טיב קידושין רא

סימן

סה

(א) מצוה לשמח. בגמרא אמרינן כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה' קולות. וכתב בפרישה שאם אינו נהנה אינו עובר. והב"ש כתב לשון הפוסקים משמע שמצוה שילך לשם וישמח אותם ולענ"ד גם הפרישה אינו חונק על זה דפשיטא שהיא מצוה אלא שאינו עובר בה' קולות אם אינו נהנה ואינו שם

(ב) ולומר שהיא יפה. ולענ"ד אינו נראה כן. דהכי איתא בגמרא כיצד מרקדין לפני הכלה ב"ש אומרים כלה כמות שהיא ובה"א בלה נאה וחסידה אמרו להם ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סופא אומרים לה כלה נאה וחסידה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוה אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת כו' וכ' התו' כלה כמות שהיא ואם יש בה מום ישתקו. והוא דחוק דמה יגננו בעיניו דקאמרי הא שתקי. לכן נלע"ד כי לשון נאה אינו דוקא על תואר היפה רק מצד שטוב הדבר בעיני הרואה כמו בזאת נאות לכם נאותה להם וכן נאה להם ונאה לעולם שאינו על תואר הדבר רק שהוא נאות ומקובל הדבר ההוא. והנה אם נתן עיניו ליקח חיגרת או סומא לאיזה סיבה או שיהיה מצד ממון או מצד היחוס בודאי נאות לו בזה ויצדק לומר שהיא נאה בעיני החתן אשר נאות לו להתחתן עמה. לכן בש"א כלה כמות שהיא אם היא מצד עצמה יפה ונאה בעיני כל רואיה יצדק עליה לומר סתם נאה שהיא ראויה להיות נאה בעיני כל לפי שעיקר תפארת הילולה של אשה מפני היופי נמצא שסתם אמרו נאה הוא מצד היופי וב"ש ס"ל כלה כמות שהיא אם היא להללה מצד עצמה אומרים כלה נאה ואם היא חיגרת או סומא מהללין אותה כלה נאה בעיני החתן. וב"ה ס"ל דאומרים כלה נאה סתם שיהיה משמעותו כאלו ל בעיני כל. לזה אומרים ב"ש הרי שהיתה חיגרת וסומא אומרים ל"ה דייקא שמה שאומרים לה שהיא נאה בעיני המשמחים ובאמת אינה נאה רק להחתן אשר נאותה לו והתורה אמרה מדבר שקר תרחק והשיבו מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו שאין דרך ארץ לומר שפם שהמקח רע לפניך הוא טוב שבזה מראה גנות הקונה וא"כ כשיאמרו נאה בעיני החתן הרי הוא מגנה החתן עם המקח לכן אומרים סתם כלה נאה וחסידה ואינו דבר שקר מאחר שאפשר שיצדק לפרש על החתן ובזה שהחתן יסבור שגם בעיני השאר נאותה להם אין כאן דבר שקר ואיהו דמטעי נפשי'. ולזה אמרו לעולם יהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות פרש"י לעשות לאיש כרצונו ר"ל דלא ניחא לי' לקונה שיפרשו פרשו שטוב דוקא בעיני הקונה עם שהוא רע לכל שבזה מגנה הקונה א"כ ניחא לי' שיקלסוה סתם. ויצא לנו מזה שאין לותר עליה דבר שקר לגמרי לומר שהיא יפה אם היא כעורה או חיגרת או סומא רק לשון נאה שמורה על שנאותה בעיני החפץ בה גם אין לומר בפירוש שהיא נאה רק נאה סתם

(ג) ומבטלין ת"ת להכנסת כלה. משמע לילך על המשתה אין מבטלין וכמ"ש הב"ש סק"א בשם הדרישה בפרט בז"הז שאינו דוחה לדורות הקדמונים שכל דבריהם תורה ויראת שמים לא כן כשמתוועדין עם אנשים מרבין בשיחה בטילה ודברים של הבל. א"כ אין לבטל ת"ת השקול כנגד כולם

(ד) צריך לתת אפר. עיין בא"ח סימן הק"ס שכתב בט"ז על הש"ע דגזרו על עטרות הכלה אם היה שם כסף משמע אפי' אינה כולה כסף רק שקבוע בה כסף אסור. לפ"ז נראה שיש איסור בהינומא של משי ששזורין בה חוטי כסף ותו דאיתא בסוף סוטה אף על חופת חתנים גזרו מאי חופת חתנים זהורית המוזהבת ופרש"י טלית צבוע שני ובו קבועין חוטי זהב עד שמעמידין אותו כעין כיפה והיינו ממש הך הינומא שעל רחש הכלה כמין כיפה והמותר תלי אחרי'. לפ"ז יש ליזהר שלא לכסות בהינומא שיש בה חוטי זהב או כסף ודחק ליישב המנהג. ולפענ"ד לא כן אנכי עמדי דאי איירי בענין שכתב בט"ז א"כ הא קיי"ל בעטרות חתנים אפי' של קנים וכו' אסור, א"כ ל"ל שהוא מוזהבת הא עטרות חתנים בכל גווני אסור. אלא נראה דפטרות חתנים הוא כעין אוהל שעושין מיוחד בשביל החתן והוא עומד ע"י טסי זהב כמו שפירש"י לא כמו שהביא בט"ז חוטי זהב וכן פירש"י באותו של פיפירית כמין כיפה של מעגלי עץ כמו שאנו עושין ותולין בה ציפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין ע"כ יראה דר"ל כמו חופה שלנו שמעמידין אותה על כלונסות של עץ ולמעלה יש סדין מצוייר ובכה"ג הוא חופת חתנים רק שהוא אוהל מצוייר עם טסי זהב וכסף לכן יש בו ענין שמחה וגדולה יתירה לא כן ההינומא שאינה רק דרך מלבוש ואינה אוהל מיוחד. וגם עטרות כלות לא הוה רק דבר מיוחד כעין נור ועטרה שניכר שהיא נוסף על צעיפי' וכעין עטרה מיוחדת אבל ההינומא שהיא דרך מלבוש אינה בכלל עטרות כלות ותדע לך דהא עטרות חתנים אסור אפי' אין בו זהב א"כ איך הולך החתן בכובע נימא שהוא עטרה אלא פשוט מה שהוא דרך מלבוש אינו בכלל עטרה. ובפרש"י כתובות דף י"ג ע"ב קרייתא דמנמנמא בה כלה צעיף שעל האשה משורבב על עיני' כמו שאנו עושין ע"כ ואין זה בכלל עטרה. ויותר היה אפשר לערער על כובע שלובש החתן שקורין כובע של יוה"כ שהוא מצופה כסף וזהב והוא דומה יותר לעטרה אלא נראה כיון שעיקרו בגד מתים אין בו שמחה יתירה והנח להם לישראל. עכ"פ נראה דההינותא אינו בכלל עטרה. מיהו לקבוע בה עטרה כמו שנהירנא בילדותי שקורין קרטנציל שהוא מכסף וזהב ואבנים טובות יש לאסור דזה יש לדמות לעטרה ובזמן הזה אין נוהגין כן. עכ"פ על ההינומא אין לערער כיון שהיא דרך מלבוש. ואם תסיר ההינומא יהיה ראשה פרועה אף שלובשת מצנפת דקה תחתיה אין דרך לילך בזה המצנפת לבדה משום צניעות. וההינומא צריכה לעיקר עטיפת ראשה אין בה אשום עטרה וליכא חששא בזה כלל.. כן נלענ"ד ברור

סליק בס"ד