תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי חלה ב:ג:ה
Tosafot HaRid on Yerushalmi Challah 2:3:5 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Challah 2:3:5) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →אלא שהנחתום עיסתו מרובה כו' והתני העושה עיסה לעצמו והעושה עיסה למשתה בנו כו'. עיי' בפנים שמבואר היטב הפי' בשם השנו"א ז"ל וגירסתו ז"ל שהנחתום עינו רעה ובעה"ב עינו יפה. והנה להרמב"ם ז"ל פירוש אחר בהאי משנה דמפרש בעה"ב עינו רעה משום שמסור לנשים שעיניהם רעה משא"כ בנחתום שמסור לאנשים והוא מפריש בעין יפה ע"כ בעין רעה קבעו חכמים כ"ד והלואי יעמוד על מ"ח וקמ"ל מתניתין וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק ר"ל אפילו הנחתום היא אשה שעיניה רעה והיא אופה בביתה מ"מ אחד ממ"ח עיי"ש ברמב"ם ז"ל. ונראה לפענ"ד דפירושו של הרמב"ם ז"ל תלי בגי' דהמשנה דבני' המשניות גרסינן וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק מלשון זה משמע דהאשה היא האופה כנחתום. ולהנך דגרסי להיפך בנחתום עינו רעה ובעה"ב עינו יפה המה גורסים כמו בהמשנה כמו הגי' שבמס' עירובין דף פ"א דגרסינן וכן האשה שעשתה למכור בשוק דמשמע דהאשה אינה נחתום אלא שנשתייר אצלה קצת קמח ועשתה הפעם למכור בשוק ועיסה קטנה אצלה ע"כ קמ"ל בהאי בבא דוכן האשה לחכמים דאפילו בעיסה קטנה לא חילקו במוכר לשוק וזהו לפי' הרע"ב והר"ש ז"ל והגר"א ז"ל אבל להרמב"ם ז"ל קמ"ל בהאי בבא דוכן האשה דאפילו שהנחתום היא האשה דעיניה רעה מ"מ הוי מ"ח משום שלא חילקו בנחתום. וקמ"ל בהנך תרי בבי ברישא ובסיפא בבא דבעה"ב שעושה למשתה בנו ובבא דסיפא גבי חתום דוכן האשה דברישא קמ"ל אליבא דר' יהודא ובסיפא קמ"ל אליבא דחכמים דס"ל להתנא הנך תרי טעמים וקמ"ל ברישא גבי בעל הבית דלא חלקינן גבי בעל הבית אפילו בעשה למשתה בנו דהוי עיסה מרובה מ"מ לא חילקו בבעל הבית ונותן אחד מכ"ד והוא אליבא דחכמים ובסיפא גבי נחתום קמ"ל דלא מחלקינן בנחתום אפילו באשה שעיני' רעה והיא הנחתום מ"מ לא חילקו בנחתום ונותנת אחד ממ"ח. ועולה פי' הירושלמי בריוח דגרסינן בברייתא טעמא דר"י וטעמא דחכמים ע"ז מביא ראי' מהמשנה דהתנינן בהמשנה כן העושה משתה לבנו אחד מכ"ד שלא תחלוק בעיסת בעה"ב דהא במשתה בנו יש לחלק בבעה"ב אליבא דחכמים משום דהוי עיסה מרובה וזה ראי' לחכמים וכן התנינן בסיפא וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק אחד ממ"ח בשעה שהיא עושה לביתה עינה רעה. ובשעה שהיא עושה למכור בשוק עיניה יפה בתמי' וע"כ הא דלא מחלקינן בנחתום הוא אליבא דר' יהודא נמצא דבבא דרישא ובבא דסיפא דקא משמע לן דלא מחלקינן בבעל הבית ובנחתום חדא אליבא דחכמים וחדא אליבא דר' יהודא ודו"ק: