תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שקלים א:א:ח
Tosafot HaRid on Yerushalmi Shekalim 1:1:8 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Shekalim 1:1:8) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →אם אומר את כן לא נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך. עיין בפנים ועפ"ז יתורץ מאד קושית התוס' ז"ל במס' ר"ה דף כח ע"ב ד"ה ומנא וז"ל וא"ת הא דאמר בפ"ק דף ע"ז למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן והא עבר משום ב"ת ועוד אמר בפ"ב שלש תרועות נאמרו בר"ה שנים מד"ת ואחת מד"ס ואיכא למ"ד ב' מד"ס והשתא עובר משום ב"ת וכו' ועוד דאפילו שלא בזמנו כיון דמתכוין לשם מצוה עובר משום ב"ת דמסיק רבא בסמוך דלעבור בעי כוונה וי"ל כדפרישית בפ"ק דלא שייך ב"ת בעשיית המצוה ב' פעמים וברכת כהנים נמי אפילו מברכין כמה פעמים לציבור אחד אין זה ב"ת אלא א"כ מוסיף ברכה אחת כו' וכן אם נטל לולב כמה פעמים ביום או אכל בפסח כמה זיתים מצה אין וה ב"ת וכל הניתנין במתנה אחת אם נתן כמה פעמים במקום אחד אין זה ב"ת אלא א"כ נותן במקום אחר וכן בהדס וערבה שבלולב אפילו נותן כמה הדסים וכמה ערבות בלולב אין זה ב"ת אפילו למ"ד צריך אגד אלא א"כ מוסיף מין אחר ומיהו תימא לפי זה אם הי' נותן כמה חוטין בציצית וכמה פרשיות בתפילין בבית אחד לא היה עובר משום ב"ת ומסוכה אין ראיה מה שאין עובר בעשה ד' מחיצות אע"ג דאמרינן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח דכש"כ כשעושה ד' מחיצות דטפי עדיף דהוי תשבו כעין תדורו עכ"ל ז"ל:
וע"פ דברינו שפיר ניחא קושייתן ז"ל דבאמת כמה הדסים לא דמי להנך דקחשיב לעיל דלהוסיף על התקיעות שפיר דמי ולא עבר בב"ת וכן להזות ממה שבמתנה אחת כמה פעמים שפיר דמי ולא הוי ב"ת דאל"כ הרי אתה עוקר כשרות הזמן דהתורה הכשירה את כל היום לתקוע ולהזייה כדאיתא מפורש במס' מגילה במתניתין וכדאיתא בסוגיא דידן בקריאת המגילה דאם קרא בי"ד וחוזר וקורא בט"ו שומעין לו דאל"כ נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך דעקרת זמן ט"ו דכשר לקריאה והאיך נוכל לעקרו ולאוסרו וכן ליטול לולב כמה פעמים ולאכול כזית מצה כמה פעמים שפיר דמי דהתם נמי כל היום כשר לנטילת לולב וכל הלילה כשר לאכילת מצה ואם את אוסרו הרי את באת לעקור את כשרות הזמן משא"כ ליתן כמה הדסים בלולב וליתן כמה חוטין בציצית וליתן כמה פרשיות בבית אחד בודאי עובר בב"ת דהתם לא תלי בכשרות היום כללא של דבר דבר שתלוי ביום ולא עשה הוספה בגוף המצוה אלא דמאריך בזמן לעשותו כל היום שפיר דמי אע"פ שעי"ז מרבה על המנין שאמרה תורה שפיר דמי ולא עבר בב"ת משום דאין את יכול לאסרו משום ב"ת דהתם הפסול הוא בזמן ואת אוסר הזמן והזמן אין את יכול לאסור משום דעקרת הכשר הזמן שהכשירה התורה בפירוש וגילתה לנו התורה דאין לך רגע ביום שהוא אסור לעשותו ע"כ עושה המצוה כל היום כולו משא"כ בדבר שמוסיף על המנין בגוף המצוה הלא בודאי עובר משום ב"ת דהתם הפסול אינו בזמן והחילוק הזה מבואר בסוגיא דידן אילו משקרא בי"ד וחוזר וקורא בט"ו שמא אין שומעין לו אם אומר את כן לא נמצא עוקר זמן כרכים הכשר לזה ואת עוקרו ואוסרו ולא אמרינן דלא נעקר זמן כרכים בזה דהא דאסור הוא משום שכבר קרא ז"א דאעפ"כ נקרא עקירת הזמן ע"כ מותר לחזור ולקרות ואין זה שייך לב"ת ע"כ בתקיעות שפיר דתוקע וחוזר ותוקע דמי לקריאת המגילה דאם קרא דחוזר וקורא מטעם דלא תעקור זמן הכשר משא"כ במקום דלא נעקר זמן הכשר שפיר עובר בב"ת ודו"ק: