תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי דמאי ג:ד:ד
Tosafot HaRid on Yerushalmi Demai 3:4:4 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Demai 3:4:4) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כאן קופה בקופות כאן פירות בפירות, והרמב"ם ז"ל פסק (בפי"א מה' מעשר) וכתב וז"ל המפקיד פירותיו אצל העכו"ם הרי הן כפירות של העכו"ם שחזקתו להחליף הפקדון והאיך דינם, אם היו פירות שלא נגמרה מלאכתם ונגמרה ביד ישראל אחר שלקח הפקדון מפריש מעשרותיו כמו שביארנו ואם הוא פירות שהפקיד טבלים ונגמרה מלאכתן חייב להפריש שמא לא החליף העכו"ם, ולפיכך יראה לי שהמעשרות שיפריש ספק אבל אם הפקיד אצלו מתוקנין א"צ להפריש כלום שאפילו החליף העכו"ם פטורין כמו שביארנו בה' תרומות דגנך ולא דגן העכו"ם עכ"ל, ולכאורה קשה דגרסינן במס' בכורות (דף י"ב ע"ב) תנן המפקיד אצל העכו"ם כפירותיו, ר"ש אומר דמאי אר"א להפריש כו"ע לא פליגי כי פליגי ליתנן לכהן ת"ק סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתנהו לכהן ור"ש סבר דמאי, ופרש"י ז"ל ספק חילפן ספק לא חילפן כו' עכ"ל ז"ל עיי"ש, הרי דס"ל דהאי כפירותיו דתני במתניתן הוא ודאי דודאי חילפן עכו"ם, וא"כ אמאי פסק הרמב"ם ז"ל לשיטתו דס"ל דמירוח העכו"ם פוטר וכשהפקיד אצלו טבלים חייב להפריש מספק שמא לא החליפן העכו"ם, וא"כ אמאי הגמרא במסכת בכורות (דף י"א) הנ"ל דקאי אליבא דמ"ד דס"ל דמירוח העכו"ם אינו פוטר ובשהפקיד אצלו מתוקנים צריך להפריש ודאי אמאי והא הוי ספק שמא לא החליפן העכו"ם, וכמו דלהרמב"ם ז"ל דס"ל דמירוח העכו"ם פוטר חייב להפריש מספק שמא לא החליפן וה"נ אם מירוח העכו"ם אינו פוטר הו"ל להפריש מספק שמא החליף אבל לא ודאי, דהא שמא החליפן, וזהו קושיא אלימתא לכאורא, אבל אתי שפיר ע"פ סוגית הש"ס בירושלמי פ"ג דמעשרות ופסקי הרמב"ם ז"ל דגרסינן שם בזמן שהרוב מכניסין לבתיהן אוכל מהן ארעי ומתקן ודאי ובזמן שהרוב מכניסין לשוק אסור לאכול מהן ארעי ומתקן דמאי כו' מכניסין לבתיהן מתקנין ודאי וכן פסק הרמב"ם (בפ"ג מה' מעשר הכ"ג) ע"ש בכ"מ ז"ל גבי מחעמ"ח והכניס לבתיהן ודאי משום דכיון דהכניס לתוך הבית ומכיון דהוא מחעמ"ח מכנסו לתוך הבית הרי טבל לפנינו לא אתא ספק ומוציא מידי ודאי לפנינו עכ"ל ז"ל, אלמא היכא דהוא ספק אם נתחייב כלל בתרומה דשמא לא נטבל כלל הר"ז דמאי אבל כשודאי נטבל וספק הוא משום שמא הוא מן מכניסי לשוק וכבר הפריש תרומה או שמא הוא מן מכניסי לבית ולא הפריש תרומה צריך להפריש תרומה גם כן אף שהוא ספק שמא הוא מאותן שכבר הפריש תרומה מכל מקום אין ספק מוציא מידי ודאי והכא נמי דכותי' דכשהוא ספק אם היא מפירות ישראל שכבר הפריש' תרומה או מן העכו"ם ועדיין לא הפריש תרומה מחויב בתרומה, ודמי ממש לספק אם הוא ממכניסי לשוק או לבית מחמעמ"ח דקי"ל ודאי כשהכניסו לתוך הבית וה"נ דכוותי' לשיטת הגמרא למ"ד דמירוח העכו"ם אינו פוטר וכשהפקיד אצלו חולין מתוקנים דהוי ספק שמא הוא מן העכו"ם ולא נתקן עדיין או שהוא של ישראל ונתקן, א"כ לפ"ז אין ספק מוציא מידי ודאי בודאי טבל וספק מתוקן ע"כ מפריש ודאי אבל בספק טבל הוי דמאי כלומר ספק ע"כ לשיטת הבבלי דחיישינן שמא החליפן הוי ודאי אבל להרמב"ם ז"ל דחיישינן שמא לא החליפן הוי ספק משום דלשיטת הבבלי הוי ספק שמא הוא מתוקן אבל להרמב"ם ז"ל הוי ספק שמא הוא טבל וע"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל כשהפקיד טבל הוי דמאי כלומר ספק, וכן מבואר הכלל הזה גם במשנה מפורשת במס' מכשירין (פרק ב') המוצא פירות בדרך אם רוב מכניסין לבתיהן כו' מחעמ"ח דמאי כו' אוצר שישראל ועכו"ם כו' מחעמ"ח ודאי הרי החילוק מבואר דבס' טבל הוי דמאי ובס' מתוקן הוי ודאי עיין בהרע"ב ז"ל שם, ובזה ניחא ג"כ מה דלכאורה צ"ב לשיטת הראב"ד ז"ל דביארנו דלשיטתיה ז"ל הוא דתנינן במתניתן אצל העכו"ם כפירותיו פי' דהוי ודאי דמחלק הגמרא בין הרישא להסיפא דגבי קופות ברישא הוי דמאי אבל בסיפא בפירות הוי ודאי משום דחזקה שודאי החליף אע"פ דמסיק דאינו פוטר טבל ברור במקום אחר דהוי ספק שמא הוא כבר מתוקן דשמא לא החליף א"כ קשה אמאי הוי ודאי יהי' ג"כ ההפרשה ספק ולמה יתן לכהן נימא הממע"ה אבל לדברינו ניחא שפיר דהא כלל בידינו בודאי טבל וספק מתוקן צריך למיתב לכהן משום דאין ספק מוציא מידי ודאי וע"כ לענין גוף הפרשה צריך להפריש ודאי וליתן לכהן משום דאין ספק מוציא מידי ודאי, אבל לפטור טבל במקום אחר בזה אמרינן להיפך דאין ספק מוציא ודאי טבל ברור שבמקום אחר, והא דבדמאי בעלמא א"צ ליתן לכהן הגם דהוי ודאי טבל וספק מתוקן ז"א דהא בדמאי לא הוי ספק כלל דהא מה"ת הולכין אחר הרוב ורוב ע"ה מעשרין הן, רק חומרא בעלמא שהחמירו חכמים, ומפורש כדברינו זה בתוס' ז"ל במס' ב"ב (דף פ"א ע"ב) ד"ה אלא דבספק אם קיים מצות נתינה הוי ס"ד ולחומרא ובדמאי הוא משום דהוי מדרבנן ועיין בחיבורינו בשו"ת רידב"ז סימן י"ד דמבואר כמה יסודות ע"ז, והא דהכא בטוחן הוי דמאי משום דבטוחן לא הוי ספק השקול אלא דקרוב הדבר שלא החליף משום דמתיירא להחליף שמא לא יכוין במלואם ובכ"מ דמירתת סמכינן ע"ז לגמרי להיתרא רק הכא חומרא בעלמא הוא דהוי דמאי, וכ"כ מפורש במל"מ ז"ל גבי קופות בקופות משום דמתיירא אמרינן קרוב הדבר שלא החליף וז"ב בע"ה: