תירוש ויצהר (שו"ת) רנח

בתשו' ח"ס וכו' העלה כך אולם בתשו' השיב משה מסיק להלכה דב"צ הוי' גופן ממון ודודי הגאון בתשו' ח"ל נו"נ טובא והעלה אם דלכתחלה בודאי ראוי להחמיר לפדות בכסף אבל בדיעבד כשכבר פדה א' בב"צ לא מהדרינן עובדא יעו"ש וכו' ונדפס תשובתו אלי בספרו הואיל משה סי' ט"ז: ידידו שארו הדור"ש באהבה משה תאומים חופ"ק האראדענקא בעהמח"ס שו"ת דבר משה קמא ותנינא וס' איריין תליתאי

(ח) שוור"ב לכבוד ה"ה יד"נ ש"ב ומחו' האברך הרב הגדול החו"ב צבי עדיו לגאון ערוגת הבושם זית רענן פאר היחס והמעלה כש"ת מו"ה צבי יחזקאל נ"י מיכלזאהן

אחד"ש מעכ"ת וכו' ראיתי פ"ש אלי במכתב שכ' לאחיו הוא חתני המהולל המופלג מו"ה נטע יצחק נ"י ובדבר שאלתו בפדיון בכור בבא"נ אין העת מסכים עמי לבוא בארוכה ולאשר מעכ"ת אץ עלי להשיב דעתי הנני בא בקצרה דפשיטא דמהני והוי כסף ממש והראי' מב"ק (דצ"ח) בשורף שטרותיו ש"ח דדחיק הש"ס למוקמי בדהימנוהו ולא מוקי בבאנקנ' דלא אפשר למכתב אחרינא ועל כרחי' דבכה"ג הוי' כסף ממש וחייב לכ"ע ומדהק' בתוס' ריש מרובה למה איצטרך למעט שטרות מכפל דל"ה ג"מ תיפוק לי' דאפי' מזיק פטור ומעתה הא שפיר צריך למעט באנקנ' דשורף חייב כנ"ל הרי דבא"נ חשיב גופו ממון וכן בכל יום לענין שומרים במוב"מ חייב בפרט דדינא דמ"ד דיצא בהוצאה הרי דחשוב מטבע גמור: אלה הדברים קריתי מפי אאמו"ר הגאון שליט"א לכתוב להדרתו אנכי הדור"ש ושלום תורתו פנחס בן לאאמו"ר הגאון מו"ה שאול הלוי שליט"א איש הורוויץ אבדפ"ק אומציא בעהמח"ס שו"ת בשמים ראש כעת הוא הגאבד"ק טוסמניץ. (ו) לכבוד ש"ב ידי"נ הרב הג' החו"ב טובא לפי מעוט השנים הרבה מקנתו בחכמתו ובתורתו עוד ישגא אחריתו חומר מגזע היחס כש"ת מוהר"ר צבי יחזקאל נ"י מיכלזאהן

אחדש"ה מכתבו וכו' השגתי ואשר דרש ממני לחוות דעתי בדבר אשר א' פדה בנו בששה רובל של נייר וכו' הן כל יקר ראתה עינו וכו' ואיככה דורש דעתי העני' וכו' נחזור לענינינו אין לנו הכרח לדברי הח"ס דמחלק בין פדיון בכור לשאר מילי אדרבא בבכורות תנן שאין פודין בכור בשטרות ולא בהקדשות ומפרש הש"ס דהיינו ולא הקדשות בכל אלו הרי דשוו הקדשות ופדיון בכור להדדי והקדשות פודין בשטרות כאלו שאין נכתבים בהם שם המלוה כמש"כ הח"ס בעצמו א"כ ה"ה דפודין בהם את הבכור וק"ו בבאנ' מהקיר"ה שהם יותר ג"מ משטר הנכתב בו לכ המוציאו מטעם המלך עפ"י דדמ"ד אע"פ דלכתחילה אין מהדרינן עובדא וכו'

ידידו עוז ש"ב וכו' ויתברך מאדון השלום בהרמת קרנו וכבודו בנפשו ומאודו כחפצו וחפץ אוהבו מלונ"ח יום א' כ"ה חשוון שנת תרמ"ד לפ"ק דובער עליאש החופ"ק קאוולא יע"א

ב"ה יום ה' תולדות תרמ"ד זאלקווא

(ז) שלום ור"ב לכבוד ידידי ש"ב ומחו' הרב הג' חריף ובקי שרשרת היוחסין מוכתר בנימוסין ערוגת הבושם כש"ת מו"ה צבי יחזקאל נ"י מיכלזאהן:

מאוד עלז לבי בקראי יקרתו וכו' ע"ד שאלתו וכו' הנה לדעתי הקלושה דאין יי"ח דהוי כפודה בשטרות. וראשית דברי וכו' אבל נייר שאינו שוה אף פרוטה בזה לא מצינו שיש למלך כח לאמר קבלו בע"כ במקח ומחיר זה ול"ה דומיא דשלמה שתיקן מטבעות שאין זה נימוס המלכות ע"כ פשיטא דאין דד"מ עושה מעות נייר ככסף והוי רק כשטרות וכו' וכו'

והנני ידידו דו"ש מחו' וש"ב וה' יגמלנו כרוב חסדיו ויאר פניו אלינו הק' חיים ארי' הלוי איש הורווייץ חופ"ק הנ"ל [בן הגאבד"ק אישצא נ"י הנ"ל ונדפס תשובתו אלי בספרו שו"ת חיי אריה סי' א'

] ב"ה מוצש"ק אור יום א' ויצא תרמ"ד

(ח) לכבוד הרב החריף ובקי סיני ועוקר הרים וכו' מ' צבי יחזקאל נ"י ידי' ד' עמו ויעל במעלות דאורייתא ודרבנן יהי' כגן רוה שתול בחצרות בית ד' לעבדה ולשמרה בשמחה וטוב לב מרוב כל אמן

לדבר הזה יסלח לי על כי באתי בקצרה מפני עוצם טרדותי כנודע לכל באי צל קורתי. אשר ביקש להכניס ראשי בין הרים גדולים לענין פדיון בשטרות הקיר"ה כבר נהגו כל ישראל בכל המקומות שראיתי שאין פודין בהם ולפלפולא בעלמא אין זמני גורם. ועכ"פ יחזור ויפדה אצל כהן זה כדי שיוכל לגבות ממנו פדיון אחד ממנ"פ דאי יפדה אצל אחר יטעון כ"א קים לי וכו'

והנני יד"נ חפץ הצלחתו בתורה וגדולה במק"א יעקב מרדכי חופ"ק בילגורייה. שיל"ת מוש"ק ויצא תרמ"ד דארנא

(ט) רב חיסדא ורב חנינא לכבוד שארי ומחו' הרב הגדול המופלא ומופלג החריף ובקי טובא אוהבי נאמנה הנצמד בקירות רבי מוהר"ר צבי יחזקאל נ"י

השגתי מכתבו וכו' ועד"ת אשר בא בדבר שאלתו וכו' והביא דברי הח"ס וכו' והביא בשם השו"ת השיב משה וכו' ואני בעניי לא ידעתי מדוע חשבו באנקנאטין כשטרות דעד כאן לא נתמעט שטר מדין פדה"ב הואיל דאין גופו ממון רק שטר מאיש פרטי דאינו עומד לגבות רק ממנו ולא מסגי במדינה לכל דבר המצטרך וגוף השטר אינו עומד רק לראי' על חיוב ממון זה הכתוב אבל באנקנ' של המלך שנתקבל בכל מדינות המלך על ממון הנקצב כמו מטבע של כסף ומסגי במדינה אצל כל אדם א"כ מה הבדל בינו למטבע של כסף והרי גם השיווי של כסף וזהב הוא רק מצד הסכמות בנ"א וכש"כ מטבע של כסף לעולם שוה יותר מדמי שויו של חתיכת כסף כפי שנקצב מהמלך ובוודאי דלכ"ע נחשב המטבע ג"מ וכו' וא"כ הה"ד בבאנ"נ למה לא יחשב גופו ממון וכו' ומ"ש בח"ס דלענין פדיון בכור שפודין מהקב"ה וכו' וכיון שאין הנייר שוה כפי ערך הדמים רק מחמת הצורה ולגבי הקב"ה אין הצורה שוה כלום עיי"ש והם צ"ע במחכת"ה דלגבי הקב"ה אין ענין לדון על שיווי שום דבר וגם זהב סגור כלא יחשב וכוונת התורה לתת להכהן שיעור שיווי של ה' סלעים שיוכל לקנות לו עבורם השוה בערך זה ועל הנאת הכהן הקפידה התורה וכו' ואחר שכבר מצינו חבר להגאון הצדיק מאוהל בהשיב משה שכ' להתיר לכתחלה לפדות בבאנקע נלע"ד עכ"פ בעובדא דידן שכבר פדאוהו בבנק' הבן פדוי וא"צ לפדות מחדש

והנני ידידו דור"ש באה"ר וחפ"ה כל הימים אוהב דבק מאח יעקב הקטן שור הנ"ל בהגאבר"ק אבדפ"ק קוטב שליט"א