תפארת יהונתן קעא

זה בשאט נפש שלא מלו א"כ אין בכחם להלחם נגד אדום ע"כ שלח לו ואנחנו בקדש כדי ליתן אצבע שלא להניחם לעבור בארצו

לא נעבור בשדה ובכרם דרך המלך נלך נראה לבאר כי ידוע מה שאמר דרך המלך להניח הרים וגבעות לילך בדרך המישור לבל יכשל בשום דבר ואמרו מלכא אומר עקור טורי היינו כדי להשוות הדרך לילך בדרך מישור וחששו אולי יטעון אדום אתם תעברו בעמוד ענן ואמרו חז"ל שהיה משוה לפניהם כל ההרים וגבעות לעשותם דרך מישור וא"כ יחרב רוב המדינה הבנוים בהרים וגבעות ולכך אמרו דרך המלך נלך דבלא זה דרך מישור הוא וא"כ לא יעשה עמוד הענן היזק כלל ומישרים יתהלך

נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם דרך המלך נלך וגו' נראה לבאר דידוע כי כחן של ישראל אינו אלא בתפלה כמ"ש ונצעק אל ה' וגו' ורמזו לו כי א"א להתפלל כי אין מתפללים בדרך רק צריך לפנות לשדה וכרם מהצד והם אמרו לא נטה שדה וכרם ואם כן א"א להתפלל ואין לך לפחוד כלל וגם י"ל להיפך כי אמרו חז"ל ורפו ידיהם מד"ת לכך גבר עמלק ואמרו אל תרגזו בדרך אל תתעסקו בדבר הלכה וה"מ בדרך שאינה כבושה כי יבאו להתעות בדרך אבל דרך כבושה שרי וא"כ שהם ילכו בדרך המלך ולא יטו ימין ושמאל מותרים לעסוק בד"ת וא"כ לא יוכל אדום לגבור עליהם כלל

ויאמר אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך ויש לדייק כפל הלשון פן שהוא ל' שמא רק נראה דרצונו בזה כמ"ש וחרב לא יעבור בארצכם אפילו חרב של שלום כי לא סגי בלא"ה שיהיה איזה דבר ריב בין אנשי מלחמה ובין אנשי המדינה וסופו לבא לידי מלחמה וזהו אמרו פן יגולגל הדבר ע"י שיעברו עם רב לידי סכסוך ומריבה ויבא לידי חרב ולכך טוב לך לבלי תעבור במדינה ויהיה אך שלום

ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה היינו דרך יחיד וא"כ ילכו זה אחר זה וא"א להם להלחם בכם כי אינם עם רב ביחד רק זא"ז ואם יתעוררו איזה דברי ריב יקומו עליהם עם המדינה ויהרגם

ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם וגו' יש לבאר עפ"י המדרש דאיתא הלכו בציות נהר כי מן הבאר היו יוצאים נחלים. משבט לשבט ומאוהל לאוהל עד שהאשה ההולכת לחברתה היתה הולכת בספינה וא"כ ירא אדום כשיהיה כן המים יקלקלו הקרקע ויהיה מלא יאורים וישטפו השדות ולכך אמרו שלא ישתו מי באר ואין דבר רק ברגלי אעבורה לא בציות נהר וספינה וא"כ ליכא חשש וע"ז השיב אדום לא תעבור בי לא מחמת לדאוג על מלחמתך כי כמוני כמוך רק אני גובה מסים מבני כנען באשר שישיבתי הוא בקצה הארץ וברית כרותה ביני וביניהם לבל אניח אתכם לעבור בגבולי

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר יאסף אהרן וגו' נראה לתת טעם על שנקבר אהרן על גבול ארץ אדום דהנה משה נקבר על הר נבו מול בית פעור אשר סרחו שם ישראל ועבדו לפעור בצואה הבאה מרוב אכילה ולכך משה אשר שהה בהר מ' יום ומ' לילה בלא אכילה ובזכותו ירד המן הנבלע באברים מבלי צואה והוא מגין על עון פעור במה שנקבר שם כך אהרן הוצרך להקבר על גבול ארץ אדום דטענת עשו היה הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים כי לקח לו הבכורה והגדולה לעצמו ועשו היה גדול ממנו בלידה והוי רק כגזול בידו ואהרן היה גדול ממשה בשנים מכל מקום מחל למשה כל גדולה בשמחה כדכתיב וראך ושמח בלבו הואיל ומשה גדול ממנו בנבואה וחכמה וכן נטלה העבודה מן הבכורים וניתנה לאהרן על כן נקבר אהרן על גבול ארץ אדום להורות שאין לעשו לערער על כך

לאמר יאסף אהרן וגו'. ולדייק הלשון לאמר דלמי יאמר רק נראה לבאר מה דאמר דוד המלך ע"ה הודיעני נא קיצי היינו באיזה יום אמות אם בשבת או באחד בשבת או בשאר ימים דמה בעי בהפקת רצונו הלא טוב הי"ל לדוד לאחוז בדרכי התשובה בכל יום ויום כמ"ש שוב יום אחד לפני מיתתך כיון שאין אדם יודע יום מותו ישוב בכל יום רק דהנה ידוע דאמרו חז"ל צדקתך כהררי אל צדקות שהקב"ה עושה הוא מפרסמו כהררי אל לעין כל ומשפטיך כתהום רבה שהרעות הוא מכסהו כתהום ואם צדיק הוא מת בלי חטא והקב"ה מתאוה לצדיק אימתי יבוא למקום מנוחתו ליהנות מאור הטמון והגנוז לו כמו יום מיתת רשב"י דהילולא נעשה לו בישיבה של מעלה אז המיתה טובה ויקר בעיני ה' והקב"ה מפרסמו שלא מת בשביל חטא אבל אם מת בשביל חטא אשר נלכד בו מיתה זו רעה היא לו והקב"ה מכסהו כתהום רבה וזה היה הענין בדוד דרצה לידע במיתתו הטובה היא אם רעה ולכך בא בצחות לשונו להודיע לרבים רק באיזה יום ואם הקב"ה מפרסמו בודאי הוא לטובה דצדקתך כהררי אל והנה אמרו שמשה אמר יכתוב סרחוני והטעם כמ"ש אברבנאל כי רק עילה היה לבל יבואו לא"י כי אין כאן חטא ממש במי מריבה והנה הקב"ה בא להודיע כי אהרן לא מת בחטא כלל רק בעון מי מריבה שהוא רק עילה בעלמא לכך אמר לאמר היינו לפרסם לרבים יאסף אהרן וגו' ולומר זאת לישראל וזהו המופת כי מיתתו היא לטובה ומת בלי עון לכך נאמר לאמר צדקתך כהררי אל

והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם כאן הורה לנו התורה עוצם גדולתו ומעלתו של אהרן כי נקבר עפ"י ה' כי אמרו חז"ל דמשה שימש בכהונה גדולה וא"כ אסור לטמא לו ואלו [לא] לבש אלעזר ח' בגדים אחר מיתתו של אביו היה הוא מתעסק עמו כי כהן הדיוט מטמא לאביו אבל הוא ע"פ ציווי הקב"ה לבש בגדי כה"ג בחיי אביו ונתכהן בכהונה גדולה ואם כן אסור לו לטמא לאביו ומי היה קוברו כיון שלא היה