תורת האדם פג

לרב אשי היכי עבדי א"ל כדתניא אמר ר' יהודה בראשונה לא היו פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו א"ל א"כ אף בשבת מותר לעשות כן, פי' דלרבנן היו מזכירין ענין של צדוק הדין או של אנינות כגון הוי ואבוי וכיוצא בהן כשהן עומדין על כל פעם ופעם אחתיה דרמי בר פפא הות נסיבא ליה לרב אויא שכיבא עבד ליה מעמד ומושב אמר רב יוסף טעה בתרתי טעה שאין עושין אלא בקרובים והוא עבד אפילו ברחוקים וטעה שאין עושין אלא ביום ראשון והוא עבד ביום שני אביי אמר אפילו בהא נמי טעה שאין עושין אלא בבית הקברות והוא עבד בעיר. רבא אמר אפילו בהא נמי טעה שאין עושין אלא במקום שנהגו והתם לא נהוג, שמע מינה העושה דבר של רשות במקום שלא נהגו נקרא טועה. והתם תנן (מגילה דכ"ג:

) אין עושין מעמד ומושב בפחות מעשרה מאי טעמא כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בבציר מעשרה לאו אורח ארעא. (מ"ק דכ"ח:

) אמר רב יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לפתוח עד שיפתח האבל תחלה דכתיב ואין דובר אליו דבר וכתיב אחרי כן פתח איוב את פיהו וענו חבריו:

אמר ר' יוחנן אבל כיון שנענע ראשו שוב אין המנחמין רשאין לישב אצלו. פירש הרב רי"ץ בן גאות ז"ל כיון שהאבל אסור בנתינת שלום בזמן שפוטר את המנחמים שוחה כתלמיד השוחה לרבו ליתן לו שלום וזהו פטירתן. א"ר אבהו מנין לאבל שהוא מיסב בראש שנאמר אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם. לרבינו האיי מנהג המנחמין בבית האבל שהאבל יושב ויושבין לפניו ומתכנסין לאחר תפלה שורות שורות מיושב ושליח צבור עומד ומכריז נשיילו רבנן טעמא ואבלים אומרים ברוך דיין האמת והכל עונין עושה שלום במרומיו יעשה שלום על כל ישראל ונגשין ומנחמין אחד אחד ושנים שנים כאשר רוצים, ועל תלמידי חכמים דרכם לעמוד בשורה. בשור שנגח (דל"ח.) רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא אמרו ליה רבנן לעולא נינחמיה מר אמר מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי דגידופא הוא דאמרי מאי אפשר למעבד הא אפשר למעבד עבדי אזל הוא לחודיה לגביה אמר ליה ויאמר ה' אל משה אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה וכי מה עלה על דעתו לעשות מלחמה שלא ברשות אלא נשא משה ק"ו בעצמו אמר ומה מדינים שלא באו אלא לסעוד למואב אמרה תורה צרור את המדינים והכיתם אותם מואבים לא כ"ש אמר לו הקב"ה לא כשעלה על דעתך שתי פרדות טובות יש לי להוציא מהן רות המואביה ונעמה העמונית ומה בשביל שתי פרדות חס הקב"ה על שתי אומות של רשעה ולא החריבן בתו של רבי אם כשרה היא וראויה לצאת ממנה דבר טוב עאכו"כ. וסדר מנהגות הללו לפי העולה מאלו השמועות כך, היו קוברין את המת וחוזרין למקום סמוך לבי"ה והוא הנקרא מקום מעמדן של בני משפחה ומתעכב שם האבל ועומד לצד אחד והעם מסדרין לפניו שורות שורות שורה ראשונה בקרובים ושניה בחברים ושכנים ושלישית בכל אדם ואין שורה מהן פחות מי' ואם היו מועטין נעשין כלן שורה אחת, וכמדומה בעיני שהיו מזכירין שם ענין תחית המתים כגון האל הגדול ברוב גדלו אדיר וחזק ברוב נוראו מחיה מתים במאמרו ומבקשין רחמים על המת לומר יזכה פלוני לתחית המתים ואינו חותם בזו כמו שמוזכר בתו' ברכות שנכתבו לפנינו ומקדישין שם ואומרים בעלמא דעתיד לחדתא וכו' וזהו הנקרא המפטיר בבית עולמים, ואח"כ במקום שנהגו עומד ש"ץ ואומר עמדו יקרים עמודו ועומדים ואומרים ברוך דיין האמת וכיוצא בזה דברים של צידוק הדין בקצרה ואח"כ חוזר הש"ץ ואומר שבו יקרים שבו וכך עושין עד שבעה פעמים ובפעם שביעית כשאומרים להם עמדו יקרים עמודו עומדין וכל העם עוברין שורות שורות על הסדר שהושבו ועוברין משמאל האחרים ואומרין להם כל אחד וא' תתנחם מן השמים, משם הולכין למקום אחר סמוך מזה והוא נקרא מקום הספדו וסופדין ומקוננין כדרכן, משם לרחובה של עיר ומברכין על הכוס ברכה שמסיימין בה בא"י מנחם אבלים, ואם בא לרבות בברכות כנגד שבחו של הקב"ה ולחתום בה מחיה מתים וכנגד המנחמין לחתום במשלם הגמול וכנגד כל ישראל ולחתום עוצר המגפה אומר לפי שברכות הללו ברכת השבח הם ורשות בידו לרבות בהן כפי הענין ולהאריך בשבחו של הקב"ה ובקשת רחמים ממנו, ואח"כ נכנסין עם