אמאי אמר זבין לי' אטו קיים לן שאין שלו שדות אחרות עם דקלים הילכך לא גרסי' אלא אי לית ליה זבין ליה ומדסיפא גרסי' אי לית לי' רישא נמי אי לית לי' ולא אי אית בה. ואי משעבדי פריק לי' שאם יש לו דקלים ועשאן אפותיקי לבעל חובו חייב לפרוע בעל חוב ולהוציאן מידי שיעבוד' וליתנם לו ואינו יכול לומר לו יהיו כך בידך ואם יטרפו ממך אני אפצם לך שכיון שעשאן אפותיקי בכל שעה יכול לבא ולהוציאן מידו אי נמי אם רוצה לקנות לו אחרים אינו מתרצה הלוקח אם הם טובים שיכול לומר לו לא מכרתה לי אלא שלך ותפרע בעל חובך ותנם לי או תתפייס עמו שיסלק שיעבודו מעליהם: