תולעת יעקב כד

מן העולם שנאמר בלע המות לנצח וגו' מיד נכנע ומלכי אדום המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו בשמעם שעתיד הקב"ה לנקום נקמת שמו וכסאו ובניו מהם ובגין דקב"ה אסתלק ביקריה וכו' בא לתת טעם למה אין אומרים קדושה זו בפחות מעשרה הואיל ואינה בלה"ק ואמרו בפ' מ"ש בפרק הקורא את המגילה בתרא ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה וביאר המאור הקדוש ע"ה כי כל קדושה שהוא בלשון הקדש אינה אלא בעשרה בשביל שהשכינה משתתפת בלשון זה ולזה ונקדשתי בתוך בני ישראל שהם לשון הקודש ולא שאר אומות שיש להם לשון אחר ואם כן למה אין אומרים קדושה זו בפחות מי' לז"א כי בשביל שהקב"ה מתעלה בכבודו בקדושה זו יותר משאר קדושות לא נתקנה בפחות מי'

גרסינן במס' שבת פ' כל כתבי אריב"ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה מרעה לטובה שנאמר בפרוע פרעות בישראל וגו' ואמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי אמונים אלא אמנים הנה העונה אמן ראוי לכל הטוב הגדול הוה לפי שהוא סבה שיתב' השם הגדול כי הוא ממשיך הברכות ממקור הכל עד סוף המחשבה העליונה בדרך זה כי בענותו אמן ומכוין בו פותח המעין סוד אל"ף שבאמן והוא מחכמה העליונה שהוא ראשונה לאצילות הקדוש ומשם נמשכת הברכה אל העולם הבא הרמוז במ"ם שבאמן והוא הנהר היוצא מעדן ומשם יתפשט האור דרך ישרה דרך המלך שהשלום שלו ומשם אל בית מלכותו והם סוד נו"ן פשוטה שבאמן ומשם יפרד לעולם הנפרדים סוד שבעים שרים הסובבים כסא הכבוד עם הנלוים אליהם שאין להם מספר שנאמר היש מספר לגדודיו והם סוד שבעים שנה שהזכיר ריב"ל והם בית דין שלמעלה ואחר שהוא סבה שיתברך השם הגדול קורעין לו גזר דינו שהסכימו עליו אותם שבעים שנה מלבד שהוא מזומן לחיי העולם הבא כדברי ריש לקיש והוא הנזהר לענות אמן ומכוין בו שכרו גדול בעולם הזה ובעולם הבא כי בהציק לו ומתפלל לפני הקב"ה להרחיב לו בצרתו מכריזין למעלה ואומרים פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו' כי הוא היה פותח המעין להשקות כל חיתו שדי גם עתה פתחו שערים ותקובל תפלתו מהמציקין לו ובעולם הבא בשכר שהיה שומר כלו' מחכה לחברו עד שיברך לענות אמן כשמסתלק מן העולם מכריזין לפניו פתחו שערים וגו' והכוונה להם ע"ה אמרם בכל כחו ר"ל כחו של אמן והם הדברים הרמוזים בו ובסוף מסכת נזיר תניא ר' יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך והטעם לפי שהמברך מברך בשם אחד והעונה אמן עונה בב' שמות כן עולה אמן במספר השם וכנויו והם כלל המאורות הקדושות והעונה אמן ומכוין בו מיחדם יחוד אמיתי

ודע כי יש שבעה מדורות בגיהנם ומדור אחרון שבו נקרא תחתית ונקרא אבדון והיורד לאבדון שוב אינו עולה אלא נכרת ואובד לעולם ולשם מורידין המזלזל לענות אמן ואינו נזהר בו ועליו נאמר ובוזי יקלו א"ר יוסי מאי דכתיב כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים זהו מי שאינו חושש לקדש שמו של הקב"ה באמן ומה עונשו לחצוב להם בורות בורות נשברים שיורדים לגיהנם מדרגה אחר מדרגה עד שיורדים לאבדון הנקרא תחתית והנזהר בו עולה מדרגה אחר מדרגה להתעדן בעדון העולם הבא הה"ד אמונים נוצר ה' וכתיב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: סוד ברכו

גרסינן במדרש (מה רבו) חיה אחת עומדת באמצע הרקיע וישראל שמה בכל שחר אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונין ברוך כבוד ה' ממקומו לכך נהגו ישראל לומר ברכו והקהל עונין ברוך ה' המבורך וזהו סודו ברכו את ה' המבורך ר"ל המשיכו שפע וברכה ממקור הברכה עד הכלה הכלולה הנקראת את ה' ועונין ברוך ה' וכו' ברוך הוא משך הברכות ממקור החיים אל סוד עמודו של עולם והוא נקרא מבורך לפי שמשלים לעולם ועד סוד הלויה שלו והיא מתברכת ממקור הברכות בדרך זה ברוך הוא מקור הברכות ה' הוא קו האמצעי המבורך הוא הצדיק לעולם ועד סוד הכלה בכסא ישראל ואנו מברכים להקב"ה בחמשה תיבות על שמחזיר לנו נשמותינו הנקרא בחמשה שמות כך ראיתי במדרש רות ובכאן ראיה שצריך שליח צבור לחזור ברוך ה' המבורך לעולם ועד וכן כתב ר' יהודה בר ברזלי ברצלוני שלא כדברי רבי מאיר מרוטנבורג שכתב שאין בריך

גרסינן בפרק קמא דברכות כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא אל תקרא כמה אלא במה ובמדרש רות נשמתא דבר נש נפקת מניה בכל ליליא וליליא ובצפרא אתהדרת ליה ושריא בחוטמוי ולא עאלת לאתישבא במעוי עד המברך לקב"ה ויצלי על דמיה דתתישב בדוכתיה ועל דא כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו מאי אשר נשמה באפו בגין דכד נחתתא בצפרא אומי לה קב"ה ושוי לה בחוטמוי על מנת אי צלי צלותי ומברך ליה כדקא יאות דתשרי בגויה ואי לא פרחה וסלקא ואשתאר בר נש חסרא מההוא קדושתא דנשמתא וכיון דאשתאר חסרא מניה במה נחשב הוא לא אתחשב כלום ועל דא אסור לברכא דא לדא עד דמברך למאריה בשרותא דצלותא ע"כ

ועתה עשה אזנך כאפרכסת ושמע מה שאתה