תפארת יעקב על גיטין שצג

מעיקרא קמ"ל דכל היכי דערבינהו לא איכפת לן רק אי כתב גט שלם עם זמן לכל אחד אז הוי הפסק אבל בזמן אחד לא הוי הפסק אפילו כתב גט שלם משום דמעיקרא ערבינהו כנ"ל, ויתר הדברים בענינים הללו מבואר אצלי באריכות בא"הע סי' ק"ל ע"ש:

בתוס' בד"ה וליתכשר וכו' תימא לר"י וכו'. במתני' גופא לא קשי' להו היכי מתכשר אף שהעדים הראשונים נקראין עמו הא לא כתב עד, דבהא פשיטא להו היכי דהשני פסול ולא הוי חתימה כלל ודאי עד דכתב אבתרא אראובן דקמא קאי רק השתא דפריך דשני נמי ליתכשר דהוי חתימה בפני עצמה קשי' להו שפיר הא לא כתב עד אקמא, ואהא תירצו דאפ"ה קאי גם אראובן דקמא:

אך לפי דבריהם צ"ל דהנך תרי שינויי דלא כתב ודידעינן דהאי חתימה לאו דיעקב היא פליגי לדינא דלתירוץ קמא מיירי מתני' בכל גווני בין אי כתב ראובן אקמא בין אי כתב ראובן בן אקמא דס"ס בתרא פסול וקמא כשר אפי' לא כתב רק ראובן בלבד דנמשך לבן יעקב דבתרא והוי כמי שכתב ראובן בן יעקב אקמא דלא בעי עד כלל ואפילו חתם יונית דס"ס נמשך ליעקב דבתרא והוי כמי שחתם יעקב בן ראובן אבל לתירוץ בתרא דוקא בכתב ראובן בן אקמא בתרא פסול דלאו דיעקב הוא וקמא כשר דנמשך ליעקב עד דבתרא אבל בכתב ראובן אקמא תרווייהו כשירין, קמא דנמשך לבן יעקב עד דבתרא ובתרא כשר בבן יעקב עד, דאף דבתרא חתימה היא מ"מ מועלת להצטרף לקמא כפי דברי התוס' הנ"ל, ועמ"ש בסמוך:

בד"ה וליתכשר האי פי' בקונטרס וכו' בחנם פי' וכו' ונראה לפרש וכו'. תמהני מאד בין על פירש"י בין על פי' התוס' דלפי פירושם ע"כ דהכתב של יעקב עד אינו אותו כתב של ראובן בן. א"כ תיקשי חדא היאך מתכשר הראשון לתירוץ קמא בלא כתב עד דהא עד בעינן והך יעקב דבתרא לאו חתימתו כלל רק של אחר או אביו לפי' התוס' והיאך יצטרף חתימת אחר או אביו לפי' התוס' להכשיר חתימה דקמא בלי עד, ועוד היאך פריך בפשיטות ליתכשר האי בראובן בן והיאך יתכשר בלי עד כיון שזה חתם יוונית ויעקב עד אחר הוא הרי נחסר עד בחתימתו, ועוד דמשני דידעינן בהא חתימה דלאו דיעקב הוא ומה בכך וכי יעקב אחד יש בעולם, ובשלמא לתוס' אפשר לומר דאביי של זה מכירין חתימתו דאינו שלו אבל לרש"י קשה, ועוד מה זה שאמר דלאו דיעקב הוא הוי לי' לומר בפשיטות דאנו רואין דחדא חתימה וחד כתב הוא מאיש אחד, ועוד דהא ע"כ בחד כתב מיירי דאל"כ היאך קאמר דמתכשר בראובן אקמא ובן יעקב עד אבתרא דמ"מ כיון דבן יעקב עד כתב אחר הוא א"כ הך ראובן בלבד פשיטא דפסול וע"כ לא כתבו התוס' לעיל דכשר בלי עד לפי שהוא נמשך לחתימה שלו השני' אבל אם השני' של איש אחר היאך מתכשר קמא בראובן בלבד:

לכן נראה לי ברור דהכוונה כך דאנו רואין דהכל כתב אחד מאיש אחד ומעיקרא מקשה דליתכשר בראובן אקמא כיון שהוא עצמו חתם בשני' כמו שכתבו התוס' לעיל והדר פריך ליתכשר קמא בראובן בן והיינו דנימא דזה האיש אינו שמו כמו שאנו חושבין ראובן בן יעקב רק אחר הוא ששמו יעקב בן ראובן וחתם יונית, ויש לנו לומר כן שלא נצטרך לומר דחלק חתימתו לחצאין חצי' על גט זה וחצי' על השני והוי לי' לחתום כולו על הראשון וע"כ דיונית חתם בן ראובן יעקב עד והך עד נמשך גם לקמא כיון שהוא חדא חתימה של איש אחד והיינו דמשני דלא כתב עד א"כ השני' פסולה דאי יעקב הוא הרי לא כתב עד וגם ראובן בן פסול רק אמרינן דחתם כסדר וקמא כשר ושני פסול, ואהא משני עוד דידעינן דהך חתימה לאו דיעקב בן ראובן הוא וע"כ דעברית חתם ושמו ראובן בן יעקב א"כ השני פסול כיון דלא כתב בשני' רק יעקב עד, ונראה לי דגם רש"י ז"ל לא נתכוין לומר דהאי אחר לגמרי הוא דלמה לו לפרש כן רק כוונתו שאינו כמו שאנו חושבין שהוא ראובן בן יעקב רק אחר הוא שהוא יעקב בן ראובן וחתם על השני יעקב עד והוא בן ראובן דקמא כנ"ל ועמ"ש בחידושי לא"הע סי' ק"ל ס"ק י' ועמ"ש בסמוך:

בא"ד בחנם פירש כו' שיוכל לפרש הוא יעקב הוא עצמו בן ראובן. לכאורה יש לתמוה דא"כ מאי משני דלא כתב עד מה בכך כמו בחתם עברית וכתב ראובן אקמא ובן יעקב עד אבתרא אמרינן דמתכשרי תרווייהו דהך בן יעקב עד מכשיר עצמו וגם ראובן דקמא א"כ ה"ה בחתם יונית נימא דתרווייהו כשרין קמא דנמשך ליעקב דבתרא בנו של ראובן יעקב ובתרא דנמשך לבן ראובן דקמא דמה נ"מ יונית או עברית וצ"ל דע"כ לא כתבו התוס' לעיל דמצטרפין עד דבתרא רק בחתם שמו ונחסר רק עד או שם אביו שהם טפילים לשמו אבל בלא חתם שמו רק בן ראובן שהוא טפל לשמו אין מצרפין שמו העיקר דבתרא רק אי כתב עד גם כן דעד הוי טפל לשם אביו גם כן ומצטרפין גם לקמא אבל אין מצטרפין עיקר דבתרא לטפל דקמא, כנ"ל:

בד"ה דידעינן, משמע דבסתמא וכו' אע"ג דבעי קיום חותמיו וכו' מכיר חתימת ידו וכו'. לא. נתבררו לי דבריהם שאם נתכוונו לומר דהשליח אומר בפני נחתם על כל גט בפ"ע א"כ הרי מעיד הוא שחתמו על גט זה בפני עצמו וא"כ תיקשי ליתכשרי שניהם בעברים ויונים ולמה ניחוש לגונדלית הא השליח מעיד שכל גט נחתם בעדים וע"כ דאמרינן דהשליח לא ראה רק שחתמו אבל לא נתברר לו אם חדא חתימה היא או תרתי א"כ ה"ה בהך יעקב למה לא ניחוש דאין זה חתימת יעקב כלל רק של ראובן דקמא ועוד אי בשליח מיירי תיקשי למ"ד משום לשמה ואפילו לרבא צריך שיעיד לשמה משום איחלופי כדאיתא לעיל רפ"ק א"כ כיון שנאמן שחתמו לשמה הרי הוא מעיד בפירוש שעל גט זה ועל גט זה חתמו והיאך ניחוש לגונדלית ואי נימא דע"כ לא האמינו לשליח רק כשהביא גט חתום בעדים אבל כל שלא נתברר לנו שחתמו בכאן עדים לא האמינו לשליח להעיד שיש כאן חתימה וכן הוכחתי באמת ריש מכילתין שאין השליח נאמן בפני נכתב רק בהביא גט חתום בעדים ואפי' לר"א ע"ש, א"כ בהך דיעקב נמי למה נאמין לו כל שלא נודע שהוא חתימה חוץ ממנו וצ"ע:

ע"ב בתוס' בד"ה ודלמא סי' שווי' וכו' כיון ששמו חתום תחת גט הראשון. לפי מה שכתבתי לעיל דמיירי שאנו רואין דכולה חתימה חד כתב היא ואדם אחד כתבה אתי שפיר בפשיטות דהא מופקע ועומד הוא בצידו אבל לפי' התוס' לעיל דכתב אחר הוא היאך שייך שמופקע מחמת שמו כיון דאין זה כתב של זה בד"ה דהא תנן וכו' דאיכא לדחויי דבכתבו שוה לעדיו מיירי ע"כ. דבריהם צ"ע לכאורה דס"ס מוכח מגופה דמתני' דהיכי מיירי אי באחד יונית ואחד עברית א"כ יתכשרו שניהם ואי בשניהם יונית למה יוכשר בעברים ראשונים ואי שניהם עברית למה יוכשר ביונים ראשונים:

וכדי להבין דברי התוס' הללו הי' נראה לי לומר דודאי איכא למימר דמתני' שהימיני כתוב עברית והשמאלי יונית, והשתא אם הראשונים עברים הימיני כשר דע"כ על העברי חתמו דעל גט הכתוב עברי צריך שיחתמו עברית וכן להיפך אם היונים ראשונים ע"כ על השמאלי חתמו דנכתב יונית אבל הא אין לומר דתרווייהו כשרין דכיון דעברים ראשונים על העברי יש לומר דהיונים ג"כ על הראשון חתמו והכוונה בנו של ראובן ויעקב דבתרא נמשך לבן ראובן דלקמא ובן ראובן הוא החתימה, ואף דאין לחתום יונית גט עברי היינו להכשיר על ידו אבל כאן כבר נתכשר בראשונים עברים שוב אין לחוש, וכמו כן להיפך ביונים ראשונים אין להכשיר הימיני דיש לומר דעברים דאח"כ ג"כ על השמאלי חתמו בן יעקב ונמשך לראובן דלקמא אבל ראשונים אין לחוש דגט שכתבו יונית צריך ע"ח יונים וכן עברית צריך עברית והיינו דמקשה דתנן גט שכתבו עברית ועדיו יונים וכו' כשר א"כ אי נחוש כן גם על הראשונים יש לחוש דחתמו על השני ועיקר חתימת העברים הוא בן יעקב שעל השני בצירוף ראובן דלקמא ועיקר חתימת היונים בנו של ראובן דקמא בצירוף יעקב דבתרא כמו שמצטרפין יעקב עד לראובן דלקמא להכשיר הראשונים וע"כ דלא חיישינן לזה ומסתמא כסדר שהוא חותם ראשון כך חתם א"כ ליתכשרו שניהם, ואהא משני דלמא גונדלית חתמו וחתמו היונים כמו העברים וכן להיפך, ובראשונים אין לחוש כיון שלא קדם לו אחר למה שינה מדרכו:

אך אכתי יש להקשות למה לעיל כשהקשו ולתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב עד, לא הביאו הך משנה דגט שכתבו עברית דאי בעינן כתבו שוה לעדיו אין להכשיר