תפארת יהונתן קצח

ברוך תהיה מכל העמים ומ"מ לא יהיה עקר ועקרה ואי דיאמרו האומות דתפלתם עשה פירות לזה אמר דגם בבהמתך היינו בבהמות ישראל לא יהיה עקרה וזה לא היה בברכתן של אה"ע וע"כ דמאת ה' היה להטיב לישראל ולא בשביל ברכתן של האומות או נראה ברוך תהיה מכל העמים ברכה הוא לשון מתנה מלשון קח נא את ברכתי היינו האומות שיביאו לך מתנות או יהיו נודרים נדרים ונדבות כדכתיב כל צאן קדר וגו' רק הא יש לחוש לרביעה ואף דאמרינן בגמרא דנכרי חס על בהמתו בשביל שלא תתעקר מ"מ אותן שנותנין במתנה או לנדרים ונדבות יש לחוש לרביעה ולזה אמר דגם בבהמתך לא יהיה עקר ועקרה ואלו רבעה לא יוליד

והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי מצרים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך כל חולי היינו הראוי ורגיל לבוא לפי מזגי הזמנים וא"כ כשאין באין על ישראל הוא אות שהקב"ה עושה עמהם חוץ לטבע אבל במדוי מצרים שאין בטבע ומקרה הרגיל א"כ אם לא יבואו על ישראל אין כאן מופ' על הנ"ל ולכך אמר ונתנם בכל שונאיך ואליך לא יבואו הרי מופת על אהבת ה' והשגחתו כי נפלינו מכל העמים

ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נותן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבוד את אלהיהם כי מוקש הוא לך ואכלת את כל העמים הרצון שבעה אומות לא תחנם בשיור כלל

לא תחוס וגו' ולא תעבוד וגו' נראה לבאר כי איך יעלה על הדעת לעבוד אלהי העמים ולהניח אלקי אמת אלקי ישראל אבל המינים אומרים כי אלקים הוא רק טוב ולא רע ואינו מריע לשום אדם אבל השדים והשעירים הם רעים ומזיקים ולכך צריך לזבוח לשעירים ודכוותי' לבל יריעו וזהו תכלית עבודתם ולכך נאמר לא תעבוד את אלקיה' בטענה וטעם כי מוקש הוא לך ובטבע' להרע ולכך צריך עבודה. או יאמר כי נתינת טעם הוא למה אני מצוה מבלי לחוס ולא לתפוס מדת החמלה שהוא מעלה שבמדות משום שלא תעבוד את אלקיהם כי אם תחנם הם לך למוקש ולפתות אותך לבסוף לעבוד את אלקיהם ולכך לא תחוס עליהם וע"י כן לא תעבוד את אלקיהם ומכלל הן אתה שומע לאו בהיותך חס תעבוד אלקיהם כי המה למוקש

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם זכור תזכור את אשר עשה ה' לפרעה ולכל מצרים המסות הגדולות וגו' כן יעשה ה' אלקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם נראה לבאר כי ידוע כי יונה ברח מנינוה כי ידע שהעובדי כוכבים ומזלות קלי תשובה המה כאשר יראו כי רעה יגיע להם וכאשר שבו ויונה חרה לו שניחם ה' על הרעה אף שבאמת שבו היינו דידע שהוא רק תשובה רמיה ומחר יחזרו לקלקולם הראשון כאשר באמת היה רק הקב"ה השיבו אתה חסת על הקקיון ואיך לא אחוס על נינוה שיש בה כמה ריבוא בני אדם וא"כ זהו שיש לחוש כי שבעה האומות בראותם כי קרבו ישראל לא"י יחזרו בתשובה וא"כ ינחם ה' כי איך לא יחוס על ריבוא בני אדם כמאמרו ליונה ועל זה הבטיח הכתוב כי תאמר רבים הגוים האלה לא תירא כי כאשר עשה למצרים שהקשה ערפם ולא שבו בכל ניסים ונפלאות כן יהיו ז' אומות שבכל הניסים לא ישובו ויקומו למלחמה ויוכתו כמ"ש כי יהושע שלח הרוצה להשלים ישלים ואילו ישלימו כולם איך יתכן היעוד שירשו את א"י אבל הקב"ה הקשה ערפם כמו בפרעה רק שלח להם לשלום למען לא יאמרו הבריות כי אכזרים נגשו למלחמה

וגם את הצרעה ישלח ה' אלהיך בם עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך כי לרוב העמים יסתרו ביערים ונקיקי סלעים ואיך ירגישו בם ישראל לשרש אחריה' ואית' במדרש דנקרו עיניהם וסרסם ויש להבין מה חטאו במה שהטמינו עצמם ביערים דאולי ג"כ ישלימו כגבעונים וישימם לחוטבי עצים ושואבי מים ויש ליתן טעם דהיה מדה כנגד מדה כי חטא כנען היה דראה ערות נח וגם סרסו ע"כ גם הצרעה ינקר עיניהם ויסרסם

לא תערוץ מפניהם כי ה' אלקיך בקרבך אל גדול ונורא ונשל ה' אלקיך את הגוים האלה מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה ונתנם ה' אלקיך בידיך והמם מהומה גדולה עד השמדם הרצון כי אמרו חז"ל דאנשי כה"ג החזירו העטרה ליושנה וזהו גדולתו ונוראותיו של הקב"ה שמניח לעובדי אלילים לשלוט וכובש אפו וא"כ זה הפחד שיהיה לישראל כי ודאי הקב"ה יכול' בידו להומם ומה זה הפחד רק הפחידו היותו גדול ונורא וזהו מפעולותיו הגדולים והנוראים שמניח לרשעים להצליח בזה העולם וא"כ מחמת זה תערוץ ולכך מבטיח שלא תערוץ ואם תערוץ יגרום החטא שלא יכלו כאחד כי אם מעט מעט לבל ירבו חית השדה כיון שאינם כל כך דבוקים בה' שפחד בלבבם סר צלם עד שאין החיות מפחדים מהם ולכך צריך השמדה מעט מעט אבל אם תהיו דבקים בה' מבלי לפחוד כלל יהיה צלם ה' עליכם לבל יהיה לכם פחד מחיות וא"כ ונתנם ה' וגו' עד השמדם כאחד כי אינך צריך לחוש שירבה חית השדה: ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אותם ונתן מלכיהם בידך היינו שריהם למעלה כי לא יהיו נעברים בנהר דינור כמ"ש הזהר כאשר אבדה ממשלת השר רק יהיו באמת קיימים אבל יהיו מוכנעים לישראל וזהו ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים אבל לא בשמים כי עדיין יהיו קיימים והטעם כי כאשר יעבור זה השר בנהר דינור קם תיכף שר אחד מאומות כנזכר בדניאל וא"כ הוא יערוך מלחמה עם ישראל ולכך כל זמן כיבוש א"י היה עדיין שר של א"י קיים ולא היה רשות ביד שר אחר להתחזק כי אין מלכות נוגע בחבר' וזהו לא יתיצב איש בפניך וגו' ולכך יהיה רק