תוספות הרא"ש על ברכות כט.

כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים. והם במזמור הבו לה', ובמתן תורה היו קולות, ומזמור זה נמי איירי במתן תורה דכתיב ביה קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש, ותורה ניתנה בשבת:

כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה. וכתיב ביה ה' ידין אפסי ארץ והיינו בר"ה:

אלא אידי ואידי ביחיד. אבל בצבור אפילו נזכר אחר שומע תפלה אינו חוזר דהא שמע ליה מש"ץ. וכן כתב בה"ג שאם שכח אדם יעלה ויבא או דבר שצריך לחזור ולהתפלל יכוין דעתו וישמע מפי ש"ץ כל י"ח מראש ועד סוף ויצא ידי חובתו כדאמרי' בשילהי ר"ה [דף ל"ד ע"ב] כשם שהוא מוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי ואע"ג דאמרי' התם דלא פטר ר"ג אלא עם שבשדות דאניסי וטרידי אבל בעיר לא היינו היכא שלא התפלל (כבר) [כלל] אבל (הכא) [היכא] שכבר התפלל מוציא אף את הבקי, וכן פי' בשאלתות דרב אחאי פרשת ויצא: