תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שקלים א:א:ה
Tosafot HaRid on Yerushalmi Shekalim 1:1:5 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Shekalim 1:1:5) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →א"ל כולה כאחת היא באה כו' פומבי לדבר. כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות וז"ל אמרו בגמ' כולה כאחת היא באה ר"ל כי בזמן פסח היו כונסין כולם ומפני זה סידרו להוציא בג' פרקים כדי לעשות פומבי לדבר ר"ל שמפרסמין ומודיעין כי בחג הפסח חובה להביא תרומת מקום הקרוב ואשר הוא רחוק ממנו בעצרת והיותר רחוק בחג והוא אמרן הלין דקריבין בפרוס הפסח כו' ודבריו צריך ביאור דמנ"ל דהמתרץ ס"ל כהמקשן וחיבר דברי המקשן והתרצן כאחת ועמד הש"ק ז"ל בזה ולכאורה בחיבורו פ"ב משקלים משמע דס"ל דכולה כאחת היתה באה עיי"ש ומפרש האי דג' פרקים הוא דבג' פרקים מוציאין מתוך הג' קופות גדולות לתוך הקופות קטנות פעם אחת בפרוס הפסח מוציאין ג' קופות קטנות מתוך ג' קופות הגדולות ובפעם הב' בפרוס עצרת ופעם ג' בפרוס החג ולא כתב כלל כמו שכ' התוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ד ע"א דבפרוס הפסח היו מוציאין מן הלשכה מעות הקרובים ואח"כ היו מביאין הכרכים המוקפין בין פסח לעצרת והיו מוציאין המעות הזה בפרוס עצרת ואח"כ היו מביאין מבבל וממדינות רחוקות בין עצרת לחג והיו נותנין המעות ללשכה והיו מוציאין אותן המעות בפרוס החג והרמב"ם ז"ל לא כתב כלל סדר הזה אלא דבכל פעם היו מוציאין ג' קופות קטנות מן ג' קופות גדולות ולא כתב כלל אימתי נתקבץ המעות לתוך קופות הגדולות ומשמע מלשונו ז"ל דהי' נקבץ המעות לתוך ג' קופות הגדולות בב"א דכתב שם ממלא ג' קופות גדולות וכיון דהיו מלאים ע"כ דבב"א היתה באה דהא הג' קופות הגדולות הן שיעור כל תרומת הלשכה דהא מחזיקים כ"ז סאין כמו שכתב שם ולכאורה קשה דהא סותר לכאורה מה שמסיים בפי' המשניות דמפרסמין ומודיעין כי בחג הפסח חובה להביא תרומת מקום הקרוב ואשר רחוק ממנו בעצרת כו' וגם דברי התוס' ז"ל צ"ב דכתב שם לדעתם ז"ל דבכל פעם היו מעות ממקום אחר באותן המעות שבאו אחר החג אם מועלין בהם דתלי בת"ק ור"מ בירושלמי פ"ג דמכילתין דגרסינן שם נטל מן הראשונה אע"פ שיש בראשונה חוזר לשני' ונטל מ השני' אע"פ שיש בשני' חוזר לשלישית שלמה שלישית חוזר לשני' כלומר שכלתה השלישית ונטל מן השני' שלמה שני' חוזר לראשונה שלמה שלשתן חוזר ושוקל פי' ממה שהובאו אחר החג ר"מ אומר חוזר לשירים עכ"ל ז"ל וצ"ב להבין כונתם שלמה שלישית כלומר שכלתה הקופה השלישית מאי בעי בזה הכלומר ומאי מחדשין בפירושם ז"ל וכדי להבין סדר התרומה ע"פ שיטת הרמב"ם ז"ל והתוס' ז"ל מוכרחים אנחנו להאריך קצת ונראה לפענ"ד דאף הרמב"ם ז"ל מודה לשיטת התוס' ז"ל דהמעות נתקבץ בג' פרקים ותורמין בכל פעם ממעות החדשים שהובאו בין תרומה לתרומה ומפרש דברי התרצן כולה כאחת היא באה הוא דבאמת מצוה מן המובחר שכולם יביאו שקליהן על ר"ח ניסן אבל איננו רק למצוה מן המובחר ולא חובה ובאמת החוב מוטל על כל אחד להביא בזמנו הקרובים קודם ניסן וכרכים המוקפין קודם עצרת והרחוקים קודם החג וזהו כונתו בפי' המשניות כולה כאחת היתה באה ר"ל כי בזמן פסח היו כונסין כולם והוא רק למצוה ולא חובה ומסיים מפרסמין ומודיעין כי בחג הפסח חובה להביא תרומת מקום הקרוב כו' כלומר דזה הוי חובה ולשיטת הרמב"ם ז"ל דהמתרץ מודה להמקשן בזה אך דהתרצן מחדש דאף דחובה דהבאה הוי לכל אחד בזמנו אבל מ"מ מצוה היא להביא כאחת וע"כ הוא דהתרצן מודה בזה להמקשן דאלת"ה אלא דהתרצן ס"ל דבאמת כולה כאחת היתה באה א"כ יקשה מתניתן בפ"ב דמכלתין הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו והלך ושקל ע"י עצמו אם נתרמה התרומה מעל פי' אם שקל לאחר שנתרם התרומה בשביל עצמו מעל כמו שפי' הרמב"ם ז"ל כיון דתורמין על העתיד לגבות הוי כאילו הגיע זה השקל ללשכה ונמצא נהנה ממעות הלשכה וא"ת כולה כאחת היתה באה ונתמלאו כל הג' קופות הגדולות א"כ מה שחוץ לג' קופות הוי שירים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה"ש הנ"ל א"כ אמאי מעל דהגם דלאחר שנתרמה התרומה דאי כמו שנכנס ברשות הקדש אבל מ"מ להיכן נכנס ע"כ בשירים דהא כל מה שנכנס בלשכה לאחר שנתמלאו הג' קופות הגדולות הוי שירים והא אין מעילה בשירים כמו שפי' הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' מעילה א"ו דע"כ דכולה כאחת היא באה אינו רק למצוה ולא לחובה ובאמת הביאו כולן חובתן כל אחד בזמנו הקרובים קודם הפסח וכרכים המוקפים קודם העצרת ובני בבל קודם. החג והיו תורמין כל פעם ממעות החדשים שהביאו בכל פעם חי בתן בזמנן וע"כ שפיר מעל כששקל ע"י עצמו לאחר התרומה דהא ראוי הוא השקל לכנוס בתרומת הלשכה וכיון שלאחר שנתרמה התרומה הוי כמו שהוא ברשות הקדש לא נחשב כמו שהוא נכנס לשירים ז"א דהא עדיין חזי לתרומת הלשכה והיינו דקפריך בירושלמי בפ"ב שם וחש לומר שמא לשירים נפלו פי' דהא הוי ספק מעילה שלא יפול לשירים ומשני אלא כר"מ דר"מ אמר מועלין בשירים עוד היא במסוים של בית ר"ג שהי' מתכוין ודוחפו לתוך הקופה וא"כ יש ביד בעה"ב המשלח לשקול כמו ר"ג א"כ הוא ראוי בתרומת הלשכה וכיון דראוי הוא לתרומת הלשכה אע"פ דיש לומר דהבע"ב לא יעשה כר"ג אבל מכיון דיש בידו למיעבד כר"ג ע"כ שפיר מעל דמקרי חזי השקל לתרומת הלשכה כמו דהמועל בקרבן מחיים אע"ג די"ל שמא ימות הקרבן מ"מ כיון דהשתא חזי לקרבן ועומד לקרבן מעל ה"נ דכוותי' כיון דהשתא חזי לתרומת הלשכה שפיר מעל הרי לפנינו מפורש בסוגיא מפורשת דאף לאחר שנתרמה התרומה חזי עדיין לתרומת הלשכה וע"כ שפיר פי' הרמב"ם ז"ל דאף התרצן מודה להמקשן בזה דבכל תרומה הי' תורם ממעות החדשים רק דמחדש דלמצוה הי' להביא כולן כאחת [והמפרשים ז"ל פי' דהא דמקשה וחש לומר שמא לשירים נופלין וכי יש מעילה בשירים הוא קאי על הסיפא על השוקל שקלו מן ההקדש אם נתרמה התרומה וקרבה הבהמה מעל ע"ז פריך שמא לא נקנה באותן המעות הקרבן שמא הן נפלו לשירים פי' שקלו נפל לשירים ונקנה הבהמה ממעות אחרים עי"ש קשה לי להבין זאת דמלבד דע"כ דכיון ששקל בלשכה יש לו חלק בקרבן ודמי כמו שנקנה הקרבן במעותיו עי' ברמב"ם ז"ל פ"ו מה' מעילה מלבד זה קשה התירוץ אלא כר"מ דר"מ אמר מועלין בשירים ומאי מהני לן דמועלין בשירים וע"כ לפענ"ד פשוט כמו שפירשנו בע"ה] וכיון דע"כ דגם הרמב"ם ז"ל מודה לדעת התוס' ז"ל דע"כ בכל תרומה היו תורמין ממעות חדשים שהובאו בין תרומה לתרומה שפיר ניחא בזה מה דלכאורה קשה לשיטת הרמב"ם ז"ל דשיטתו ז"ל דהיו ג' קופות גדולות לבד מג' קטנות וא"ת דתמיד נתמלאו כולם כאחת א"כ היכי מתפרש הא דגרסינן בירושלמי ומובא בתוס' ז"ל קידושין דף נד הנ"ל תני נטל מן הראשונה אע"פ שיש בראשונה חוזר לשני' בשלמא לשיטת התוס' ז"ל דקאי על ג' קופות קטנות שפיר קמ"ל אע"פ שיש בראשונה דלא תימא דנוטל מן הראשונה עד שתכלה ואח"כ מן השני' ואח"כ מן השלישית ע"ז קמ"ל דאינו כן אלא נוטל מן הראשונה ומשייר קצת ומתחיל ליטול מן השני' ומשייר קצת ומתחיל מן השלישית שלמה שלישית שכלתה חוזר לשני' מה ששייר בשני' וכשכלה שני' חוזר למה ששייר בראשונה [והא דבאמת משייר מכל קופה הוא שמא יספיקו שנים או אחת ונמצא דלא נעל לשם כל ישראל דהא הא' מן א"י והב' מן כרכים המוקפים וג' מן בבל ומדינות רחוקות ע"כ נוטל מן כולם ומשייר מכל אחד מקצת דאם ישאר ישאר מכולם] אבל לשיטת הרמב"ם ז"ל דקאי על ג' קופות הגדולות קשה מה דקאמר אע"פ שיש בראשונה דמהכ"ת נימא דאין בראשונה דמהכ"ת נימא דמכלה קופה הגדולה הראשונה ונוטל פעם הראשון בפסח מקופה הגדולה הראשונה כל הג' קופות הקטנות ומכלה אותה א"כ למה מחפה בקטבליאות אותה אלא ע"כ דגם לשיטת הרמב"ם ז"ל היו מביאין בין תרומה לתרומה מעות חדשים ונותנן בקופות הגדולות וכל פעם שנקבץ המעות הי' מחלקן לתוך קופות הגדולות ומהן היו מוציאין לתוך קופות הקטנות ונמצא דהיה איזה פעם שלא הי' בקופה הגדולה אלא שיעור כדי קופה קטנה ואיזה פעם הי' יותר ע"כ קאמר בברייתא אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השני' ומשמע דיש פעם דלא הי' באמת יותר בקופה גדולה משיעור של קופה קטנה וע"כ שהרמב"ם ז"ל מפרש נוטל מן הראשונה אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השני' דקאי על ג' קופות הגדולות ולא כפי' התוס' ז"ל דקאי על הקטנות דהא הרמב"ם ז"ל לא כתב מאומה בחיבורו דלא יכלה קופה א' מן הקטנות ונוטל מן השני' של ב' קודם שתכלה הקופה של א' ולא הביא מזה כלום וע"כ דלשיטתו ז"ל שפיר מכלה קופה הקטנה של א' ואח"כ מתחיל קופה קטנה של הב' וע"כ דמפרש דקאי על קופות הגדולות ונוטל מכל קופה שיעור קופה קטנה אע"פ שיש בה יותר ומפרש דקאי על קופות הגדולות וקשה מאי אע"פ שיש בראשונה דמשמע דיכול להיות שאין בראשונה ע"כ דכל פעם שתרם הי' ממעות חדשים שהובאו בזמן חובן ונתחלק לכל ג' קופות הגדולות ועכשיו דביארנו דשיטת התוס' ז"ל דקאי על קופות קטנות האי אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השני' ולשיטת הרמב"ם ז"ל דקאי על קופות הגדולות יאיר עינינו בפי' התוס' ז"ל דכתבו כלומר שכלתה הקופה השלישית דדקדקנו לעיל בכונתם ז"ל וגם סדר התרומה שכתב הרמב"ם ז"ל דמתחיל בעצרת מהקופה הג' שלא חיפה אותה בקטבליאות בפסח ובעצרת מתחיל ממנה ומחפה אותה ואח"כ תורם מן הראשונה ואח"כ מאותה שאצלה ותמה הכ"מ ז"ל דבירושלמי מוכח דאינו כן אלא סדר אחר והניח בצ"ע ולפענ"ד נראה דהרמב"ם ז"ל הוציא דינו מהירושלמי הזה וה"פ משום דבמתני' תנא סדר התחלתן וע"כ בא הברייתא ומפרש כל פעם סדר השלמתן ופי' שלמה השלישית לאו שכלתה אלא פי' שנשלם סדר התרומה עמה וכמו דגרסינן בעלמא מתחיל בתורה ומשלים בנביא ואין הפי' משלים מכלה אלא פי' גומר וה"נ שלמה מלשון משלים כלומר דהשלישית שלמה סדר התרומה והתנא דמתני' מפרש סדר התחלתן דמהיכן הוא מתחיל מזה שלא מיפה בקטבליאות אבל לא ידענו סדר השלמתן ומנין לנו דצריך להוציא מכל קופה של הגדולות כל הג' קופות קטנות ע"ז בא התנא דברייתא ומורה לן סדר השלמתן בציור כזה וה"פ שלמה שלישית כשהשלישית שלמה סדר התרומה בפעם הראשון חוזר לשני' דבפעם הב' השני' תשלים שלמה שני' חוזר לראשונה דבפעם הג' תשלים הראשונה נמצא דכולם התחילו וכולם השלימו ונמצא דכל קופה מהגדולות הוציא בכל הג' קופות הקטנות לכל ישראל כמו דמפרש הרמב"ם ז"ל בכי' המשניות דכיון דכל אחד מקופה קטנה לא נתרמה רק על מקצת ישראל ע"כ בעינן דכל קופה גדולה תוציא כל הג' קופות הקטנות ע"כ כל קופה תוציא על כל ישראל ואי דלא שנאה לנו הברייתא סדר השלמתן הלא לא היינו יודעין רק סדר התחלתן אבל יש לומר דמשלים כמה שירצה כמו בציור זה ונמצא דלא הוציא בעד כל ישראל מכל קופה דגדולות ע"כ קמ"ל סדר השלמתן אבל לפי' התוס' ז"ל הכל קאי על קופות קטנות ופי' שלמה שלישית היא כלומר שכלתה והיינו דפי' כלומר שכלתה הקופה השלישית הוא לאפוקי מדעת הרמב"ם ז"ל דלדעתו ז"ל התנא דברייתא מורה סדר השלמתן בקופות קטנות מן הגדולות ע"כ פי' כלומר שכלתה השלישית חוזר לשני' מה שנשאר בשני'. המקום יזכינו לראות סדר תרומתינו בבא"ס: