תורה תמימה על אסתר ב:יט

ובהקבץ וגו'. [מהו ובהקבץ בתולות שנית], אלא אזיל שקול עצה ממרדכי לט איך יסבב הדבר שתגלה לו. , אמר ליה, אין אשה מתקנאת אלא בירך חבירתה [לפיכך קבץ בתולות שנית], ואפילו הכי לא גליא ליה, הדא הוא דכתיב ובהקבץ בתולות שנית אין אסתר מגדת מולדתה מ ואע"פ דמרדכי בעצמו צוה עליה שלא תגיד, ואיך זה יעץ עצה שתגיד, אך הוא חשב שאם אמנם ימצא לו אחשורוש אחרת הלא אין טוב מזה, ובזה הלא גם רצון אסתר שהרי היא נלקחה בעל כרחה וכמש"כ ותלקח אסתר וגו', וכפי דמשמע מלשונה כאשר אבדתי אבדתי. ועיקר טעם הדרשה שלקח עצה ממרדכי י"ל דמדייק ודריש המשך ושייכות הלשון ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך, מה שייכות ספור ישיבת מרדכי בשער המלך לענין קיבוץ הבתולות שנית, ולכן דריש דענין זה מהקיבוץ השני היה מעצת מרדכי שהיה יושב בשער המלך ומקורב לו ונטל עצה ממנו כדמפרש. . (שם שם)