תפארת יעקב חושן משפט חלק ב קיח

לטעם הסמ"ע דבקובע זמן גלי דעתו שהוא צריך למעות עד הזמן בין לטעם התו' שהבאתי לעיל ס"ק א' דהטעם דבקובע זמן אין החיוב חל עליו סוף סוף בזמן ב"ד לא שייך זה דטעם שני פשיטא דלא שייך דהא פשיטא דהחיוב חל עליו רק שאין לו נתנו לו זמן ב"ד וכן טעם הסמ"ע דכי בשביל שלקח זמן גלי דעתו דהא זמן ב"ד ל' יום שוה לכ"ע וכי בשביל שלא אמר שיתנו לו פחות מזה גלי דעתי' שאין לו דחשב אקח זמן ב"ד ובתוך זמן זה אוכל לחזור אחר מעות ואימת שיגיע לו ממות ישלם ומאי גילוי דעת שייך בזה וזה פשוט. ועי' תומים ונראה דעתו דלטעם הסמ"ע הדין עם הש"ך ולפע"ד זה אינו. גם מה שהאריך להמציא טעם אחר שאין החיוב חל עליו וכתב שכן כוונת התוס' ולפע"ד נראה פשוט כמו שכתבתי לעיל ס"ק א' מדברי התוס' בד"ה כי היכי מבואר להדיא דאין הטעם כמו שכתב הסמ"ע ע"ש: