תירוש ויצהר (שו"ת) ב

לשיקבה"ו. הקדמה

יתברך הבורא וישתבח היוצר, יתעלה המשפיע ויתהלל המושיע, יתרומם המרחם ויתנשא המשגיח, אברכה את ה' בכל לב ותהלתו בפי, שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי, שהחייני וקימני והגיעני לזמן הזה, זה היום עשה ה' אגילה ואשמחה בישועתו, כי זכיתי להוציא לאור את ספרי שו"ת תירוש ויצהר ח"א. וכבר הובא בש"ע או"ח (סי' רכ"ג, בבאה"ט סק"י) בענין ברכת שהחיינו על ספרים חדשים, ושם בשע"ת משו"ת הרדב"ז וח"ג סי' תקי"ב) כ' לברך, וכ"כ דו"ז הגאון יעב"ץ בס' מור וקביפה, אך לא נהגו כן, ואם גמר ספר בכתיבה בחידושי תורה וכש"כ בהדפסה. כ' המוק"צ שיברך, ויש שכ' שיברך בלא שם ומלכות, שחייב להודות לה' על שזכהו לכך, ובעל גדולי תרומה בגמר הדפסת הספר דרש ברבים לשבח ה' שזכה לכך כמ"ש בספרו בינה לעתים (דף ל"ג) ע"ש, ובמג"א (סק"ה שם) כ' דעל ספרים חדשים אין לברך שהחיינו דמללה"נ, ובס' מגן גבורים שם מביא משו"ת מהר"י בי רב (סי' ס"ב) בשם חכמי הספרדים מהר"י אקקפי, ומהר"ש אלגזי, והר"ש בן עזרא, שהסכימו דברך בקונה ס"ת א"כ ה"ה בספרים ע"ש, ועי' בס' ילקוט הגרשוני שם למש"כ המ"א דמללה"נ מביא מנתיבות המשפט (חו"מ סי' ע"ב סקי"ז) השיג על הקצה"ח שכ' דשואל ספר פטור באונסין מטעם דמללה"ב, דהטו"ז יו"ד סי' רכ"א סקמ"ג) כ' דת"ת ליהנות ניתן, ופלא דהגאון מליסא הביא בסידור דרך החיים בדיני ברכת שהחיינו דברי המג"א הנ"ל, ועי' בהק' שו"ת נפש חיה

והנה ספרי כולל רי"ח תשובות בהלכה, וחי' ופלפולים בסוגיות הש"ס, ואיזה עשרות תשובות לשואלים בעניני אגדה ודרוש מפני שהכל רצים לדברי אגדה ומכש"כ בימינו אלה אשר כולנו נרדפים נאנחים ונדכאים, וגדל חמת הלחץ כי באו מים עד נפש, אריות ונמרים שוטטים ברחובות לטרוף את השה, ד' יחמול יחוס וירחם, ובבר"ר (פס"ו) תירוש זה אגדה, ומה גם כי הלכה ואגדה צמודים (עי' לקמן בסי' קצ"ז, ובסי' רט"ז), וכבר הורו לנו חז"ל (ב"ק ד"ס) יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא מר א"ל לימא מר שמעתתא, ומר א"ל לימא מר אגדתא, פתח למימר אגדתא ולא שביק מר, פתח וכו' ולא שביק מר וכו', ובעיון יעקב שם מק' אי הוה בעי למימר להו מלתא דאגדתא ומלתא דשמעתתא הי' יכול לומר להם הא והא ע"ש תירוצו. עכ"פ חזינן דפתח מראש למימר אגדתא, ועי' במס' סופרים (פ' ט"ז) עפ"י נוסחת הגר"א ז"ל א' ר' יצחק לשעבר כשהיתה הפרוטה מצויה היתה נפש אדם מתאוה לשמוע דבר הלכה עכשיו שאין הפרוטה מצויה נפש האדם מתאוה לשמוע דבר אגדה, ובילקוט (יתרו רע"א, ושה"ש תתקפ"ו) כי חולת אהבה אני אר"י ב"א כשהיתה הפרוטה מצויה וכו' ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכיות, אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא דבר אגדה ע"ש

ובגמ' (שבת דפ"ז). ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה, ובגמ' ותענית ד"ו) לימא מר מלתא דאגדתא, ובגמ' (סוטה ד"מ) ר"א דרש באגדתא ור"ח בשמעתתא, וספחתי בסוף ספרי קונטרס תפארת בנים שו"ת וחידושים מזקניי וקרוביי הגה"ק זי"ע שהיו בכתי"ק, כמו שאומרים אפי' דבר אחד טוב מציל על כל הספר, ואם ח"ו דברי לא ימצאו חן, או טעיתי בעוה"ר, אז עכ"פ דברי קדשם יצילו צל ספרי, וחידושיהם לאמיתה של תורה יצילו גם ספרי מן המדורה, וכמא' העולם שושן או פרח יגן על כל הכרך, גם הצגתי בספרי כמה וכמה שו"ת אשר כבר נדפסו בשמי בספרים שונים, וקבצתי אותם למק"א, גם איזה שו"ת שכבר נדפסו בספרי דגן שמים על מס' פסחים ור"ה (ד' פיעטרקוב שנת תרס"א), כי הרבה רבנים ות"ת דופקים ער פתחי לתת להם ספרי דג"ש, ולא אוכל למלאות בקשתם, כי אינם עוד תח"י, ונמצאים רק א' בעיר ושנים במשפחה, בפרט כי רובם נאבדו ונשרפו בעת מלחמת התבל, כידוע אשר אלפים ורבבות ספרי קודש הלכו לאיבוד ולבזיון בעירות שונות, ובינם גם ספריי אשר היו מפוזרים בעירות שונות אצל הרבנים ות"ח, כי אז הדפסתי אלף ספרים וכולם פיזרתי ע"פ תבל במתנה בלי מחיר לרבנים ומו"צ ות"ח לומדי תורה, ובתי מדרשים אשר נחרבו בימי הזעם, המלחמה האיומה ל"ע

קראתי שם הס' תירוש ויצהר לרמז בו שמי, כי ר"ת יצה"ר ר' צבי הירש יחזקאל, ותירוש כנ"ל (מבר"ר פס"ו), ונמצא הרבה פעמים בתנ"כ, כמו במדבר (י"ח י"ב) יצהר וגו' תירוש, דברים (י"א י"ד) ותירשך ויצהרך, יואל (ב' י"ט) והתירוש והיצהר, הושע (ב' כ"ד), חגי (א' י"א), נחמי' (ח' י"א), דברים (ז' י"ג) מלכים (ב' י"ח ל"ב), ד"ה (ב' ל"א ה') תירוש ויצהר, שם (ל"ב כ"ח), ירמי' (ל"א י"א), נחמי' (י' ל"ח) תירוש ויצהר, ועוד הרבה

וכגון דא הנני מודיע לכל הרואה בספרי בל יסמוך עלי למעשה, כי באלה לא חפצתי, ואם רבן ומאורן ש"י הגאון ר"י פאלאק ז"ל לא רצה לחבר ספר על הוראות ופסקים מהאי טעמא שלא יסמכו עליו לומר הלכה כבתראי (כמבואר בשו"ת רמ"א סי' כ"ה), ומה יענה רש ונקלה כמוני, כי אין מלה בלשוני, ולחמי לחם עוני, די לפני יגוני, אשר לאב"ד נמכרתי בעוני, (ועי' בהק' דות הגה"ק מ' שאול ז"ל אבד"ק אמשטרדם לס' בנין אריאל, ובהקדמתי לספרי בית יחזקאל) כי הייתי רק כמצדד ולהעיר לבב המעיין, או כמסדר ומלקט מספרים, ואם אחר עיונו הטוב יטיבו הדברים בעיניו אזי יוכל לצרף גם דעתי העני', ואם שגיתי ח"ו אתי תלין, כי הרבה ילדות עושה, והרבה ענינים בכתבו בימי הנוער ובימי חורפי. ואני מיראי הוראה, ובגמ' סוטה (דכ"ב) מה דכתי' וכו' זה ת"ת שלא הגיע להוראה ומורה וכו' אף שהוא ת"ח: ומאז בתחילת החורף דשנת תרמ"ד שהתחלתי להורות שאלות בזאמושטץ ע"ח, כמעט קיימתי דברי הפרי מגדים או"ח (בסדר הנהגות הנשאל, סדר השלישי א') המורה צדק כשיבוא לפניו איזה הוראה יעיין בספרים ולא יורה על פה לא יבוש מהמלעיגים באומרים כי הוראה צריכה להיות מיד וזירוז וכו' ע"ש ד"ק*). ומה גם כאשר נתקבלתי לרב בעיר קרסניבראד בקיץ תרמ"ה עשיתי *) שמעתי מהרה"ג מ' מאיר אבד"ק זורמין ז"ל שבהיותו אברך קיבל היתר הוראה מהגה"ק ר' שמואל שינאוור אבד"ק נאשעלסק ז"ל, ואחר שנתן לו ההורמנא אמר לו, תדע, שבשעה שבאים אל הרב לשאול שאלה, הוי כאלו שואלים אותו מה אמר ה' בזה כשר או טריפה, והרב שפוסק הדין הוי כאלו אומר "כה אמר ה' כשר או טריפה

" כ' בהק' ס' משמרת שלום ח"ב שסיפר לו הגמהרש"ם מבערזאן כי בעת שקיבל היתר הוראה מהג' מהרש"ק מבראד זצ"ל, כשהלך ללוותו שאל אותו כללי הוראה אתה יודע ודימה ששואל אותו אם למד כללי הוראה שבש"ך יו"ד סוס"י רמ"ב, והשיב לו אדרבה אני רוצה שאדמו"ר ישאל אותי בזה, והשיב לו הג' מהרש"ק, כלל גדול אומר לך שבעל הוראה צריך לבקש מהשי"ת, ויאמר עיני לשמיא נטלית רבש"ע אתה תצילני ממכשול בהוראה, והוא בברכות (פ"ד מ"ב) תפלת רנב"ה, ושם בגמ' ולא אכשל וכו' ולא אומר וכו', ועי' בס' שה"ט ד"ל, ובס' מאיר עיני הגולה דמ"ב, ע"ד זקני הק' הרר"ש מנ"ש זי"ע: