תפארת יהונתן עח

את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה. נראה לבאר דאין הכוונה שימות לקול חרדה כי ח"ו לחשוב על יעקב כזאת שהוא מדת פחותי הערך רק הענין הוא דכבר היה ליעקב סימן במות אחד מבניו בחייו שירש גיהנם וגם ידע יעקב כי בשביל שרחל גרמה ליעקב שהוצרך להיות עבד עוד ז' שנים שזרעה יהיו עבדים ולכך היה נחמת יעקב כי לא מת יוסף רק היה נמכר לעבד כי כך ראוי לעונש רחל אבל בראותו כי בנימין לוקח לעבד א"כ בזה נתקיים העונש וישפוט כי מת יוסף וזהו והיה כראותו כי אין הנער ומת פירושו של ומת הוא כשיגיע עת קצו למות וימות אז יהיה יורד ביגון שאולה כי יחשוב שיהיה יורש גיהנם

כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. הנה באמת יש להבין מה היה ערבות של יהודה כי לולא זאת בלא"ה היו מתים ברעב וא"כ אין ערבות שלו כלום אבל העיקר שהיה יעקב מתירא כי כאשר יהיה בנימין נשקע במצרים יבוא לידי עבירות זנות וכדומה כי היא ערות הארץ אבות הטומאה וזה מיתה נצחיית ולא חש על מיתה זמניית רק על מיתה נצחיית ולכך גם יהודה בערבות שלו ערב בשני עולמות וזהו וחטאתי לאבי כל הימים. ועוד יש לפרש דיעקב הוצרך להעמיד י"ב שבטים ובנימין מן המנין וא"כ אם יארע לו תקלה וחטאתי לאבי כל הימים גם בעוה"ב שהסימן הוא שירש גיהנם גם ידוע דלכך לקח יעקב דווקא יהודה לערב ולא לאחד משאר השבטים כי יהודה היה מלך ולו העוז והכח להציל וכן הוא במדרש ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף שנתיעדו יחדיו ואם לא יציל אותו מיוסף יורידהו מגדולתו ואינו מלך והנה בתמר היה ליהודה תירוץ כי חשבה לקדשה רק קדשה נמי אסורה להדיוט רק למלך מותרת כמ"ש הרמב"ם בהלכות מלכים וזה שאמר אם לא אביאנו יורידו אותי מגדולתי ואין אני מלך וחטאתי לאבי שבשמים כל הימים היינו לעוה"ב על מעשה דתמר

כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר ימצא את אבי נראה לפרש כי קודם לזה אמר יהודה ליוסף שהוא ישאר אצלו עבד תחת בנימין ובודאי היה ראוי ליוסף להתרצה בזה וכי לא היה טוב היות הוא לו לעבד יותר מבנימין שהיה רך בשנים ואין לו כח וגבורה ויהודה היה גבור אשר לא היה כמוהו רק שחשב יהודה פן יאמר יוסף אשר אם יברח יהודה מה יעשה לו כי גבור הוא ויכול להמלט על נפשו משא"כ בנימין רק ידוע דעבד הבורח דינו הוא להחזירו בשלשלאות של ברזל ואיתא ראוי היה יעקב לירד מצרים בשלשלאות של ברזל רק שנתגלגל הדבר ע"י מכירת יוסף וזה שאמר איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי כלומר איך אברח פן אראה אני ברע אשר היה ראוי לימצא את אבי דהיינו להחזיר אותי בשלשלאות של ברזל כעבד הבורח ע"כ טוב לך שאהיה עבד תחת בנימין או יש לומר שכיון לגיהנם שהוא הנקרא רע באמת והענין הוא דיעקב פחד מגיהנם מחמת יוסף ויהודה ידע כי לא נהרג יוסף אבל לו יגיע הרע הזה של גיהנם אם לא יביא את בנימין לאביו מחמת ערבתו והוא התנדה עצמו בעוה"ב וזה שאמר אם אין הנער אתי אראה ברע אשר ימצא את אבי

ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. נראה לפרש כי כבר כתבתי דאחי יוסף התנכלו להמיתו כי ראו שיצא ממנו ירבעם מסית לישראל לעבוד עבודת כוכבים ומזלות וא"כ ברואם עכשיו כי מלך במצרים ולקח בת פוטיפרע כהן און יותר ישפטו כי יצא ממנו ח"ו נצר זדון ויותר ימצאו עילה להרגו וגם ביוסף עצמו יטעו כי ח"ו נשתקע בטומאה וא"כ היה ראוי לו שלא יתייחד עמהם לבד ובא הכתוב להשמיענו צדקתו של יוסף ששם נפשו בכפו לבל יבייש את אחיו בפני אחרים בהתודע אליהם וזה אמרו ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו היינו אחיו הנצבים עליו להורגו מלצווה הוציאו כל איש מעלי ולא די שהוציא כל איש נכרי ממנו לבל ישמעו עלבון אחיו הנכלמים ממנו אלא אפילו ולא עמד איש אתו שהוא בנו מנשה כמו שדרשו חז"ל על פסוק ויקרא לאיש אשר על ביתו אמר יהודה דין רפש מדבית אבא ומנשה נקרא איש כדכתיב לאיש אשר על ביתו גם אותו הוציאו

ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה נראה שבכה בבכי גדול כדי שלא יאמרו המצרים כי כל הדברים המה בתחבולה שלקח עשרה אנשים בעלי צורה וייחסם לו לאחיו כדי שלא יאמרו עבד הוא ולכך נתן קולו בבכי גדול עד שלא יכול להתאפק לרב בכי וזה מורה שהבכיה הוא מקירות לבו וזה לאות שאינו תחבולה וזהו וישמע בית פרעה להורות המכוון

ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי הא דשאל להם תיכף בהתודע להם העוד אבי חי ונראה דר"ל העוד חי ברה"ק שישיג ענינו ברה"ק שלא נשקעתי ח"ו בטומאות מצרים ולכן אין לכם לפחד ממני וגם אם הוא חי מה לכם לפחד וכי גרע אנכי מעשו שלא רצה להרוג את יעקב בעוד שאביו חי כדכתיב יקרבו ימי אבל אבי וא"כ אל תפחדו וגם הראה להם ברית מילה לאות כי לא בעל בעילה אסורה כי אז נמשך ערלתו

וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. נראה לבאר כי בברית בין הבתרים נאמר בארץ לא להם ויש בו שני פירושים האחד שלא יהיה לישראל אחיזה בקרקע כלל וזה בארץ לא להם או שיהיו גרים אצל עם שהם בעצמם ישבו בארץ לא להם כי יוסף העביר העם מערים לערים והאדמה לא להם וזה וישלחני אלקים לפניכם למצרים לעשות כזאת כי ע"י כן יהיה לכם שארית בארץ כי יתקיים פי' השני וגם לפליטה גדולה כי יקויים ע"י יוסף ויצאו ברכוש גדול כי יוסף ע"י הרעב לקח כל כסף משאר ארצות והכל לקחו ישראל ממצרים כנודע: