תולעת יעקב מב

התורה הוא קיום מצותיה ועשיתם ואם כן מעשה גדול ור' עקיבא סובר כי בלתי התלמוד לא יצוייר המעשה וכן אמר דוד לשלמה בנו דע את אלהי אביך ועבדהו ואי אפשר לידע אותו אם לא באמצעות ידיעת התורה ומי שאינו יודעה איך ידע דרך עשיות מצותיה ואיך יוכל להזהר מן האסור ואם כן תלמוד גדול והקדוש הזה עליו השלום רואה שהתורה קדמה לברייתו של עולם כדברי רבותינו זכרונם ברכה ואמרו בבראשית רבה אמרה תורה אני הייתי כלי אומנותו של הקדוש ברוך הוא בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ואינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דפטריות ופנקסיות יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשפשין כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם התורה אמרה בראשית ברא אלהיך בי ראשית ואין ראשית אלא תורה שנא' י"י ני ראשית דרכו הנה ביארו ע"ה כי לולא התורה א יצוייר בריאת העולם לפי שבה ידעה אומן היאך ועשה חדרים ופשפשין ולולא היא אין מקום לבנות כי אינו עושה דבר מדעתו ומפני שהיא העקר קדמה לברייתו של עולם שהוא המעשה ואם כן ראוי להקדים התלמוד למעשה קדימת מעלה וקדימת זמן וגם כן מצינו בכמה מקומות בתורה שהקדים התלמוד למעשה דכתיב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם וכתיב ושננתם לבניך ודברת בם וגו' וקשרתם לאות וגו' ולזה אמרו ע"ה גדול תלמוד תורה יותר מן המעשה שהרי קדם לחלה מ' שנה וכו' וכשם שהתלמוד קודם למעשה כך דינו קודם למעשה לזה יצטרך האדם להזהר מאד בתלמוד והעוסק בתלמוד פטור מכל המצות ועם התלמוד צריך לעשות ולקיים מה שהוא לומד כי בשני אלו הדרכים רוצה לומר העיון והמעשה נתדמה למלאכי השרת שנאמר בהם עושי דברו לשמוע בקול דברו ולזה כוונו ישראל כשאמרו בסיני נעשה ונשמע כי זה כל האדם. עוד למדנו עקר גדול מזה כי עשיות המלאכים רצון בוראם אינו לתכלית אחר כי אם לשמוע בקול דברו וכן נאה לנו ולזה כוון דוד ע"ה באמרו הורני י"י דרך חקיך ואצרנה עקב רוצה לומר כי שכר קיומי המצות הוא לתכלית שיורנו דרך חוקיו לא לתכלית אחר ואמרו רז"ל כשאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקדוש ברוך הוא מי הגיד להם לישראל סוד זה שמלאכי השרת משתמשים בו שנאמר עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי ולבסוף לשמוע רוצה לומר שאינם עושים דבר השם לתכלית אחר כי אם לשמוע בקולו לזה צריך האדם לכוין לא לתכלית אחר וזהו עשיות רצונו של מקום והטוב בעיניו ולזה כוונו פ"ה באמרם כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ואמרו בספרי עשה דברים לשמן וסוף הכבוד לבוא כי כשהאדם מכוין במעשיו מה שאמרנו הוא מכבד את המקום ונאמר כי מכבדי אכבד וגרסינן בפרק חלק אמר ד' אלכסנדראי כל העוסק בתורה לשמה כאלו עושה שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום ועשה לי כבר הודענו למעלה כי תכלית האדם הוא לתקן הכבוד למטה כמו שהכבוד העליון מתקן אותו למעלה ואז והיה שלום בשלימות עליונים ותחתונים והעוסק בתורה לשמה רוצה לומר לשם מה שאמרנו הוא עושה שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה כי אז הכרובים פניהם איש אל אחיו ושלום בכל. ודע כי זה הוא סיבת קיום העולם וישובו ובנין המקדש העליון והתחתון וזהו שאמר רב כאלו בנה פלטרין של מעלה ופלטרין של מטה שנאמר ואשים דברי בפיך וגו' לנטוע שמים וגו' וכן שאר מה שאמרו שם רבי יוחנן וריב"ל ולמעלה בארנו ענין זה היטב וגרסינן בסוף ברכות אמר רבי לוו כל היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון

סוד תפלת המנחה

גרסינן בירושלמי בפ' תפלת השחר מהיכן למדו ג' תפלות ר' שמואל בר נחמן אמר כנגד ג"פ שהיום משתנה על הבריות וכו' רבי יהושע בן לוי אמר תפלות מאבות למדו תפלת השחר מאברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני י"י ואין עמידה אלא תפלה כמה דתימר ויעמוד פנחס ויפלל תפלת המנחה מיצחק שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שוחה אלא תפלה כמה דתימר תפלה לעני כי יעטוף ולפני י"י ישפוך שיחו תפלת הערב מיעקב אבינו ע"ה שנאמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ואין פגיעה אלא תפלה כמה דתימר יפגעו נא בי"י צבאות ורבנן אמרין תפלות מתמידין למדו תפלת השחר מתמיד של שחר את הכבש אחד תעשה בבקר תפלת המנחה מתמיד של בין הערבים ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. תפלת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם הדא היא דתנינן תפלת הערב אין לה קבע אמר רבי תנחומא עוד קבעו אותה כנגד אברים ופדרים שהיו מתאכלים על גבי המזבח כל הלילה. כוונת רבי יהושע ע"ה שכל אחד מהאבות תקן תפלתו כנגד מדתו ולפיכך תפלת השחר מהנץ החמה שאו מדתו של אברהם אבינו בעל החסד מתעוררת בעולם ומשש שעות ומחצה ולמעלה מתעוררת פחד יצחק בעולם סוד כי פנה היום היא מדת החסד ועד אותה שעה נאמר חסד אל כל היום כי ינטו צללי ערב מדת הדין מתעוררת ואז הוא שעת המנחה ולפי שמדת הדין שולטת אז וצריך להזהר בה אמרו רז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה. יעקב תקן תפלת ערבית כמו שיתבאר בגמרא דידן פרק תפלת השחר איתמר רבי יוסי ב"ר חנינא אמר תפלות אבות תקנום וריב"ל אמר תפלות כנגד תמידין תקנום וכו' עד דסלקא שמעתתא אמר