תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי חגיגה א:א:כ
Tosafot HaRid on Yerushalmi Chagigah 1:1:20 (Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Chagigah 1:1:20) · תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי חגיגה · free full Hebrew text
Open in the reader →הפריש חגיגתו ומת היורשים מהו שיביאו אותה ר' אילא אמר יראה יראה הראוי לבוא מביא ושאינו ראוי לבוא אינו מביא אר"ז כההיא דר' יוחנן ור' יונתן תרויהון אמרין כל בכור כו' אמר רבב"מ מחלוקת שמואל ור' יוחנן דתנינן תמן האשה שהביאה כו' שמואל אמר במופרשת ר' יוחנן אמר אפי' אינה מופרשת ע"כ. והרמב"ם ז"ל פסק בפ"א מהל' חגיגה דהמפריש עולת ראי' ומת היורשין חייבין להביאה ותמה הכ"מ ז"ל והלח"מ ז"ל דלמה פסק הרמב"ם ז"ל בהפריש הא אפילו בלא הפריש נמי דהא מפורש בירושלמי דתלי בפלוגתא דשמואל ור"י וכיון דרבינו ז"ל פסק כר"י א"כ אפילו בלא הפריש נמי ועמלו הק"ע ז"ל ובנו"י ז"ל ליישב דעת הרמב"ם ז"ל ולפע"ד נראה לתרץ בפשיטות דלכאורה יש לדייק על הא דקאמר רבב"מ דתלי במחלוקת שמואל ור"י ולכאורה קשה דבשלמא אם היה הפלוגתא ברישא בין ר"א ובין ר"ז אם דוקא הפריש או לא ע"ז הוי שייך שפיר האי דרבב"מ דתלי בפלוגתא דשמואל ור"י אבל מכיון דאינו מיירי לעיל מענין זה אלא בכל עיקר הדין אי היורשין מחויבין להביא או לא דיש מקום לפטור אותם מיראה יראה ויש מקום לחייבם מבכור בניך א"כ מאי שייך הא דקאמר רבב"מ במחלוקת הול"ל אמר רבב"מ אי בעינן דוקא מופרש או לא בפלוגתא דשמואל ור"י אבל במה דקאמר רבב"מ סתם על ההיא פלוגתא דלעיל אם מביאין כל עיקר אפילו בהופרש קשה מאד מה שייך לזה הפלוגתא דשמואל ור"י ע"כ נראה לפענ"ד בהשיטות דה"פ עפ"מ דגרסינן במס' ר"ה דף ו' ע"ב יורש מהו בבל תאחר כו' והאי לא נדר או דלמא ובאתם וגו' והבאתם וגו' והא מחייב ולפ"ז קשה הכא דקאמר שאינו ראוי לבוא איבו מביא והא היורשין ראוין לבוא וע"כ חייבין להביא כמו בב"ת דכיון דחייבין בביאה חייבין בהבאה אפילו בעד אביהם דהא התם נמי אביהם אינו בביאה ואעפ"כ חובת הבאה לא נפקע מן הבנים כיון דהם ראוין בביאה וה"נ אפילו דאביהן אינו ראוי לבוא אעפ"כ לא יופקע מן הבנים חובת ההבאה משום דהם ראוין לבוא וקרינן גבי' ובאתם שמה והבאתם שמה א"ו דהדבר פשוט דלא דמי לב"ת דהתם אין עליהן רק חובת הבאה לחוד וכיון שישנם בביאה ישנם בהבאה משא"כ הכא לא מיבעיא על חובת הבאה דזה פשיטא דמביאין הקרבן רק עיקר האיבעיא הוא אם היורשין רשאין להקריב אותה לשם ק"ר או לנדונ"ד בעלמא כדמפרש הק"ע ז"ל בש"ק עי"ש וע"כ בהפריש אביהן אין חובת הקרבה חל חליהן רק להביא לחוד אפילו הניחן אחריות נכסים וע"כ נחלקו בזה ר"א ור"ז דר"א ס"ל דאין היורשין רשאין להקריבה משום שאינו ראוי לבוא ואביהן אינו ראוי לבוא ע"כ נפקע חובת הקרבן מהקרבן ואי דהיורשין ראוין לבוא זה לא מהני דהא אין חובת גברי על היורשין בהקרבה ואינו רק בהבאה גרידא משום דהבנים ראוין לבוא וע"כ חובת היורשין דביאה והבאה שפיר איתא אבל הקרבה פשיטא דאין היורשין חייבין וע"כ אין רשאין להקריבה לק"ר רק הבאה לחוד לנדונ"ד אבל שיהו חייבין בק"ר דליפ"ר משום דישנם ביראה כל ז' לא שייך גבי יורשין דהא אין עליהן החוב להקריב קרבן אביהם רק להביא לחוד והיכי שייך למימר כל שישנו ביראה כל ז' ישנו בחוב דליפ"ר של קרבן אחרים דהא לענין הקרבה הוי היורשין כמו אחר רק לענין הבאה דחל עליהן שייך שפיר כל שישנו בביאה מחויב בהבאה ע"כ. אין רשאי להקריבו משום דבעינן מאן דמחויב הקרבן ראי' יהא ראוי לבוא ואביהן אינו ראוי לבוא והיורשין אין מחויבין בק"ר רק להביא בלבד ואם לא קרבוה לק"ר לא איכפת להו ואינן אלא כמו שליח להביא לעזרה אבל ר"ז ס"ל דילפינן מבכור דגזה"כ הוא דהיורשין חייבין [אבל דוקא בהפריש משא"כ בלא הפריש לא דמי לבכור דהתם החוב על האב משא"כ הכא אין החוב היורש אך בהפריש גזה"כ הוא דהיורשין חייבין בליפ"ר ממילא מקריבין אותה לע"ר] וע"ז קאמר רבב"מ דתלי בפלוגתא דשמואל ור"י אם הוא חובת קרבן שנתחייב הקרבן בהקרבה או חובת גברא על קרקפתא דיורשין להקריבו בשהניח אחריות נכסים דלחד מ"ד דוקא בהפריש אבל אין הנכסים משועבדים ולחד מ"ד אפילו בלא הפריש ואיתא בתוס' ז"ל במס' זבחים דף ה' ע"א דלמ"ד בהפריש אין על היורשי' רק חובת הבאה והקרבה הוא רק חובת הקרבן ואין הנכסים משועבדים לוה ולמ"ד אפילו בלא הפריש חל על היורשין חובת הקרבה דאם נאבד הקרבן מחויב להביא אחרת עד שיקריב דהנכסים משועבדים לזה ולפ"ז חובת הבאה להקרבה דליתא על היורשין לא נפקע משום שאינו בביאה ז"א דהיורשין ישנן בביאה ודמי לב"ת אף דאביהן אינו בהבאה ופטור מב"ת מ"מ הבן איתא בב"ת כיון דישנו בביאה ונתקיים ובאתם והבאתם בבן ומחויב הבן בהבאתם משום דישנו בובאתם כיון דהביא נכסים וה"נ נתקיים והבאתם בבן כיון דאיתא בובאתם וא"כ לא נפקע חוב דליפ"ר בק"ר על הבן משום דישנו בובאתם וע"כ הוי מחלוקת שמואל ור"י אם יש חובת הקרבה על היורשין דלשמואל אין חובת הקרבה על היורשין ולר"י יש חובת הקרבה על היורשין ולפ"ז ניחא שפיר פיסקא דהרמב"ם ז"ל דכיון דכבר קמ"ל בה' מחו"כ גבי עולת יולדת דאפילו בלא הפריש לא צריך תו לאשמעינן הך דינא בכל עולות שבתורה ורק הכא גבי עולת ראי' כל עיקר דאתא לאשמעינן דהל' כר"ז דילפינן מבכור ועיקר הרבותא הוא בהפריש ולא הניח אחריות נכסים דאז ה"א דמיראה יראה יהא נדחה הק"ר ויהיה נדונ"ד בעלמא ע"ז קמ"ל דחייבין משום דילפינן מבכור. ודו"ק:
בשירשו מטלטלין. עי' גליון הש"ס דמקשה לדעת התוס' ז"ל דאין לו קרקע פטור מן הראי' והרי כאן לא היה לו קרקע ואפ"ה חייב עכ"ל ז"ל ואינו מובן לי קושייתו דהא קאי על הא דתנן האשה שהביאה חטאתה כו' ולא על חגיגה. ודו"ק: