תורת אמת טז

מכל עניני מציאות שבעולם אף שהוא עצם הטוב אך מ"מ צריך למצוא בו כח אשר משם יתפשט הכל ואפי' הרע כגון שרו של עשו אך שהי' נכלל בקדוש' כ"ז שהי' דבוק בקדושת יעקב והנה זה מכונה בשם גיד הנשה כי שם מקומו אבל כשהי' נכלל ביעקב מחמת דבקותו בעצמות יעקב עצמות הקדוש' אז הי' כשר וטהור ככל רמ"ח איברים ולכך לא נאסר גיד הנשה עד יעקב אבל כיון שהגיע למדריגה התחתונה ושם יש שליטה להחיצונים ותיכף התעורר שרו של עשו כנגדו והתחיל לאבוק עמו וירא כי לא יכול לעשות לו מאומה אך זאת פעל שהפסיק עצמו מדביקות יעקב מחיבור הקדושה ויצא מן הכלל אל הפרט וכיון שנפסק ממקום חיבורו בקדושה ואז נשלט בו הרע ותיכף אסרה תורה לאכול אותו וז"ש יתקע כף ירך יעקב ר"ל שנעתק ונפסק ממקום יעקב ממקום הקדוש' בהאבקו עמו אבל יעקב נשאר בקדושתו והבן: במדרש על פסוק בקראי ענני אלקי צדקי כו' אמר ר' יהודא כך אמר דוד כי' ראוי לך לצדקינו הואיל שאני משבט יהודה וכתיב שמע ה' קול יהודא ונראה דהנה יהודא הודה ולא בוש שאמר צדק' ממני ועי"ז פעל לעצמו שיהי' דיבורו נשמ' כי נתקשר בעולם הדיבור כי באמת כשאדם מקלקל מעשיו אז יש לו מקטרוג ואינו שומע תפילתי אבל כשאדם מודה ומקדים א"ע לפרש החטא שעשה אין למקטרג לומר שום דבר וממילא נמתק ונעשה סניגור ויהודא שהודה ואמר צדקה ממני עי"ז להדבק בעולם הדיבור אך משה הוסיף להתפלל עליו ואמר לא די שישמע השם לדיבורו אלא אף לקולו לבד יקשיב ויאזין השם כי יש כמה ענינים אשר א"א לפרוט ע"י הדיבור וצריך לכללם בקול שהקול הוא כלול מכל האותיות והדיבורי' וזה שאמר וזאת ליהודה ויאמר ר"ל שכבר פעל יהודא לעצמו בחינת הדיבור הוא התגלות הדבר ע"י אותיות המכונה בתיבת זאת אך על זאת התפלל משה יאמר שמע ד' בקול יהודא אפילו בקולו לבד תשמע ואל עמו תביאנו שיהי' קשור בשרשו שיהי' הקול קשור במחשבה ידיו רב לו שיהא הכוחות שלו רב שיהא בידו למשוך שפע על כנ"י כל מה שירצה כל מיני השפעות טובות והשאר אינו זוכר: פרשת מקץ ויאמר להם ישראל אביהם א"כ איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם כו' ותרגום אונקלוס וכו' י"ל דרך רמז דהנה כתיב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק דגם הארץ נותנות שירות ותשבחות להשי"ת והשבה שלה שהיא מבקשת שיתן צבי תפארה שיתפאר ויהי' לו שעשועים ותענוג מצדיקו של עולם דהארץ יודעת האמת דכל השפעות אשר משפיעים לה מן השמים הכל בא ע"י ] מעשה הצדיק שהצדיק ממשיך שפע לכל העולמות וכל הברואים ולכל הדוממים והצומחים כלם מקבלים חיות ע"י מעשה הצדיק אשר מעורר מתתא לעילא ובא השפע המכונה בשם מטר וגשם והכל ע"י האדם כמ"ש ואדם אין לעבוד את כו' כי לא המטיר וא"כ שהארץ מבינה שהמשכת שפעה בא ע"י צדיק לכך השיר ושבח שלה הוא שיהי' צבי לצדיק ויעקב נצנצה בו רוח הקודש והבין מה שהקב"ה מגלגל יסורים על השבטים הכל בא בשביל שזלזלו בכבוד של יוסף הצדיק שהוא הי' יסודו של עולם והם פגמו בו ולכך נתן להם יעקב עצה זו שישמו לבם ומחשבת' לתקן מדה זו וזה שרמז להם קחו מזמרת הארץ בכליכם ר"ל מה שהארץ מזמרת ומשבחת להקב"ה והשבח שלה שיתרומם הצדיק בעולם וזה שרמז להם שיתקנו מה שפגמו ויקחו זאת בכליהם ר"ל במוחשבת' כמו בנכליהם והוריד לאיש מנחה מעט צרי הוזכר בכתוב ששה מינים של מתנות לאיש הזה רמז להם לתקן הששה מדות התלויים במדת הצדיק שהיא בחינת וא"ו וזש"ה ואל שדי יתן לכם רחמים הזכיר שם שדי על שאמר לעולמו די שהוא בחינת הסתפקות מידת הצדיק זה השם יתן לכם רחמים אכי"ר: במדרש על פסוק ויאמר פרעה אל יוסף אתה תהי' על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך שני פרשיות כתב משה בתורה ואתה למד פירשן מפרשה של אותו רשע אתה תהי' על ביתי יכול כמוני ת"ל רק הכסא אגדל ממך וכן הוא אומר קדושים תהי' יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם כו' והוא תמוה ומה יכול כמוני וכי מה האיש יכול להדמות אליו ב"ה בקדושה הלא כתיב אל מי תדמיוני וכו' אך יש לומר דהנה קדושה הוא מורה אל דביקות האדם בהשי"ת שמואס ברע ועושה גדר לאבריו ומדבק עצמו אל טוב האמיתי ועי"ז הוא ממשיך עליו הקדושה מלמעלה והנה ידוע מאמר חז"ל דהקב"ה מניח תפילין ומאי כתיב בהו ומי כעמך ישראל כו' דודאי אין שייך לומר על השי"ת שמיפשט מכל צורה ודמית שמניח תפילין רק שהוא דרך משל ומרמז על דביקת הש"י בכנ"י שמחשבתו ומוחין שלו על זרע ישראל להיטיב להם ולהשגיח עליהם. ולהשפיע להם כל מיני טובות וחסדים זהו הבחינה של דביקות הש"י נקרא בשם תפילין כי עיקר כוונת מצות תפילין שאנו מניחים היא גם כן רמז ליחד מחשבותינו ותאות לבינו לעבודתו ית"ש ואנו משעבדים המוח שלנו והלב והיד לזכרון לשעבד הכל תחת כחות העליונים ולכך נקראת תשמישי קדישה ר"ל דקדושה ירמוז על דביקות השם וז"ש קדושים תהיו ר"ל שתגיעו למדות הדביקות בשמו י"ת לייחד כל האיברים אליו ית' וז"ש יכול כמוני ר"ל שדביקי' של זרע ישראל יהי' כ"כ כמו הדביקות של הש"י לנו לזה קאמר המדרש ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ר"ל זה בוודאי אין שום נברא יכול להתדבק אליו ית' כמו דביקות