תירוש ויצהר (שו"ת) רס

לי שהביא ראי' מתוס' בב"ק (דף י"א) עיי"ש ואין הנידון דומה לראי' דשם הלא דרשינן אשר גזל ממש אשר גזל יחזיר דעי"ז הי' יכול להחזירם גם השברים בעצמם עיין בש"מ שם רק כעין שגזל לכן שפיר יכול להחזיר מעות דהוי ג"כ כעין שגזל שיוכל לקנות כלים בעד המעות כל מה שגזל אבל כאן דמעוטי היא מדכתיב בערכך כסף וצריכין דבר שגופו ממון כמו כסף ועי"ז מיעוטי שטרות א"כ מנ"מ אם הם שטרות המלך דסוף סוף אין ג"מ וכו' וכו'. יותר אין לי פנאי כעת להאריך ואי"ה אחר חג הסוכות אבוא באריכות

דברי ידידו ש"ב הק' ישכר דוב בהרב מבעלזא שליט"א. [תשובתו באריכות נדפס בס' דובר שלום דף צ"ג]

בישע אלקים יום ה' ז"ך שבט הרמת"ה ביאלה

(יח) ישא ברכה וכו' כבוד הרב המאוה"ג החו"ב רבא דעמי' שרשרת היוחסין כו' מ' צבי יחזקאל הי"ו מיכלזאהן אבד"ק קראסניבראד

הגיעני מכתבו אשר בא בשאלה לדעת חו"ד וכו' ואם כי כבר ראתה עינו הבדולח את האמור עם הספר בזה מפי איתני עולם וכו' ומה גם אחרי אשר עד כה עזרני ה' לפרוק מעלי עול ההוראה ועבודת הצבור ולהיות עובד עבודתי לנפשי ולמה זה לי עוד להשמיע קולי לאחרים אולם יען שמעתי את שמעו כי הוא בין גדולי דורנו יתחשב וכי הוא נצר מגזע החכם צבי זצ"ל לעשות רצונו חפצתי ואמרתי להודיעו דעתי הדלה בזה ואין אני גוזר ואומר קבלו דעתי ומעכ"ת שי' ישפוט בשכלו הזך אם לקבל את דברי או אולי ימצא לדחותם כרצונו וכחכמתו יעשה. ובו ית"ש בטחתי החונן אף לשאינו הגון כי לא יציל מפי דבר אמת ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי. ונלענ"ד כהוראת הגאונים בעל תשובה מאהבה ובעל חו"ד שאסור לפדות בשטרי המדינה ושאינו פדוי אפי' דיעבד וכו' וכו': והי' זה שלום למר ולתורתו וכו' וכברכת ידידו"ש ושלום תורתו באהבה הנאותה לכל תופשי תורה ומחזיקי בדקה מוקירו כרום ערכו חיים בהגאון מו"ר נצי"בערלין נ"י אב"ד דמאסקווא וכעת בביאלא

יט) ב"ה. הרמ"ת קרן לפ"ק משנכנם אדר ירבה ששון ושמחה לגאון נ"י

אחדש"ה גי"ה קבלתי ופלא בעיני מה מצא בי שבא ממרחקים אלי וכי לדידי צריך הלא כל יקר ראתה עיניו וכו' ורק לכבודו אציין שימחול הג' נ"י לעיין בספרי ס' המקנה כלל כ"ה ובכלל מ"ו ואחי מורי גאון ישראל נ"י במחנה חיים ח"ב סי' כ"ו מחמיר יעיי"ש ולדעתי הקלושה הי' נראה להיפך שידוע בקאסע בוויען שם מונח הכסף ובל"ס אם יש לאחד מעות מונח אצל אחר שיכול ליתן לכהן המעות לפדיון וכו'. ומחמת חולי ל"ע אסיים בשלום ונא יזכרני בתפלה כי אני צריך רחמים: החותם באה"ק זוסמאן אליעזר בן לאה [הוא הגה"צ מו"ה זוסמאן אליעזר סופר שליט"א אבד"ק האלאש בעהמח"ס המקנה וש"ס]

ב"ה ט' אדר שנת הרמ"ת קרנינו פה קיטוב. כ) בחודש אדר שלמא אשדר לבקודש נהדר למשנתו יש סדר כבוד מחו' ידי"נ עוז הרב המאוה"ג החו"ב טנא מלא ספרא צבי תפארת גפן אדרת גזע קודש גאוני הדור מחצבתו שמו עולה כש"ת מו"ה צבי יחזקאל נ"י אב"ד דק' קראסניבראד יצ"ו

אחדש"ה באהבה יום שמחות הוא אלי כי נתבשרתי אשר הונף והורם לשבת על גפי מרומי קרת ומעומק הלב אתן לו את ברכתי ברכת מז"ט הש"י ירוממהו וינשאהו וכסא כבודו יהי' נכון ונשא באריכות ימים ושנים בשלוה והשקט על משכנות מבטחים וכו'. עתה באתי להשיבהו על יקרת מדברותיו אשר נדרשתי מאת כ"ת וכו' הנה עיינתי בדברי הח"ס ולדעתי במחכ"ת דבריו לא נהירין לי וז"ל הח"ס משא"כ בפה"ב שפודין מהקב"ה כדכתיב כי לי כל בכור וכו' עיי"ש ולדעתי דבריו נפלאו דהך קרא דמייתי סובב הולך על גוף קדושת הבכור שבחר בהם הקב"ה שיהיו הם מקריבים קרבנות וכו' ואז לא הי' עליהם שום פדיון ורק אחר שחטאו נפסלו בעגל מאז לעבודה אז הזהירו שיהיו נותנים פדיונם לכהן ה"ס וכו' אבל מ"ש הח"ס דעיקר הפדיון הוא מהקב"ה וכו' ולזה הוליד דל"מ הפדיון בבאנק' וזה דבר תמוה דמעולם לא הי' במצוה זו תלות פדיון מהקב"ה ורק מכהן ושפיר י"ל דמהני בבאנק' וכו'. זה מה שעלתה בידי להסכים עם רוב מתירין

דברי ידידו ש"ב בלונ"ח צופה להצלחתו כ"ה הק' יצחק אלישע שור אבד"ק הר"ל הוא אביו של הגאבד"ק דארנא הנ"ל

ב"ה יום עש"ק תשא תדמ"ה סטריא

(כא) בין גאולה לגאולה שיאו יעלה למעלה ה"ה ידי"נ הרב הגאון החו"ב המפורסים חכם וסופר דומה לעופר וכו' בש"ת מו"ה צבי יחזקאל נ"י אבד"ק קראסניבראד

יקרתו לכ' מו"ח הג' נ"י הגיע ולרוב טרדותיו צוה עלי להודיע לכתה"ר חו"ד וכו' וכו' עכ"פ מבואר דלענין פדיון בכור אין פודין בשטר כזה ג"כ

דברי ידדו הק' שמעון סאסניצר חתן הגאון מו"ה ארי' לייביש הורוויץ אבד"ק סטריא שי' בעהמח"ס שו"ת הרי בשמים: סימן קיא

ב"ה יום ה' תצוה תרס"א פלונסק

ליד"נ ש"ב הרב הגאון וכו' מ' מנחם חיים שיחי' לנדא אבד"ק נאווידואהר

הנני בזה לבקשו כי יבוא על חתונת בתי ת' וכו' וכו'

א) אגב ארשום דלולא דמסתפינא הייתי מתרץ קושית זקיני הגה"ק המקנה הובא בפ"ת אהע"ז סי' ס"ד. סק"ה על הרמ"א שם ממש"כ הרמ"א באו"ח סי' תקנ"א ס"ב דנוהגין להחמיר שאין נושאין מי"ז בתמוז וכו' תיפ"ל שהוא לאחר חצי חודש עיי"ש. דאפשר דכונת הרמ"א כאן וביו"ד סי' קע"ט דכשהלבנה במילואה איכא סימנא טבא ומזלא אבל אח"כ ליכא לא סימן טוב ולא סימן רע ח"ו

וכן משמע מדברי הר"ן בסנהדרין סו"פ ד"מ שמשם הוא מקור דברי הרמ"א ז"ל שכ' ואין בזה משום מנחש כמו שנהגו לישא נשים במלואה של לבנה לסימן טוב עיי"ש א"כ חזינן שלא כתב דאין נושאין בחסרון לבנה משום סימן רע. וכן ראיתי בלבוש יו"ד סי' קע"ט ס"ב שכ' הא דאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה אינו אלא לסימן טוב בעלמא עיי"ש. ולא כ' להיפך דאיכא ח"ו סימן רע וחשש כ"ש להנושא בחסרון הלבנה. א"כ ניחא דאחר י"ז בתמוז אז איכא ח"ו סימן רע: ב) ולפ"ז יצא לי דבלא קיים פו"ר בודאי מותר דהלא באמת הי' קשה לי לר"ת בביצה (דל"ו) דמותר לקדש אשה בשבת ויו"ט לקיים פו"ר אף דהוה איסור המפורש