תורת אמת יד

וידוע דבעיגול כל החלקים שוה ואין חלק א' שחשוב יותר מחבירו כמובן באותיות התור' הקדוש כי באמת בקו היושר בסדר האלף בית בודאי האל"ף קודמת לתי"ו בכ"ב דרגין אבל אם תסדרם בעגולה אז תמצא שניהם שוים האל"ף עם התי"ו כי הם עומדים זה אצל זה בחי' א"ת ב"ש שאל"ף סמוכה לתי"ו וזה שהקב"ה יעשה מחול לצדיקים ר"ל לדעתי דיתנשאו כל העולמות וכל המידות ולא יהיו שום מיעוט בשום דבר ויהיה אור הלבנה כאור החמה ולא יהיה שום קנאה. כי הוא ית' ישפיע אור צח ובהיר אשר מבהירתו יתנוצץ אור לכל העולמות בשוה וכל הצדיקים ירגישו בזה התענוג בשוה כי לעתיד יתיחדו האותיות הריש דרגין דהוא האל"ף עם סוף דרגין דהוא התי"ו ואז יהי' האור זורח ומקיף אותו מכל צד בשוה וזהו בחינת מחול והנה באמת יעקב הי' עובד השם בדביקות גדול והלך במחשבתו עד אין קץ עד שהגיע לרום העולמות העליונים ואשר הם גבוהים מן ך"ב אתווין למעלה מכל הנמצאים ופגע ביחוד עליון במקומו של עולם אשר על שם נאמר במופלא ממך לא תדרוש כו' וז"ש ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל שיצא מזה הבחינ' של השבע מדות וילך חרנה אל עלמא דחירות שם נדבק אל היחוד העליון ויפגע במקום ופגע במקומו של עולם כביכול באור האחדות וז"ש וילן שם כי בא השמש ר"ל מחמת אור הגדול המכהה אור עיניו של אדם ואז חזר יעקב למדריגתו לתוך המידות לבחי' הכ"ב אתווין והתחיל לעבוד את השם בבחי' אור החוזר דרך א"ת ב"ש מסוף דרגין היא התי"ו לילך ממנה למעל' וז"ש רז"ל עשאו כמרזב לשמרו מן החיות רעות ר"ל מחיות ודביקות אשר הוא רע וז"ש וישם מראשותיו ר"ל ראש תי"ו שהתחיל בראש מן התי"ו וז"ש ויקח מאבני המקום ר"ל מן אותיות התורה הנקראים אבנים כמו שמצינו בספר יצירה אבן א' בונה ב' בתים וישכב במקום ההוא ע"ד שכתב בזוהר הקדוש ויש כ"ב ר"ל כיון שכל אות כל אחד כליל מחבירו וכל הדברים כלולים מן ך"ב אתווין א"כ אין מוקדם ומאוחר בתור' כיון דבמקום הזה יש כללות ך"ב אתווין א"כ אין חילוק בין כסדרן או למפרע והכל הולך אל מקום א' והבן: וירא ד' כי שנוא' לאה ויפתח את רחמה כו' איתא במדרש ובד"ה ז"ל כי שנוא' לאה שנוא' מעשה עשו בעיני' י"ל עפ"י פשוטו דבוודאי יעקב לא הי' שונא אותה וכן משמע בקרא שאמר' כי עתה יאהבני אישי דמשמע דמעיקרא לא הי' שונא אותה רק שהית' נעדרת אהבה וע"י הבן נולד אהבה ביניהם רק הא דקרא לה שנוא' משום דשנוא' מעשי עשו בעיני' והיתה שוה ליעקב במדה זו שגם יעקב הי' שונא לעשו מאוד ומחמת שהי' במדה זו לכך זכתה להוליד וי"ל בדרך רמז שנוא' מעשי עשו בעיני' ר"ל בעיני' שלה לאה שהיא שונאת מעשי עשו כמו שדרשו חז"ל ועיני לאה רכות שהית' סבור' לעלות בגורלו של עשו שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדול' לגדול והקטנה לקטן ולכך היתה בוכת עיי"ש והנה י"ל דבאמת יעקב ראה בנבוא' שרחל הוא בת זוגו לכך ראה את רחל והראה לה חיבה אבל על לאה לא עלה בדעתו שהיא בת זוגו וטעה ג"כ שתפול בחלקו של עשו כמו שהי' העולם אומרים לכך לא הי' אוהב אותה כי אחיך יאהב אשה נכרית אשר אין לה שייכות עמו אבל ח"ו לא הי' שונא אותה כי לא ראה ממנ' שום דבר רע לזה עשה הש"י שפתח את רחמה והוליד' ממנו תחל' בנים קודם לרחל ובזה הבין שגם היא בת זוגו וזהו ותקרא שמו ראובן ר"ל ראו בן ע"י ראו בן ע"י מוכח שאני בת זוגו ועי"ז יאהבני אשי שיבין שהוא בעלי ויאהב אותי כרחל וק"ל: עוד אמר אדמ"ו הרב נ"י איך שמזו הסידרה יש ליקח מוסר לעצמו ולפנות מחשבתו מן הבלי הזמן המדומ' ולדבק א"ע באהבת הבורא לעבדו בתור' ובתפל' בשכל אמת ועבודה זכה ועיקר בכל המעשים שאדם עושה הן דיבור או הילוך שמיעה או ראי' שכיבה וקימה בכל דבר יהי' מעוטף שכל אמת לעבודת הבורא וצא ולמד מאבותינו הקדושים נעש' תור' ושכל גדול וקדוש ואיך התור' הקדוש' מספר לנו איך יעקב הלך מבאר שבע והאיך ישן והדברים שדיבר עם בת זוגו והאיך שנשק לרחל והאיך שהי' רועה צאן לבן ומה שעש' במקלות מזה תבין האיך כל מעשיהם מגדול ועד קטן הי' בהשכיל ובחכמות אלקות והאיך רמזו לדברים עליונים ונוראים וכשאדם מסתכל על זה ראוי לו להתלבש בושה וכלימה וענוה גדול' היאך היא נבער מכל דעת ואף אם לומד או מתפלל הוא בלא שכל ותמימות וקדוש' ותשוק' רק כאיש חולם והלואי שחלם לנו בהקיץ כמו חלומות של יעקב ולהיות מתדמ' בשכלינו ובמחשבתינו איך שהאדם סולם מוסב ארצה בתוך ארצות וגשמיות אבל ראשו זה מגיע שמימה. שכלו ושורש נשמתו דבוק למעל' בשמים והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ר"ל כשאדם מגביר לבו לעבודת השם אזי מעלה כל המלאכים לרום השמים העליונים ונותן בהם חיותו ובאם לא ח"ו ויורדים בו יש להם ירידה ע"י כמשחז"ל מתישין כח של מעלה ח"ו. וגם צריך האדם להיות במחשבתו תמיד איך שכל כחות עליונים תלוים במעשי האדם הן להעלות או להוריד ח"ו. והנה ה' נצב עליו שצריך האדם לחשוב איך שהוא י"ת עומד עליו ורואה במעשיו ומזה יבואו לירא' גדול' והלואי שהיינו כחולמים של יעקב ועיקר שצריך האדם לקדש איבריו ולהיות כל איבריו ראשו ופניו ידיו ורגליו מרכבה לשכינה וזה אינו תלוי באמיר' רק שצריך להיות כן ממש בפועל באמת כל אבר בלי שום פגם רק קדוש בקדוש' עליונ' ולשעבד דעתו וידיעתו ומחשבתו לדעת עליון ולהתייחד נפשו ורוחו ונשמתו בשמו הקדוש הוי"ה ב"ה ביחוד האמת ואז יוכל להמשיך שכל אמת לעבודת הבורא ב"ה וב"ש לתור' ולתפל'. ועוד האריך בזה ודפח"ח: