תולעת יעקב עז

יעלו לעשרה והם בין ראש השנה ליום הכפור ודאי והדודים הנזכרים בשיר השירים נעלמים ממתיקים סוד לבדם לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה ובבניה להוציא לאור דינם להצילם מיד מבקשי רעתם ונקראו ימי תשובה על שהם זורחים מהתשובה העליונה ואליה ישובו הם וכל פעולתם לעת קץ: והנה ימים אלה זמן ממשלתם ונגלים יותר משאר ימות השנה לפיכך צריך כל אשר נגע אלהים בלבו להשלים נפשו אליהם ולשוב בתשובה שלמה להשיב את הגזלה אשר גזל למקומה לקרב מה שהרחיק ולהשיב אם על בנים ואז יקדמהו שלום כענין שכתוב שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק שנעשה קרוב אמר י"י ורפאתיו עתה שתקן מה שעוות ארפאנו כענין שנאמר ארפא משובתם ובזה יתדבק בהם כענין שכתוב ואתם הדבקים בי"י אלהיכם וגו' ובזה נשלם מה שראינו לבאר בסתרי ר"ה ושאר עניניו. המקום ברחמיו יכתבנו בספר חיים טובים ויזכנו לאור באור החיים להתהלך לפני ה' בארצות החיים אמן: סתרי יום הכפורים

יום הכפורים הוא יום הגלות המאור העליון ששאר מאורות זורחים משם הוא סוד העולם הבא שאין בו אכילה ושתיה לפיכך נצטוינו להתענות בו לרמוז אל המאור המתגלה ביום ההוא אשר בהתגלותו יופיעו כל מיני צהלה ושמחה וכפרה כי היום גורם ולפיכך נקרא יום הכפורים שמקנח כל מיני לכלוך ומעבירו מלפניו כענין שכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' וסוד הכתוב כי בתחלה וכפר ויקנח המקדש העליון ואמר יכפר לרמוז על המקנח ולפיכך בא בלשון נסתר ואתר כך עליכם ועוד עליכם בשבילכם שיעביר מן המקדש את הגלולים ואת רוח הטומאה לטהר אתכם מכל חטאתיכם ולפיכך באה העצה הנמרצת בשעיר המשתלח וכתוב וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם והיה ראוי לומר וכל חטאתם אבל תרמוז לנו התורה הנוראה שצריכים ישראל לעשות נחת רוח לכל חטאתם כדי לסתום את פיהם לבל יקטרג עלינו ולא עוד אלא שבשביל זה נעשה סניגור ביום ההוא והקב"ה שומע עדותו ומכפר עלינו והעולם ההוא לא יזכה אליו כי אם נקי הנפש לפיכך צריכים ישראל לנקות את נפשם ביום שהוא דוגמת עולם הנשמות ונקיון הנפש הוא לחזור בתשובה שלמה מדברים שבין אדם למקום ומדברים שבין אדם לחבירו ליכנס ביום ההוא נקי מכל חטא ופשע ומי שאינו מעביר טינא חלבו בדברים אלה ביום זה אין תפלתו מתקבלת אבל טובעת במקום הנקרא רפש וטיט והוא סוד מצולות ים ואינה עולה להתעטר בראשו של צדיק ונהגו לטבול לטהר עצמם כי נקיון הגוף מבוא גדול בנקיון הנפש כי ליכנס לעולם הבא יצטרך תחלה לטבול במקוה ישראל מושיעו ביום צרה כי דרך שם יעבור כי בכל מעשינו נצטרך לחקות הדברים העליונים ואז יעלו לרצון

סוד חמשה ענוין כבר התעוררנו בסוד עץ החיים שמהלכו ת"ק שנה והם שערי העולם הבא וכנגדם חמשה ענויין ביום הכפורים מקום מוצאם ולפי שהעולם הבא אין בו אכילה ושתיה נאסרה אכילה ושתיה ביום זה ואסור ברחיצה וסיכה ושנינו המלך והכלה רוחצין וכו' וענין זה כי שני ריעים רוחצין פניהם מהמים הנוזלים הלבנון מקום מטעם וסכין בשמן העליון המצהיל הפנים העליונים אבל הענינים האלה אסורים לנו שלא להשתמש בשרביטו של מלך ואסור בנעילת הסנדל והטעם כי ביום זה אין נועלין דלת בפני לווין למעלה אבל שערי תשובה פתוחים לכל כי היום גורם ואסור בתשמיש המטה והוא בדוגמא עליונה כי הכלה ביום זה מקבלת מאם העולם ולפיכך נקרא יום הכפורים לרמוז לשניהם ולפי שביום זה מקבלת משם אין המלך משמש מטתו אבל זמן התשמיש כשמקבלת מן האב העליון והסוד בזה וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ולפיכך ותהי לי לאשה ולטעם הנעלם הזה באה הקבלה הקדושה באיסור תשמיש המטה ביום זה והדברים מופלאים ויקרים למעלה ידועים לזוכים אליהם וישרים למוצאי דעת

סוד שעיר המשתלח כבר הודענו במה שקדם כי מחמלת ה' על עמו יעץ אותנו כמה עצות טובות להנצל מיד אחינו בני עשו היושבים בשעיר ומהם העצה נמרצת הזאת שהוא לשלח השעיר לעזאזל ובתחלה יש לדעת ולהבין כי המאורע ההוא שאירע ליעקב אבינו ע"ה עם עשו אחיו הכל היה סימן לבניו והוא עליו השלום בהצר לו הזמין עצמו לתפלה והוא סימן לנו בני הגלות כי אין לנו בעונותינו שעיר המשתלח אבל ונשלמה פרים שפתינו ואח"כ הזמין עצמו לדורון והוא סימן לנו בהיותנו על אדמתנו והנה הכ"ג בתחלה היה מתודה על השעיר עונותיהם של ישראל וכתוב ונשא השעיר עליו וגו' וכתיב ביעקב עליו השלום ויקח מן הבא בידו והם העבירות שנתלכלכנו בהם כל השנה שהשעיר נושא אותם מנחה לעשו אחינו כחו שיתבאר ואח"כ עזים מאתים וגו'. ומעתה הבן כי מה שבא בתורתנו הקדושה מענין השעיר כבר קדם לנו ענינו ברמז מימות אבותינו עליהם השלום ומה שהיה המעשה הזה ושל ראש השנה בשעיר ולא בעז ענין זה ידוע לחכמי האמת והוא כי כל מה שהדברים נמשכים מהאצילות הטמא ההוא למטה יותר נמשכת בהם הטומאה נמצא כל הרחוק מחבירו טמא מחבירו לפיכך כל הדברים הנמשכים מהשר ההוא אשר מגמת השעיר אליו כל מעשיהם בעז