תוספות רי"ד על בבא בתרא נב.

(נט) איכא דאמרי יעשה פירוש לפירושן. כך כתיב בספרים וכך עיקר וכך פירושו לשנא קמא אמרי' יעשה כפירושן דמשמע שלא ישנה בשום ענין ממה שאמרו הן ואיכא דאמרי יעשה פירוש לפרושן. כלומר אם הוא רואה ומאמין להם שאמת אמרו יעשה כפירושן. ואם הוא רואה בלבו שלא אמרו אמת אלא מחמת בושה שלא רצו להודות כי ממנו לקחה אמרו כן יעשה פירוש לפירושן ויעכבם לעצמו:

(ס) כלום טענינן להו ליתמי מידי דלא מצי טעין אבוהון כו' . אי קשיא והא אמרן בפירקן דלעיל גבי שובך ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו משום דטוענין ליורש וללוקח ואע"ג דהוא בתוך ג' שנים דאי הוה אבוה לא הוה מצי טעין עד דמייתי סהדי טוענין ליורש דילמא נתפייס בהדי' בסהדי ויורש הוא דלא ידע בהו לאייתוינהו. תשובה בודאי במילתא דידוע דהוא דיתמי כגון השובך שהיא (באה) [בנוי] בתוך שלו והשכנים באים לסלקו אי נמי בממון שהורישו אביו ויוצאה עליו מלוה ע"פ לגבות מאותם הנכסים התם טענינן להו ליתמי מאי דלא הוה מצי אבוהון למיטען אבל כד בעי יתמי לאחזוקי במילתא דידיעא דהות דאחריני כגון גדול האחין שכל נכסיו שהניח הן בחזקת כל האחין אע"פ שהיו אונות ושטרות יוצאין על שמו וכן בכלים העשוין להשאיל ולהשכיר שהעדים מכירים שהיו של פלוני אין טוענין ליתומים מאי דלא הוה מצי למיטען אבוהון אא"כ היתה להם טענה שאם הי' אביה' אמרה הי' נוצח אע"פ שאין היתומים ידעין לאמרה ב"ד טוענין בעבורם. אבל במאי דלא הוה אבוהון מצי למיטען עד דהוה מייתי סהדי לא טענינן להו ליתמי למימר דילמא אלו הוה אבוהון הוה טעין הכי והוה מייתי סהדי: