טיב גיטין (מודעי) נה

ועאכ"ו כי נכון הדבר לעשות כן בהעדאת העדים ומפיהם ולא מפי כתבם. ומראשית כל בכורי כל נתקבל עדות על שנות הארוסה כי היא כבת חמש עשרה שנה מפי אנשים כשרים ועוד נבדקה ע"י נשי' כדת מה לעשות. ואח"כ נעשה מינוי השליחות. ומפני דוחק הענין כאשר דברתי הסכמתי לפוטרה בגט אחד לבד בנקודה האב ג'יליבי וכאשר הכי אזלא סוגיין דעלמא פה העירה וכמ"ש בזכרונות סי' ב' ועיין בג"מ דף פ"ז: הגט הלזה נכתב ונחתם ונמסר במתא גאלאטה הסמוכה לקושטנדינה דעל כיף ימה רבה מותבה כי כן רצה המומר לבלתי בא אל מקום אחר אחר המסירה ביד השליח קבלה נכתב ונחתם מעב"ד על כל אשר נעשה וגם הודאת המגרש בחתימתו על דבר אמת ועיין בס' דבר משה סי' פ"א

לשון המגרש בעת המסירה אתה חיים בן אליה שליח קבלת גט ארוסתי רבקה בת יצחק התקבל גט זה לארוסתי רבקה בת יצחק ובקבלתך גט זה הרי היא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם. (אמר המ"ל ועיין להרב יאיר נתיב סי' ך' ס"ב ולהרב יא"ה דף קמ"ב ע"ג ולהרב חסד לאברהם ח"ב דף כ"ג ע"ד ותראה שינוים הרבה שביניהם)

נו) בה' בשבת בי"ב יום לירח אלול בש' התקל"ה גרש שבתי בן בנימין (קאנדיוטי) את אשתו דמתקריא וידא בת יצחק (באסאן) בשני גיטין הראשון בנוסח אנת אנתתי וידא דמתקרית סול בת יצחק. והטעם שהאשה הלזו בעריסתה נקראת בשם סול וגדלה בשם זה. ואח"כ שינו את שמה מחמת חולי לשם וידא ונשתקע שם סול לגמרי עד אשר אין גם אחד יקראנה בשם סול. העל אלה נכתב על האופן הנ"ז. ומוצא דבר כבר כתוב למעלה בהרבה מקומות, וטעם קדימת שם וידא גם בגט השני היינו מכיון שהוא מחמת חולי כבר נודע שלעולם הוא ראשון בקדימה. ולבעבור היות הצורך שני גטין הסכמנו לכתוב בשניהם שם בנימין מלא ועיין לעיל בסי' נ"א שהארכתי בזה ובשם סול ע' לעיל סי' מ"ז: