תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי סוטה א:א:ט

עדי קינוי שנמצאו זוממין לוקין פי' דלא שייך לאמר שמשלמין ממון דהא עדיין לא פעלו בעדותן כלום קודם עדי סתירה אבל על עדי סתירה מיבעי' ליה אם משלמין ממון די"ל דכיון דלא רצתה לשתות והפסידה כתובתה משלמין ממון דהא ע"פ עדותן הפסידה אי דלא משלמי הגורם לממון שגרמו עדותן רק משלמי בכ"מ רק מה שהעידו אבל הגרמא שיצא מתוך עדותן אין משלמין ועי' במס' שבועות דף כ"ב דקרי עדי סתירה דבר הגורם נממון דהוא הפסד הכתובה ע"ז פשוט אין למידק דבר מדבר בעדים זוממין כמו דגרסינן בירושלמי בספ"ב דכתובות גבי נאמנים להעיד בגודלן כו' עד כאן היינו באין בשבת לענין תחומין ומפרש הגמ' אם בזה גרמו שיוציאו השדה מן זל"ז כגון היינו יודעין שעד שדה ראובן תחום שבת ונמצאת השדה לשמעון מהו מפקעתה משמעון ולחזירתה לראובן ע"ז שאיל שם אם הוזמו מהו שישלמין כיון דזה לאו עיקר עדותן היא אלא ע"י גורם שע"י עדותן גרם להוציא השדה משמעון לראובן ופשוט גם כן כן אין למדין דבר מדבר בע"ז פי' דמה שנתגלגל דבר מתוך דבר אין חייבין ע"ז עדים זוממין וה"נ פשוט כן וכן פי' בנו"י ז"ל: