תפארת יהונתן ר

בריאותו ואלו השבחים הם גרועים מכולם וגם כיון שהכסף והזהב הוא דבר המעמיד את האדם למה לא נמצאו בא"י הרים שחוצבין ממנו זהב וכסף והשבתי לו דשלמה המלך אמר אוהב כסף לא ישבע כסף ובן אדם רודף תמיד אחר המותרות להשיג הון רב מה דלא יועיל ולא יגיע כל ימיו להשיג כל חמדתו וסיג לדבר זה הוא השמח בחלקו מבלתי לרדוף אחרי המותרות לשמוח בחלקו בפת ובקיתון של מים וזה רמזה בתורתנו וזהו שמקיימין את העולם וזולת זה המתאוה לדברים אחרים ולא ישיגם ויבחר מחנק נפשו ויפול בדאגה וירד שחת ולכך לא מצאנו משבח א"י ברוב זהב וכסף רק בדגן ובפירות המקיימין את האדם בבריאותו

ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ואכלת ושבעת היינו תיכף בעת אכילה ישבע שאוכל קימעא ומתברך במעיו ואם כן תאמר מה זה מפאת הארץ כי הברכה בריבוי תבואה הוא מפאת הארץ אבל ברכה שנתברך במעים אין זה מפאת הארץ ואמר לנו הכתוב כי גם זה בסיבת וסגולת הארץ כי שם צוה ה' את הברכה ולכך על זה תברך לה' על הארץ הטובה אשר נתן לך וגם הם מברכים על כזית וכביצה ואין מבקשין לשבוע ביותר כי אינם מחזיקין עצמם לצדיקים גמורים דכתיב כי צדיק אוכל לשובע נפשו ולכך מדה כנגד מדה אין הקב"ה מדקדק עמהם ונכנס לפנים משורת הדין כי עם צדיקים מדקדק הקב"ה כחוט השערה דכתיב וסביביו נשערה מאוד ומזה תבין שאלת מה"ש מפני מה אתה נושא פנים לישראל הלא הם צדיקים ועליך לדקדק עמהם כחוט השער' והשיב הקב"ה הם מדקדקים עד כזית וכביצה שאינם מחשיבין עצמם לצדיקים

והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו' לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ולדייק מלת והיה שהוא מיותר נראה לבאר דאיתא בגמרא אמר ר"י על מה אבדה הארץ על שלא ברכו ברכת התורה תחלה ויש להבין וכי לא חטאו חטא ביתר שאת מזה אשר כמעט עברו על כל התורה אבל הענין הוא דאין לך אחד מישראל אשר לא קיים מצות לרוב כאמרם אפי' פושעי ישראלים מלאים מצות כרימון רק העיקר היה שלא עבדו את ה' בשמחה רק כמו אונס וכשהיה נפטר מהמצוה היה לו שמחה גדולה כמאן דאזיל מחינגא וזה עיקר החטא בעו"ה אשר על זה אנו מתגוללים בגלות המר הזה ודווים כל היום מתוקף הצרות עלינו על חטא הזה כי הקב"ה יצר את האדם לטובת האדם ולא יצרו ח"ו לטובת עצמו ולצרכו כי מה צורך יש להקב"ה לאדם רק שיעשה המצות ויקבל שכר ואם לא עשה המצוה באהבה ובטוב לבב הוי ח"ו ככופר בעיקר דהוי כאלו ח"ו הקב"ה צריך לו ודבר זה דומה לבעה"ב שיש לו עבד ורוצה לנסותו אם הוא עבד מהיר במלאכתו וממהר לעשות חפץ רבו ומשלח אותו לעשות איזה דבר ובאמת אם הבעה"ב צריך באותו פעם לאותו דבר אשר שלח השליח אחריו אע"פ שאינו עובדו כ"כ בשמחה אפ"ה ניחא ליה קצת כי צריך לו בזאת הפעם אבל הבעה"ב אינו צריך כלל לאותו דבר של שליחותו רק עשה זאת לנסותו והשליח עשה בעצבון לב אז הבעה"ב נתמלא עליו חימה וקצף גדול אשר אין למעלה ממנו וכך הענין כאן דהקב"ה אינו צריך לנו כלל ונמצא אם אדם עושה המצות בשמחה ובטוב לבב אזי טוב הוא בעיניו וניחא ליה משא"כ אם האדם עושה אותו במהירות כדי לגמור הדבר מהר וכמשא כבד יכבדו ממנו אז הקב"ה שופך זעמו עליו והנה הברכה בתורה תחלה הוא אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו לקיים המצות כראוי ואם אנו אין עושין המצות בשמחה על מה מברכנו להקב"ה על אשר נתן לנו את תורתו והוי ח"ו כברכה לבטלה והוי ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ואין לברך כלל ברכת התורה וז"ש על שלא ברכו בתורה תחלה מטעם דלא קיימו וקבלו עליהם המצות בשמחה ולא היו יכולין כלל לברך ברכת התורה ואיתא בגמרא כ"מ שנאמר והיה אינו אלא שמחה וז"ש והיה אם שמוע היינו דפירושו אם בשמחה תשמעו אל מצות ה' אלהיכם ולעבדו ונתתי כל הברכות הכתובים לקמן

אם שמוע תשמעו אל מצותי פרש"י אם שמוע בישן תשמעו בחדש ופירושו הוא כך דהענין הוא דישן הוא תורה שבכתב דנקרא ישן נושן דאלפים שנה היא קדומה לבריאת העולם אבל תורה שבע"פ נקראת חדש דבכל יום מחדשין בה חידושים אין סוף וסברות נאות כל איש כפי השגתו בתורה ושכלו הזך רק דהעיקר הוא דיכול לבוא ללמוד תורה שבע"פ ולהתבונן הכל על בוריה ולומר ביה מה שחנן ה' אותו דוקא אם הוא מקיים תורה שבכתב דהוא עושה מצות ה' כראוי וכנכון ע"י כך נזדכך שכלו והגיע לכתר תורה וזה פי' הכתוב מצות ה' ברה מאירת עינים פירוש אם עושה מצות ה' ברה היינו כראוי ע"י כך מאירת עינים להבין תורה שבע"פ וזהו הענין ג"כ והיה אם שמוע היינו כפירש"י תורה שבכתב שישמע ויתקיים מצות ה' כראוי אז תשמע בחדש ותזכה ג"כ ללמוד תורה שבע"פ ולהבין ולחדש בה ביתר שאת ויתר עז ובודאי תורתך יעשה פירות

אשר אנכי מצוה אתכם היום נראה לבאר דאיתא דישראל הקדימו בהר סיני נעשה לנשמע ועל זה אמר הקב"ה מי גלה לבני רז זה שמה"ש משתמשים בו ויש להבין חדא מהו רז הגדול הזה עוד הלא באמת הצדיקים עדיפים ממה"ש דאמרו חביבין ישראל יותר ממלאכי השרת אבל עיקר הענין הוא כך דכל היגיעות של לימוד התורה ואיזה דבר אמת של חידושי תורה שנתחדש לאדם בשכלו הזך כל זה ממשיך אליו ע"י שמדקדק במצות ה' כראוי אזי נוח ללמוד תורה שבעל פה ואנו בעו"ה שהיצה"ר מתגבר עלינו ואין בנו כח להכניעו לקיים מצות ה' לכך מן הצורך הוא ללמוד תורה תחלה להכניע היצה"ר כדאמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד ובזה מבריח היצה"ר ממנו ויוכל להשיג ולקיים מצות הבורא ית' וידוע דבמעמד