תולעת יעקב עט

פנה דודך ונבקשנו עמך ואמר דוד עליו השלום פתחו לי שערי בדק אבא בם אודה יה וזה השער לכנס לה' ובלתו אי אפשר לבא לפני המלך ומראש השנה עד יום הכפורים זמן הראות מדת הדין וביום הכפורים שערי עולם, הרחמים נפתחים ועשו שב לדרכו שעירה בפחי נפש להתעסק בעצם ההוא המושלך אליו משולחן המלך לבל יחרץ לשונו לבנו אהובו ובעודו מתעסק בו הבן מתרצה עם אביו ויעקב נסע סכותה להראות שיבא זכאי בדינו ולשבת תחת צל האמונה מגמתו, והנני נכנס בבאור סתרי מצוה זו והדברים הנלוים אליה. והצור ב"ה ינחני בדרך אמת

סוד הסוכה

בסכות תשבו שבעת ימים. סוד סתרי הסתרים בגנזי החכמה העליונה גנוזים בהתנוצץ ראשית המחשבה ממקום לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה נתפשטה המחשבה ההיא בסודה להאיר בעולם הבא והחכמה על מ"י נגלתה וישתלם בו ממנה ששה קצות עם בת שבע אם שלמה והם שבעת ימי הסוכה ולפיכך בסכת תשבו חסר סוד העששית שנראים מתוכה סוד המאורות שבעת ימים ימי הסוכה העליונה העומדים תמיד להריק השמן הטוב על סוכת דוד

ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה אמר רבי רחומאי מאי דכתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ולא אמר שלח אב אלא שלח תשלח את האם בכבוד אותה שנקראת אם העולם דכתיב כי אם לבינה תקרא מאי ואת הבנים תקח לך רבי רחומאי אומר אותם בנים שגדלה ומאי ניהו שבעת ימים בסוכות והיינו שבעת ימי השבוע שהם שבע איכא בינייהו יתר בקדש דכתיב בהו מקרא קדש והיינו אם עוד שם ומאי ניהו סוכות אמר ליה בית דכתיב בחכמה יבנה בית ומנא לן דסוכות קרי בית דכתיב ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית וגו' עד כאן. הבית הנזכר כאן רמו לה"א ראשונה ושבעת ימים אלה הם סוד שבעה ענני כבוד שהיו ישראל מוקפים בהם כדברי רבי אליעזר פרק קמא דסוכה ומפני זה אמרו רז"ל שחל שם שמים על הסוכה דתניא במסכת סוכה פרק קמא רבי יהודה אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ומים לה' מה חגיגה לה' אף סוכה לה'

שנינו סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה הטעם בזה מפני שהמעלות כלולות חדין ורחמים נמצא מדתן עשרים ולפי שלמעלה מהם אין עין שולטת אם עשאה בזה השעור פסולה ועוד יש בדבר סוד פנימי נעלם כי עשרים אמה כנגד עשרה מדרגות הנתפשות בהרהור הלב וכנגד עשרה ידיעות נעלמות בלתי נתפשות וכנגדן בחוץ עשרה נאצלות וביו"ד כלן נרמזות וחי חכם ויבן אח ואת. ומשם ולמעלה אין בהם וכל שכן במה שלמטה מהם יכולת להשיג והחיות רצוא ושוב וכתיב ברח לך אל מקומך פליאה דעת ממני ואם היתה פחותה מעשרה טפחים פסולה. והטעם כי הפוחת מעשרה מקצץ נטיעות כי אין הברכה שורה כי אם על דבר שלם ואין לפחות העשירית מן המנין לפי שהיא שלימות הכל והיא קשר כולם ועמה היחוד שלם ואין למאורות העליונות רשות להשפיע לתחתונים אם לא על ידה ואלו היו משפיעים שלא על ידה היה זה קצוץ נטיעות ולפיכך אין לפוחתה מן המנין וצריכה שלש דפנות כנגד האבות דפנות הסוכה העליונה ורבי שמעון שהיה מצריך רביעית אפי' טפח כדי שתהיה המרכבה שלמה, ושתהיה צלתה מרובה מחמתה לרמוז לנו שתהיה מדת רחמים גוברת על מדת הדין כי מי יוכל לסבול חום האש הגדולה ואנן צל סכך בעינן שמשם רחמים גמורים באים ולא צל דפנות שיש בהם דין וכבר כתבנו כי הסוכה תרמוז לעולם התבונה ואין שום טומאה מגעת לשם ולפיכך אם סכך בדבר המקבל טומאה פסולה אבל הדפנות שהם מקום שהטומאה נאחזת משם אם עשאן מדבר המקבל טומאה כשרה. ודע כי מי שאינו יושב בסוכה מעיד על עצמו שאין לו חלק באמונת ישראל והמקיים מצוה זו ומשים אל לבו מה שכתבנו בסודה ידע ויכיר כי יושב בימים העליונים סוד הסוכה העליונה והימים מכסים עליו ומגינים עליו בשעת צרכו

ובמדרשו של רשב"י ע"ה כשאדם יושב בצל זה והוא צל האמונה השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה ואברהם וחמשה צדיקים אחרים באים לדור עמו הדא הוא דכתיב בסכת תשבו שבעת ימים אמר רבי אבא אברהם וחמשה צדיקים ודוד המלך באים לדור עמו הה"ד בסכות תשבו שבעת ימים כתיב ולא בז' ימים כענין שכתוב ששת ימים עשה ה' וגו' וצריך האדם לשמח בכל יום ויום באושפיזים אלו ואמר רבי אבא כתיב בסכות תשבו וכתיב ישבו בסכות הא כיצד ראשון לאושפיזים אלו ושני לבני העולם ראשון לאושפיזים כאותה של רב המנונא סבא כשהיה נכנס לסוכה היה שמח ועומד על פתח הסוכה מבפנים ואומר נזמן לאושפיזים והיה מסדר השלחן ועומד על רגליו ומברך ואומר בסכות תשבו תשבו אושפיזים קדושים מכאן ראיה שצריך לברך מעומד על הסוכה כדברי הר"ם ז"ל שני לשאר בני העולם מי שיש לו חלק בזרע קודש יושב בצל האמונה לקבל אושפיזים לשמוח בהם בעוה"ז ובעוה"ב וצריך לשמח לב הענוים כי חלקם בסעודה ההיא הוא זמון העניים ואם אינו נותן להם חלקם קורין עליו מקרא שכתוב אל תלחם את לחם רע עין נמצא שהסעודה ההיא שלו היא ואין להקב"ה חלק בה עליו כתיב וזריתי פרש על