תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי גיטין ז:ג:ד

אר"י רבנן ורבותינו מתיבין כו' עיי' בדברינו בפנים. ועי"ז יתבאר לנו היטב שיטת רש"י ז"ל בדף ע"ד ע"א דגרסינן שם אר"ז כי הוינן בבבל כו' אשכחי' לר"א דקאמר משמי' דר"י הכל מודים באומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי לא נחלקו אלא במהיום ולאח"מ פרש"י ז"ל דרבנן מספקא להו אי תנאה הוי או חזרה הוי. ולרבי תנאה הוי עכ"ל ז"ל וכתב הרשב"א ז"ל בשם התוס' ז"ל דקשה לשיטת רש"י ז"ל דהא אנן קיימינן בדר' יוחנן ור"י אית לי' במס' קידושין דף ס' דטעמא דרבנן היא דהוי קידושי שיור ובדין הוא דמצי להתיבם אך אינה מתיבמת משום גזירה כדאיתא שם א"כ קשה למה פירש הכא משום ספק תנאי ספק חזרה. וזהו באמת קושיא עצומה אולם לפי הירושלמי הזאת דמבואר דמהיום היא ע"מ יתפרש היטב דהא בסוגיא הזאת מביא הגמ' ראי' דכו"ע ע"מ כאומר מעכשיו דמי מהא דתניא מהיום ולאח"מ גט וא"ג רבי אומר כזה גט כפרש"י ז"ל דהיא ראי' דבע"מ מודי. וטעמא דרבנן משום דע"מ הוי כאומר מעכשיו ומהיום הוי כאומר ע"מ רק דמספקא לן שמא הוי חזרה וחזר מן ע"מ ורצונו דווקא לאח"מ. ואי ס"ד דע"מ גופי' ספוקי מספקא לן כרב יהודא שמא הוי מעכשיו או לא הוי מעכשיו למה נחלקו במהיום והספק היא שמא חזר מן ע"מ הא אפילו בע"מ גופי' דלא הוי ספק חזרה ג"כ הוי ספק בעיקר ע"מ אי הוי מעכשיו או לא. וא"כ למה קמשמע לן הברייתא לחדש על המשנה הפלוגתא דרבי לרבותא דלא הוי חזרה. לאשמועינן רבותא לרבנן בע"מ גופי'. והוי ילפינן מהיום מכ"ש דהוי רק ספק גירושין ואי משום שלא תימר דלא הוי גירושין כלל זה ידעינן ממתניתין וכדאיתא בתוס' ז"ל ד"ה אדמיפליגי ועיי' במהרש"א ז"ל עיי"ש וא"כ אימת שייך זאת הנפ"מ כשהטעם דרבנן הוא משום ספק אי חזר בי' מע"מ או לא והוי ספק גירושין ע"כ הוי ראי' דע"כ ס"ל דע"מ כמעכשיו דמי דאי ס"ד דבע"מ גופי' מספקי להו אי כמעכשיו או לא. הו"ל למיתני הדין הזה בע"מ וידעינן ק"ו למהיום. אבל אי נימא דטעמא דרבנן הוא. משום דמהיום הוי שיור ולא הוי ע"מ כלל א"כ הוי פלוגתא אחריתי אם מהיום הוי ע"מ כל עיקר או לא ולא שייך למילף מהיום מק"ו מע"מ דהא בע"מ הוי ספק גירושין ומהיום לא הוי' גירושין כלל. והיכי שייך למביא ראי' דע"כ רבנן ס"ל דע"מ הוי מעכשיו דאי ס"ד סיפוקי מספקינן לי' ליתני הדין בע"מ לחוד בלא מהיום והוי נמי הך דינא דהוי ספק אם היא מעכשיו או לאח"מ ז"א דהא הכא דין אחריתי הוא בפי' דמהיום אי הוי ע"מ כל עיקר או דפירושו שיור ולא הוי גט כלל רק משום גזירה והיכי שייך למימר דאותו פלוגתא דפליגי רבי ורבנן במהיום אי הוי גירושין גמורים אי לא הוי גירושין כלל. אלא מדרבנן יפלגו בדין אחר בע"מ דלרבי הוי גירושין ודאים ולרבנן הוי ספק גירושין מאי שייכות הוא זל"ז דהא ענין אחר הוא ודין אחר ולא בגירושין ודאי וגירושין ספק מן התורה ז"א אלא בגירושין מן התורה או מדרבנן והיכי שייך למימר למביא ראי' דע"כ לא פליגי רבנן על רבי בע"מ דאל"כ במקום דמיפליגי בפלוגתא אחרת בדין אחרת במקום זה לפלוגי בדין הזה וידעינן דין זה בק"ו דז"א כיון דהוי דין אחר ולא שייך הדין אחרת לדין הזה לדון ק"ו א"ו ברור דמיפליגי בפלוגתא הזה בע"מ דמהיום וס"ל לרב יהודא ובבבל דרבנן דפליגי על רבי בע"מ דמהיום הוא דלרבי הוי ע"מ כאומר מעכשיו ולרבנן מספקא להו אי הוי ע"מ כמעכשיו או לאחר מיתה ופליגי בע"מ דמהיום דרבנן פליגי על ע"מ גופי' דמספקא לן אי הוי כמעכשיו או לא. וס"ל לרב יהודא דמספקא להו רק בתנאי דע"מ גופי' שמא היא לאחר מיתה ולא מעכשיו כדגרסינן ולרב יהודא דאמר בע"מ פליגי ולא גרסינן נמי [כגי' הרשב"א ז"ל דע"מ נמי פליגי'] ע"ז מהדר ר' אסי משמי' דר"י דז"א דלא פליגי רק משוס מהיום. וזהו הפי' של לא נחלקו כמו בכל מקום דבאותו ענין לא נחלק כך אלא כך. ודוגמא לא נחלקו ב"ש וב"ה שמוליכין את הסולם משובך לשובך כו' במס' ביצה דף י' עיי"ש הפי' דבענין שובך דנחלקו לא נחלקו באופן זה אלא באופן זה וה"נ דכותי'. לא נחלקו בע"מ רק בע"מ דמהיום בזה ס"ל לרבנן דספק הוא אם מעכשיו או לאח"מ כדפירש"י ז"ל במס' קידושין דף ס' לא נחלקו כלומר לא מספקא להו לרבנן אי תנאה הוי אי חזרה הוי אלא במהיום ולאח"מ עכ"ל ז"ל פי' דבמה דנחלקו רבנן אם היא מעכשיו או לאח"מ הוא רק במהיום אבל בע"מ לחוד. מודי ע"כ דהוי מעכשיו ומביא ראי' דהא תניא מחלוקתן רק בע"מ דמהיום ואי ס"ד דבע"מ לחוד נמי פליגי בהאידינא ליפליגי בע"מ לחוד לרבותא דרבנן כנ"ל וידעינן האי דינא בק"ו על מהיום:

והא דבאמת ס"ל לר' יוחנן דלרבנן הוי רק גירושי שיור ולא הוי גט כלל הוא לאו לר' אסי משמי' דר' יוחנן. כי זה הדיוק מדברי ר' יוחנן דס"ל דהוי שיור הוא רב משרשיא ברי' דר"א. כדגרסינן במס' קידושין דף ס' ע"א וכן אמר ר' אסי אר"י אפילו קידושי מאה תופסין בה. א"ל רב משרשיא ברי' דר"א לר"א אסברה לך טעמא דר"י שוי נפשי' כשרגא דליבני כו' וכפירש"י ז"ל דהוא מסבר לר' אסי דר"י לאו משום ספק תנאי ספק חזרה קאמר ומשמע להאי תנאי ולהאי חזרה ז"א אלא שיש צד קידושין ומדייק מלשון תופסין. אבל רב אסי גופי' לא קאמר משום ר"י דהוי משום שיור אלא משום ספק תנאי ספק חזרה. ומתבאר לנו מן הירושלמי הזאת דמהיום ולאח"מ דפליגי רבי ורבנן הוא כל האומר ע"מ ויש ספק בפלוגתתן או דפליגי בע"מ לחוד ג"כ אי הוי כמעכשיו או לא אי דווקא בע"מ דמהיום משוה ספק חזרה. וזהו שיטת רש"י ז"ל דבר"ה אמר רבי ה"ל לרב יהודא ובבבל דרבנן פליגי עלה וס"ל דלאו כמעכשיו דמי היא הפליגתא דמהיום ולאח"מ דהוי כאומר ע"מ וגי' רש"י ז"ל ולרב יהודא דאמר בע"מ פליגין ולא גרס נמי. ור"י ס"ל דלאו משום דפליגי בע"מ לחוד דמספקא להו אי הוי כמעכשיו ז"א אלא בע"מ דמהיום משום דהוי ספק חזרה. ואדרבה מוכח מזה דהוי כמעכשיו בע"מ לחוד ע"כ מביא ראי' מזאת הברייתא גופי' דלא פליגי רק במהיום ומשום דהוי ספק חזרה הא לא"ה הוי מעכשיו. אבל שיטת התוס' ז"ל דהא דגרסינן והתניא אינו מביא ראי' להדין דע"מ במעכשיו דמי לרבנן ז"א אלא דבבבלי הוינן אמרינן דרבנן פליגי על רבי בע"מ כן היתה קבלה בידם. וגירסתם ולרב יהודא דאמר בע"מ נמי כגי' הרשב"א ז"ל ור"י פליג ע"ז וס"ל דלא אשכחן שום פלוגתא בין רבי ורבנן אי הוי מעכשיו או לא אלא בדבר אחד מהיום ולאח"מ בזה מצינו פלוגתא דרבי ס"ל דהוי מעכשיו ורבנן ס"ל דלא הוי מעכשיו אלא שיור היא אבל לא מצינו שום פלוגתא במקום אחר בענין אי הוי כמעכשיו או לא בין רבנן ורבי אלא בענין מהיום ולאח"מ. והתניא מהיום ולאח"מ כו' פי' דהגמ' מביא ראי' הא דאמר ר"י דיש פלוגתא בין רבי ורבנן במהיום ולאח"מ דתניא בתוספתא כן דנחלקו רבי ורבנן בזה אבל לא דהוא ראי' דבע"מ מודו רבנן לרבי דהוי כמעכשיו. דאל"כ ליפליגי בע"מ והוי ידעינן האי דינא בק"ו למהיום ז"א דהא לר"י אין ראי' כנ"ל דהא לא מצינן למילף ק"ו מהיום מן ע"מ דזה דינו כך וזה דינו כך דילמא בע"מ הוי ספק גירושין ובמהיום הוי ודאי אין גט כלל כנ"ל. ולא פריך רק על רב יהודא לפליגי בע"מ דהוי ספק חזרה והוי ספק גירושין ע"כ ליפליגי בע"מ לחוד דהוי ג"כ ספק קידושין והוי רבותא יותר דהוי ספק גירושין אפילו בלא ספק חזרה וידעינן בק"ו דכן הדין במהיום. אבל והתניא דמביא ראי' לר"י אין שום ראי' דבע"מ מודי רבנן דהוי מעכשיו כנ"ל. אלא דמביא ראי' דכן מצינו כדאמר ר"ז דפליגי רבי ורבנן במהיום. אבל רש"י ז"ל דמפרש דהא דרב יהודא והוינן בבבל דהוינן אמרינן דרבנן פליגי על רבי היא לא קבלה בידם כן אלא דילפינן מהיום ולאח"מ כנ"ל בירושלמי. ע"כ והתניא היא לראי' דמודו רבנן בע"מ דל"ל דמביא ראי' לר"י דמצינו דרבי ורבנן פליגי בזה. ז"א דהא לזה אין צריך ראי' כלל דהא רב יהודא והוינן בבבלי אמרינן כו"ע ידעי מזאת הברייתא כי זהו גוף הפלוגתא שבין רב יהודא והוינן בבבל לבין ר' יוחנן ע"כ דהיא ראי' וע"כ דהיא ספק תנאי ספק חזרה כנ"ל ולפיכך פירש"י ז"ל והתניא בניחותא דשמעינן מינה מדאיצטריך לאפליגי בהא מכלל דבע"מ מודו אליבא דר' יוחנן. ותלי בגי' הגמ' דגרסינן ולרב יהודא דאמר בע"מ פליגי ולא גרסינן נמי משום דלרב יהודא זהו כל עיקר הפלוגתא דמהיום הוא באם ע"מ הוי כמעכשיו או לא וכן גי' רש"י ז"ל אבל התוס' ז"ל והרשב"א ז"ל גרסי ולר"י דאמר בע"מ נמי פליגי ע"כ דלא ילפינן הא ממהיו' ולאח"מ אלא קבלה הוא בידם כך וכנ"ל ודוק. אוף אנא אית לי אם עיקר. בזה יש להבין היטב שיטת רש"י ז"ל במס' גיטין דף ע"ב ע"ב קמ"ל דלא רבי סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כרבי. רבי לא סבר לי' כר' יוסי דקתני כזה גט למעוטי דר"י ור"י ל"ס כרבי. דקתני כזה גט למעוטי דרבי. דרבי יוסי מאי הוא דתנן כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חודש. כתבוהו בתוך י"ב חודש ונתנו לאחר י"ב חודש אינו גט ר' יוסי אמר כזה גט ופירש"י ז"ל וז"ל ז"ל דקתני כזה גט ר' יוסי גבי תנאי לקמן וע"כ למעוטי אתא ולא אשכחן דמעטי' אי לאו הא דמהיום ולאח"מ ולאשמועינן דאע"ג גבי מתנה כשר דהתם היא דה"ק לי' גופה מהיום ופירי לאח"מ אבל בגט כיון דלאו לשון תנאי הוא הוי לי' ספק תנאי ספק חזרה עכ"ל ז"ל ודבריו ז"ל צ"ב גדול למה צריך לן כ"ז האריכות ולאשמועינן אתא דאע"ג גבי מתנה כשר מאי בעי רש"י ז"ל בזה. ולמה לא קאמר גבי לאפוקי מדר' יוסי ג"כ כן דאתא לאשמועינן. אולם לפ"ז ניחא שפיר דהנה בבבלי קאמרינן טעמא דרבותינו היא כדר"י דזמנו של שטר מוכיח עליו והוי כאומר מהיום. ואילו בירושלמי אמרינן בטעמא דרבותינו משום דאם עיקר והנה ר' יוסי דס"ל גבי מתנה דהוי בלא מהיום כמו מהיום משום דזמנו של שטר מוכיח עליו וטעמא דר' יוסי גבי כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי כו' הא התם לא הוי זמנו ש"ש מוכיח עליו דהא לא מסר לי שום שטר. וע"כ דלאו משום זמנו של ש"ש מוכיח עליו כדמוכח בהדיא דף ע"ו עיי"ש דברישא הוי הטעם דר"י משום דזש"ש מוכיח עליו. ובסיפא הוא משום דלא אמר אם לא באתי כתבו ותנו ורבנן לא שנא הכי והכי. ובודאי אם אמר כתבו ותנו לאחר י"ב חודש. ולא אם לא באתי פשיטא דאינו יכול לכותבו עד לאחר י"ב חודש ופשיטא דכזה גט ממעט דבר מתוכו כמו בכזה דרבי דמיירי במהיום ממעט היכי דלא אמר מהיום אלא לאחר מיתה כן נמי כזה דר' יוסי ממעט ג"כ דבר מתוכו דווקא באמר אם לא באתי לאחר י"ב חודש אבל באמר לאחר י"ב חודש לא יכתבו וזה פשיטא ול"ל למעוטי הלא האחר זה פשיטא דאינו מעכשיו דהא לא שייך כאן זמנו ששט"מ עליו וע"כ דממעט לאחר אחרת לומר לך דלאחר לא מהני כלל בגט אפילו במוסר גט גמור דהוי זמנו שש"מ עליו דמהני במתנה אליבא דר"י מ"מ בגט לא מהני וממילא נתמעט הדין דרבי באומר מהיום אם מתי דהא לר' יוסי בלא מהיום נמי כמהיום דמי ולא מהני לר' יוסי באומר לאחר בגט כלל. וע"כ דממעט לאחר במקום דיש לומר דזשש"ט מוכיח דמהני לר' יוסי גבי מתנה והכא בגט לא מהני. וממילא נתמעט הא דרבי באומר מהיום ולאח"מ דלא מהני ודוק: