תירוש ויצהר (שו"ת) תסב

גם נשארה חיה אבל בעלת מום, ובעלה רוצה להתיר לו ע"י ק' רבנים

סי' רד. בזוה"ק תשא, ובאבות (פ"ג) שרשה שאכלו וכו', בדין גלוחוח שערות ראשו

סי' רה. בענין ריחוק בין ציפורי לטבריא בשו"ת מהר"י מיגאש (סי' מ"ה), ומדרש רבה איכה

סי' רו. עניני דרוש בעת הזעם ופאגראמין ברוסיא: סי' רז. בענינים הנז' בסי' ר"ו, ובחז"ר ביקש יע"א לגלות הקץ

סי' רח. בדין ברכת הגומל, רהה"צ ר' חיים שפירא, אשר גר אח"כ בפלאצק, והוא הקדוש, אשר נהרג ע"י ידיה ממשפט הבבא

סי' רט. בענין שדמה המע"ה, (ועי' לעיל סי' ק')

סי' רי. בסוגיא דפסחים (דכ"ב ע"ב) והרי אמה"ח, ובסוגי' דח"ש

סי' ריא. חי"ת בעבודת יוהכ"פ

סי' ריב. ברש"י ברכות (די"ב ע"ב), ובר"ה (דכ"ם), וברש"י גיטין (דנ"ו) ועוד

סי' ריג. בדין כתיבת אותיות בסיום ס"ת, (ועי' לעיל סי' ס')

סי' ריד. בענין שמות שוים לחתן וחמיו

סי' רטו. בסעודת התוי"ט בשנה מעוברת, ותקנות שתיקן בעיר ווין, ומי שברך שיסד

סי' רטז. בגמ' בכורות (ד"ח ע"ב), וענין גמ' ברכות (ד"ח ע"ב) כאילו התענה תשיעי ועשירי

סי' ריז. בברכות (דל"ד ע"ב) אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות

(השמטה ובחידושי למס' ברכות (דל"ד ע"ב) א"ר כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. ובמעדני יו"ט לזקני מאורן של ישראל ז"ל כאן הקשה על הרא"ש שאינו מביא האי מימרא דר"כ

וי"ל מדש"כ בס' ברכת ראש כאן בענין הסמיכות, משום דהי' הו"א דבחוץ נגד השמים עדיף טפי מלהתפלל בבית שיש בו חלונות ע"ש. והנה הב"י או"ח סי' צ"ה הק' מפ' מצות חליצה שצריך שיתן עיניו למטה, ותי' בשם מהרי"א שאין כונת רש"י שיהיו עיניו תלויות למעלה כל זמן התפלה אלא שעל דרך העברה אם יסתכל כלפי שמים יכנע לבבו ע"ש ובמעדני יו"ט, וא"כ לפ"ז אין הו"א דבחוץ כנגד השמים עדיף טפי, כיון שאין מהחיוב שיהיו עיניו תלויות למעלה והבן, וכיון שרבינו הרא"ש בפירקן סי' ג' מביא הא דמצות חליצה, שוב אין צריך להביא הא דר"כ, כיון שאין עוד הו"א כזאת והבן

ועד"ז ניחא הסמיכות בבית שיש בו חלונות כו' בעליתה כו', וכרש"י שם דאם מסתכל כלפי שמים לבו נכנע, היינו עניוות, כנא' כי אראה שמיך כו' מה אנוש כו', היינו שבאים עי"ז לבחי' מ"ה, וכן עשה רחב"ד שעלה לעלייה כמבואר שם מקודם, והיינו בעיליתיה מקום חלונות דצריכין להתפלל באימת מלך ולב נשבר כי עקב ענוה יראת ה' והבן. וכן הסמיכות מאן דמפרש חטאיה וכתוס' שם שאינו מתבייש, וממילא שאינו ירא ה' כדרשת רז"ל עה"פ למען תהי' יראתו על פניכם זו הבושה, שאחד תלוי בחבירו והבן. ועיין בס' ברכת ראש כאן בענין הסמיכות

סי' ריח. בדין מליחת בשר במלח מתוקן בשם סינוסאל, הנקי מחרק החריפות. (ועי' לעיל סי' קי"ח):