תולעת יעקב מח

במחשך מעשיהם הוי חורשי און וגו' וכיון שהתחילו גומרים ביום ודנין אותם אבל התחלת הדין לרשעים בגיהנם משתחשך הלילה ועל זה נקראים לילות ואמר רבי אלכסנדרי מפחד בלילות מפחד של גיהנם הדומה ללילה לכך תקנו בכל ימי השבוע והוא רחום על כי מאותה שפה שחשך דנין הרשעים על ידי שלשה משחיתים שהם משחית אף וחמה וכולן נכללו בהאי פסוק ולכך תקנוהו בכל ימי החול וכיון שנכנס שבת מסתלק הדין מן העולם והרשעים שבגיהנם יש להם מנוחה ומלאכי חבלה אין שולטין עליהם משעה שקידש היום וע"כ אין אומרים בשבת והוא רחום כדי שלא יתעוררו מלאכי חבלה ולפיכך אסור לאחרו בערב שבת משום כבודו של מלך המגין על הרשעים בשבת להורות שכבר נסתלק הדין מן העולם ואין רשות למחבלים לחבל וסנטרין דהוו מלקין לחיבייא אתא מלכא לאגוני עלייהו ועבדא כיון דקאים קמי מלכא מאן דגזים ליה במלקותא לאו קלנא דמלכא הוא ע"כ. ומטעם זה גם כן אין לחתום שומר את עמו ישראל והכי איתא במדרש כי בשבת אין צריכים שמירה שהשבת שומר והכי אמרינן בירושלמי פרק קמא דברכות לפי שאין מצות ציצית בלילה לפיכך מוסיפין שומר את עמו ישראל אמר רבי לוי הדא דתימא בחול אבל בשבת אומר ופרוס עלינו סוכת שלום וזו הוא דעת המאור הקדוש רשב"י ע"ה ועוד אמר כי בשעה שישראל אומרים ברכו בערב שבת בת קול הולכת בפמליא של מעלה ואומרת אשריכם עם הקודש שאתם מברכים למטה בשביל שיתברכו למעלה כמה מחנות קדושים אשריכם בעולם הזה ובעולם הבא ואין ישראל מברכים ברכה זו עד שמתעטרים בנפש יתירה וקורין קריאת שמע בברכותיה עד והושיענו בקרוב למען שמך וחותמין ופרוס עלינו סוכת שלום סוד סוכת דוד פרוסה על העולם ונקראת סוכת שלום כי שלום בכל הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים דירת סוכת שלום ואנו מזמנין אותה שתשרה עמנו וחהיה רבוצה עלינו כאם על בנים

ומתפללין אתה קדשת וסודו קדש יום השביעי וזמנו לחתן סוד תפארת ישראל והאשה נקנית לבעלה ואסורה לכל העולם שאין לכחות חיצוניות שום יניקה ממנה ולפיכך נתקנה התפלה בלשון קדושין

ואומר שליח צבור ויכלו ן על פי שאמרו אותו בתפלה תקט לאמרו פעם אחרת בקול רם ומעומד לפי שהוא עדות להקב"ה שברא שמים וארץ בששה ימים וביום השביעי שבת ועדות צ"ל מעומד שנאמר ועמדו שני האנשים ודרשינן אלו העדים שצריך שיעידו ביחד ומעומד ולכך צריך שיאמרו אותו ביחד ומעומד כך כתב הר' דוד אבודרהם ז"ל וכן כתב הר"י בן הרא"ש ז"ל וקשיא לי שהרי ככר אמרו ושמרו בני ישראל את השבת וגו' אות היא לעולם וגו' ואין לך עדות גדול חזה ולמעומד לא חיישינן שאין דנין ולא מקבלין עדות בלילה ואין לדקדק להעיד מעומד ועוד נתנו טעם אחר מפני שכשחל י"ט בשבת אין אומרים ויכלו בתפלה מפני שמתפללין אתה בחרתנו ולכן צריך לאמרו אחר שיתפלל ועל אותו שבת שצריך לאמרו אחר התפלה תקנוהו כמו כן בכל השבתות. וגם זה אינו נראה לי כי בי"ט שחל להיות בשבת אי אפשר לאמרו ומפני זה לא יטריחונו לאמרו כל השנה. ונראה לי הטעם כי בויכלו יש ל"ה תיבות וצריך לאמרו אחר התפלה כדי להשלים המנין שהוא שבעים כנגד שבעים עטרות שנוטלת הכלה משבעה מעלות שעליה בזה הלילה ויש בו שלשה פעמים שביעי ועולה לששה סוד ששה שבתות מאם הבנים ולמטה כי הצדיק והצדק שבת אחד הוא ומפני זה צריך לכופלו אחר התפלה כי בזה כולל המעלות הקדושות שהם סוד מעשה בראשית ולטעם זה צריך לאחרו מעומד שהוא כנגד העולם העליון ואמרינן בפרק כל כתבי אמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכלו פירוש אחר תפלתו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תקרא ויכולו אלא ויכלו פירוש הקדוש ברוך הוא והוא והכוונה להם ע"ה כי ע"י השלמת זה שהוא קשר המעלות ויחודן הדברים שמחים ורוח דעת ויראת ה' מתיחדים כענין שהיה במעשה בראשית. והנה המשלים זה נמצא שנעשה שותף להקדוש ברוך הוא בדבר שהוא מעשה בראשית והמכוין בזה כוונה רצויה מצוה היא בידו ועל ידה מוחלין לו ויזכה לחיי העולם הבא וזהו שאמר בהאי פרקא אמר ר"ח אמר מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו שני מלאכים המלוין לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר

ואומר שליח צבור ברכת מגן אבות שהיא ברכה מעין שבע ונתקנה מפני הסכנה כדאיתא בפרק במה מדליקין יום טוב שחל להיות בשבת שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו מזכיר של יום טוב בברכה מעין שבע ומסיק טעמא משום דבדין הוא דאפילו בשבת לא בעי למימרא ורבנן הוא דתקונו משום סכנה מאי דתקון תקון ומאי דלא תקון לא תקון. ועל דרך האמת נתקנה ברכה זו כנגד בת שבע שהוא שבת כבוד לילה ונקראת מעין שבע כי היא מעין שבע עליונות כי הכל בה והיא כלולה מכולן. ולפי שבזה הלילה שלום בכל ואין שם חלוק נתקנה לרמוז אליה לחלוק לה כבוד ואין בזה קצוץ כי כנסת ישראל נתנה לשבת העליון לבת זוג ולפיכך חותמין ליל שבת וינוחו בה כנגד שבת היא והאל ינחנו בדרך אמת

גרסינן בפרק כל כתבי תניא רבי יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכים מלוין לו לאדם בערב