תוספות ר"י הזקן על קידושין טו:

שכר בטלה. כשמגבהת מציאתה:

דליתיה לאב. שלא הספיק לגבות עד שמת:

שילוחו. דכתיב וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם:

בורח. השלמה בעי שישלים כמה שברח ונתבטל:

ובשביעית. אף בשביעית עובד היינו כשברח:

ובשביעית יצא אע"פ שנתבטל והיינו כשחלה:

ופגע בו יובל פרש"י מיד למחרת שברח. והר"ם פי' אע"פ שבורח יצא לחרות וכ"ש אם פגע בו כשחזר ומשלים דלעולם אין לאחר יובל תשלומין. ואית דמפרשי שברח שנה קודם יובל ולאחר יובל הוא משלים כמה שברח ב)ויוצא כשעבד שנה ביובל שעבר:

מחט שעושה מלאכה קלה ואינו בטל מכל וכל אפילו חלה כל שש בזה החולי יצא אבל אם אינו יכול לעשות שום מלאכה הואיל ונתבטל רוב שש ישלים:

ומסתברא שאין זה הדין אלא בעבד עברי אבל שכיר אחר אם חלה מחשב עמו כל מה שנתבטל אם מעט אם הרבה. ואיכא מ"ד דה"ה בשכר פועל. דשכיר קרייה רחמנא:

ירושלמי ברח וחלה שעבד רוב שש ואם לא ברח היה פטור לא אבשת לא חלית אתנשמת בפריע ותרפיאת מהרה: