תורת האדם קיט

הגזרות ולא נהג מהן כלום קבר מתו שמונה ימים קודם לרגל כיון שנהג יום אחד בגזרת שלשים הרגל מפסיק אבלותו ובטלו ממנו גזרת שלשים מפני שאמרו הרגלים מפסיקין בקובר את מתו שלשה ימים ושמונה קודם להם ואינן עולין למנין שבעה בקוברו פחות משלשה קודם להם ואינן עולין למנין שלשים בקוברו פחות משמונה קודם להם או בקובר ברגל עצמו והשבת עולה לעולם למנין שבעה ושלשים ואינה מפסקת רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת קסבר ר' אליעזר טעמא דרגלים מפסיקין שדינן היה לעלות כשבת אלא שאם אמרנו נמי יעלו למנין שבעה הרי הפסיקו הכל דשבעה ימים נינהו וכן עצרת בזמן שבית המקדש קיים שהיו לו תשלומין כל שבעה אם עולה למנין שבעה הוא עולה והרי הפסיק לפיכך כשלא היו יכולין לומר יעלו אמרו מפסיקין ועשו דין שלשים להפסיק כדין שבעה וכשקבר את מתו שני ימים קודם הרגל כדי שלא יבטל עיקר אבלותו ממנו אמרו לא מפסיקין ולא עולין, לפיכך משחרב בית המקדש שאין לעצרת תשלומין כל שבעה ואם באנו לומר תעלה אינו עולה אלא ליום אחד הרי הוא כשבת עולה ואינה מפסקת ואין צריך לומר בראש השנה ויום הכפורים שאינן רגלים דאפילו בזמן שבית המקדש קיים כשבת הן ורבן גמליאל סבר אף ראש השנה ויום הכפורים כרגלים הן דכל ימים טובים מפסיקין ואינן עולין דטעמא דשבת עולה שאם אמרנו תפסיק לא מצינו אבלות לפי שאין שבעה בלא שבת אבל ר"ה ויום הכפורים כרגלים הן ואין צריך לומר עצרת שהיא כרגלים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ורבנן כטעמא דר' אליעזר סבירא להו אלא בהא פליגי עליה דרבנן סברי כיון דבזמן בית המקדש היו לו תשלומין כל שבעה כשבעה ימים הוא חשוב ומפסיק ראש השנה ויום הכפורים כשבת לפי שהן יום אחד וכדפרישית. (מ"ק כ') ת"ר קיים כפיית המטה שלשה ימים קודם לרגל אינו צריך לכפותה אחר הרגל דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אפילו יום אחד ואפי' שעה אחת וקיימא לן כותיה. (שם י"ט) אמר רב גזרות בטלו ימים לא בטלו שאם לא גלח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל וכן אמר רב הונא גזרות בטלו ימים לא בטלו ורב ששת אמר ימים נמי בטלו ואיתוקמא כתנאי דתניא הקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שבעה שמונה ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שלשים ומגלח ערב הרגל ואם לא גלח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל אבא שאול אומר מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת שבעה כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים, והדרינן ומקשינן אהאי מתניתא דקתני מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים והא אנן תנן הקובר את מתו שמונה ימים קודם לרגל בטלה ממנו גזרת שלשים הא שבעה לא ומהדרינן קסבר אבא שאול מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לכאן ולכאן אמר רב הלכה כאבא שאול ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים שמקצת היום ככולו רבה אמר הלכה כאבא שאול ביום שלשים ואין הלכה כמותו ביום שבעה נהרדעי אמרי הלכה כאבא שאול בזו ובזו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל והלכה כאבא שאול בכולהו ביום שבעה וביום שלשים שמקצת היום ככולו בשניהם והלכה כמותו דגזרות וימים בטלו ואם לא גלח ערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל ואף על גב דלא פסק כותיה אלא בפלוגתא דמקצת היום אבל בימים בטלו לא אדכרו לה בגמרא, תדע דהא רב הונא דפסק כותיה והוא דאמר ימים לא בטלו אפילו הכי הא קיימא לן הלכה כדברי המיקל באבל ואף על גב דהא מילתא פלוגתא דרב ושמואל היא ואמרי רבואתא כי אמרינן הלכה כדברי המיקל באבל בתנאי אבל באמוראי כסוגין בעלמא אפילו הכי כיון דהך פלוגתא דתנאי היא ובתנאי תניא מילתא ואשכחן נהרדעי דפסקי כאבא שאול במקצת היום ככולו ומיתלו בטעמא דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל לגבי ימים בטלו נמי כותיה פסקינן מהאי טעמא גופיה ועוד הא שמואל מרא דשמעתא הלכה כדברי המיקל באבל פסק כותיה בימים בטלו ומשום דהוא מיקל אמרה ולטעמיה