תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שקלים ד:ג:ב
Tosafot HaRid on Yerushalmi Shekalim 4:3:2 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Shekalim 4:3:2) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →אותן המעות מה יעשה בהן. פי' דהא דקי"ל בעלמא דירעה עד שיסתאב וימכור ויביא בדמיו עולה דהוא לקיץ המזבח הוא דווקא בקרבנות ציבור אבל בקרבן יחיד הדין דירעה עד שיסתאב וימכור ויביא בדמיו אותו הקרבן גופי' עיי' ברמב"ם ז"ל בפ"ה מה' ערכין עי"ש:
וכדי להבין את הסוגיא הזאת נקדים מה שפירש"י ז"ל במס' שבועות דף י' ע"ב בד"ה נפדין תמימים וז"ל ז"ל להכשירן בשנה זו מחללין אותם על מעות חולין ואותן המעות ילכו למותר תרומה הישנה שעושין מהן ריקועי פחים כו' ותמה הריטב"א ז"ל על זה דלמה נקט ריקועי פחים ולא קיץ למזבח וכתב ז"ל משום דהלכה כן וכן איתא בירושלמי עי"ש ולא מצאתי בירושלמי דאיפסק הלכה כמ"ד לרקועי פחים [ולא זכיתי לראות זאת בעו"ה] ולכאורה מוכרח ע"כ רש"י ז"ל לפרש כן מסוגית הגמ' דף י"א ע"א אמר רבה לב ב"ד מתנה עליהן אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהיו לדמיהן א"ל אביי והא מר הוא דאמר הקדיש זכר לדמים קדוש קדושת הגוף ופרש"י ז"ל דמאי מהני תנאי דלב ב"ד כי אמרינן נמי יהי' לדמיהן קדשי להו לגופייהו עכ"ל ז"ל ומשני לא קשיא הא דאמר לדמי עולה הא דאמר לדמי נסכים ע"כ ופרש"י ז"ל כיון דאיהו חזי לא מזבנינן לי' אבל אמר יהא לדמי נסכים אע"ג דנסכים נמי למזבח הוא וקדושתייהו דמיין להדדי כיון דלאו להכי חזי מזדבן וכ"ש היכא דמתנו ב"ד שיהא לדמי מותר תרומה שהיא לרקועי פחים עכ"ל ז"ל עיי"ש וא"כ אי ס"ד דס"ל לר"י דאזלי לקיץ המובח א"כ יקשה האיך מהני תנאי ב"ד דכי אמרינן נמי יהי' לדמיהן קדשי להו גופייהו דהא הב"ד אמרי דיהא לדמי מזבח א"כ קדוש קדושת הגוף והאיך יפדו ולכאורה קשה להרמב"ם ז"ל דפסק בפ"ד מה' שקלים דמותר התרומה הוא לקיץ המזבח ופסק כההיא דהקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף בפ"ה מה' ערכין עי"ש דאם הקדיש בהמה לדמי מזבח הרי היא קדוש קדושת הגוף א"כ קשה האיך יפדו אלא ע"כ דשיטת הרמב"ם ז"ל דב"ד לא אתני דיהא קדוש קדושת דמים בעלמא אלא שיהא לדמיהן פי' לא שיהא לדמים אלא לדמיהן פי' דמי אותו קרבן אם חטאת היא יהא דמי חטאת ואם תמידין יהי' לדמי תמידין וכיון שכן לא חזי לגופי' לתמיד דהא הוא מתרומה הישנה ודבר דלא חזי לגופי' לא נתפס כלל בקדושת הגוף אפילו לדבר הראוי' ונפדה ואביי דפריך ס"ד דאף בדמי נסכים נמי קדוש קדושת הגוף לדבר דחזי ומשני ליה דלדמי נסכים לא קדוש קדושת הגוף אפילו לדבר דחזי וכיון שנעשה דמי תמידין דלא חזי לגופיה ע"כ נפדה ובהכי ניחא מה שלא פסק הרמב"ם ז"ל הא דאמר ר"י אמר שמואל ק"צ סכין מושכתן למה שירצו דלב ב"ד מתני עליהן כדפירשו בתוס' ז"ל דיכול לשנותן לזבח אחר וכן מוכח באמת במס' זבחים שמביאין התוס' ז"ל וכן איתא בירושלמי במכלתין בסוגיא דידן במסקנא שאין ק"צ נקבעין אלא בשחיטה אבל לפי' הנ"ל אתא שפיר דאי ס"ד דק"צ אין נקבעין אלא בשחיטה א"כ אמאי נפדין הא הוי זכר לדמיו דהוי קדושת הגוף ול"ל דהוי דמי תמידין ודמי חטאת ז"א דהא לא נקבעו עדיין לחטאת ולתמידין אנא קדשי מזבח ויכול לשנות לכל מה שירצה א"כ לדמיהן נמי הוי דמי קדשי מזבח דל"ל דלא חזי לתמיד או בחטאת ז"א דהא לא הוי עדיין חטאת ותמיד אלא דעומד למזבח לאיזה קרבן שיעשוהו א"כ כי אמרי לב ב"ד דיהא לדמיו והוא ע"כ לדמי קדשי מזבח ע"כ קדוש קדושת הגוף לאיזו שהוא חזי וע"כ מדס"ל דזכר לדמיו קדוש קדושת הגוף ע"כ ל"ל דסכין מושכתן לק"צ לשנותן לזבח אחר והתוס' ז"ל שפירשו סכין מושכתן דלב ב"ד מתנה לשנותן לשם זבח אחר ע"כ ס"ל דעושין מהן ריקועי פחים. ועפ"ז נבואה בע"ה לפירוש סוגיא דידן כמבואר בפנים ודו"ק: