תורה תמימה על אסתר ב:כ

אין אסתר מגדת. מלמד שתפשה שתיקה בעצמה כרחל זקנתה ועמדו כל גדולי זרעה בשתיקה. רחל ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה ובשאול בן בנה כתיב (ש"א י' ט"ז) ואת דבר המלוכה לא הגיד לו. (מ"ר)

מאמר מרדכי וגו'. א"ר ירמיה, שהיתה מראה דם נדה לחכמים מא דריש יתור כל לשון זה, ויש שייכות לדרשה זו עם הדרשה דלעיל פסוק י"א ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים – לשאול על כתמה ועל נדותה, וכאן מוסיף לדרוש ששמעה לו בכל צווייו. . (מגילה י"ג ב')

באמנה אתו. אמר רבה בר לימא, שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי מב המפרשים פירשו דרשה זו בענין אישות, וכנראה סמכו לפרש כן ע"פ הדרשה דלעיל פסוק ז' לקחה מרדכי לו לבת, אל תקרא לבת אלא לבית, כלומר, לאשה, ואמנם אפשר לפרש עוד ענין דרשה זו דמכוין לענין החולין שהיה מרדכי אוכל על טהרת הקודש והיתה טובלת כדי שלא תטמא אותו בישיבתה אתו סמוך לו כדרך הישיבה בחיק. אך מהדרשה שבסמוך וכאשר אבדתי אבדתי מתבאר כפי' המפרשים, יעו"ש. . (שם שם)