תפארת יהונתן ריט

על הים וכו' או יאמר שתלוי במזלות דמזל מחכים וזהו לא בשמים היא וגם בהיותך בח"ל בגולה הקרוי מדינת הים כמ"ש בגמ' דגיטין תאמר כי התורה אינו מושג רק בא"י דאוירה מחכים וזהו בעבר לים הוא וקאמר דלא כן הוא רק דבכ"מ הכל ביד אדם והבן: פרשת וילך

וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל הנה אברבנאל כתב שהלך אל כל שבט ושבט להודיעם שהוא מת כמי שנפטר מחבירו ונוטל ממנו רשות ולי נראה הטעם דמשה העיד עליהם שמים וארץ כמ"ש ואעידה בם את השמים ואת הארץ ומה הוא העדות ועצר את השמי' ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה וזהו העדות כי יד העדים תהיה בהם בראשונה רק אם החמה תוכל לעשות פעולתה ואפי' חוץ לטבע לבלתי תן מטר זהו דוקא בא"י שאין שולטנות המזל שם אבל בח"ל דשם שולטנות המזל אין כח בחמה לעשות פעולתה חוץ לטבע כי כפי המזל כך יהיה והנה בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה אמרו למשה שיתן להם ערי הגלעד כי ארץ מקנה היא ולמה הפצירו במשה וכי לא בטחו בה' שיתן מזונות גם לבהמות די סיפוקם רק אמרו שאינם רוצי' לשבת בח"ל שהוא תחת המזל א"כ אם היו דרים בח"ל לא היה יכול להעיד עליהם שמים וארץ שיד העדים תהיה בהם בראשונה כיון שהם תחת המזל אבל עכשיו שבחרו להם א"י היה משה יכול לילך אל כל השבטים אפי' ב' שבטים וחצי האלו להעיד בהם שמים וארץ

ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא פרש"י היום מלאו ימי ושנותי ביום הזה נולדתי וביום הזה אמות לא אוכל עוד לצאת ולבוא מלמד שנסתמו ממנו מעינות החכמה וע"ז יש להקשו' דאיתא את מספר ימיך אמלא שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום והקשה מהרש"א דלכאורה הוא תמוה ביותר דהאיך אמרי' ביום שנולד הוא מת דהא שנות האדם בינוני הוא שבעים שנה כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה וערב ר"ה הוא סוף שנה וגם אנן קי"ל דיום א' בשנה חשוב שנה וא"כ יום שלפני מיתת הצדיק הוא סוף שנה וא"כ יום של אחריו שמת בו הוא שנת ע"א ופי' המהרש"א את מספר ימיך אמלא מלא בגימ' ע"א דבכך ימות הצדיק ולפי זה קשה לכאורה כאן היום מלאו ימי דהיום נולדתי הא ביום שלפניו מלאו ימיו ונראה לבאר כן דהנה מחולקים אם משה מת בע"ש או בשבת ונראה לי דאיתא בגמ' כ"מ שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני ופירש מהרש"א עוני בלא תורה או עוני ממש ונמצא אם הוא בלא תורה הוי כמו מיתה וזהו הענין במשה דבאמת מת בשבת אבל בע"ש נסתמו ממנו מעינות החכמה וזהו כוונת רש"י כאן היום מלאו ימי היום נולדתי היום אמות וקשה הא ביום שלפניו היה לו למות ולכך פירש"י שנסתמו ממנו מעינות החכמה והוי כמו מת בע"ש אבל היום בשבת מת

וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה נראה לבאר כך דכתיב ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה בגימטריא משה הקב"ה אמר זה על משה שיחיה ק"ך שנה דהענין הוא דימי שנותינו בהם שבעים שנה עיקר הטעם למה דוקא שבעים שנה רק דאנו מקבלים השפע משבעה כוכבי לכת ומה שלמעלה א' הוא מספר קטן למטה יו"ד ושבעה פעמים יו"ד הוא עי"ן אבל משה הוא גדול בערכו ולא קיבל שפע לחיות משבעה כוכבי לכת רק מי"ב מזלות וי"ב פעמים יו"ד הוא ק"ך ולכך היו ימיו של משה ק"ך שנים ובשפעת הקב"ה אנו חיים אלף שנים דהוא אל"ף והוא אלף שנים וזהו שקודם דור המבול היה אריכות ימיהם אלף שנים אבל בדור המבול אמר הקב"ה לא ידון רוחי באדם רק בשגם היינו כמו משה שיחיה ק"ך שנים אבל בא"י היה השפעת הקב"ה ויכול לחיות אלף שנים וז"ש בן ק"ך שנה אנכי היום וקשה למה לא חי יותר רק דאי' במפרשי' דודאי החטא של משה לא היה גדול כ"כ שהכה את הצור רק הואיל שבא לא"י והקב"ה מדקדק עמו ולכך אמר וה' אמר לא תעבור בודאי אי לא היה חטא זה בבואי לא"י הייתי יכול לחיות יותר דבא"י היה יכולת ובמציאות לחיות יותר ע"פ שפע הקב"ה רק הואיל להכניס ישראל לא"י והקב"ה מדקדק עמו כך על חטא קטן: ה' אלהיך הוא עובר לפניך וכתיב אחר מלת הוא פסיק דהיינו שמלת הוא סמוך למעלה לה' אלהיך נראה לבאר דלכאורה יש לדייק הא ירבעם חטא בזה דאמר ה' אלקיך דהוי ככופר בעיקר ח"ו וכי משה רעיא מהימנא ידבר כדברים האלה אבל בדרך פשוט נוכל לתרץ דשכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה ואם השכינה מדברת שייך שפיר לומר ה' אלהיך אבל בדרך אחר נ"ל דלתירוץ ראשון קשה לפירש"י דאמר שנסתמו ממנו מעינות החכמה וא"כ נסתלק ממנו הנבואה אבל נראה כך דאיתא בגמ' כל מי שדר בח"ל וכו' וכאן הלכו ישראל לא"י והוא לא הלך הוי כמי שאין לו אלוה ולכך אמר ה' אלהיך הוא

יהושע הוא עובר לפניך כאשר דיבר ה' נראה לבאר כך דלכאורה קשה על משה הלא הקב"ה צוהו כמה פעמים קח את יהושע ולמה הפציר בה' כ"כ הלא אין מלכות נוגע' בחברתה אפי' כמלא נימא וכבר נגזרה עליו גזירה אבל נראה דשני משיחים הם משיח בן דוד ומשיח בן יוסף והא דצריך לשניהם הוא הא' אשר יצא ויבוא לפניהם במלחמות וללחום קרב עם העובדי אלילים והא' כדי ללמוד עמהם תורה שלא יבטלו ח"ו מתורת ה' אפי' רגע אחת כדאי' אי ספרא לא סייפ' דבעת המלחמה אינן יכולים ללמוד היטב ולכך העמיד להם שנים וזהו הענין גבי משה דבודאי יהושע הוא היה מלך על ישראל להכניסם לא"י וללחום עבורם רק משה רצה ללמוד עמהם ולכך דייקא דאמר אשר יוציאם ואשר יביאם אבל אני אשב רק ללמוד אבל הקב"ה אמר לו כבר נגזרה גזירה וא"א להשיב רק באמת הקושי' במקומה עומדת אם יהושע ילחם מהיכן ילמדו תורה רק לא הוצרכו כלל ליהושע כי ה' איש מלחמ' שכביכול בעצמו הוא יוריש את כל הגוים האלה מפניכם ז"ש כאן ה' אלהיך הוא העובר לפניך הוא ישמיד וגו' יהושע הוא עובר לפניך כאשר דיבר ה' היינו שילמוד תורה עמכם: ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג וגו' ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם נראה לבאר כך דבעמלק כתיב לא תחיה כל נשמה ולכך החיוב הוא להרוג אפי' הבהמו' וקשה אם אדם חטא בהמה מה חטאה