תפארת עוזיאל חלק ב קנב

פי' שאם שמעו בהר סיני כל התורה מפיהו ית' היו מקיימין הכל בנקל אלא ע"י מה שאמרו למרע"ה דבר אתה עמנו וגו' וזה אם שמעו לי בודאי בדרכיו הלכו או כי עם כנוי להמון עם וישראל להמובחרין וידוע מאמר חז"ל כמה פעמים ראוי זה שתשרה עליו שכינה כמרע"ה אלא שאין הדור ראוי לכך וזה אם עמי שומע לי ישראל הצדיקים בדרכי יהלכו היינו בעולמות של מעלה וכעין שנאמר בכל ביתי נאמן הוא

או יאמר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו. דהנה אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום ולכך נתקע האמונה בלב כל א' מישראל ואפילו פושעי ישראל אינם מכחישים בו יתברך לפי ששמעו מפי הקדוש ב"ה בעצמו ואלו הי' שומעין כל התורה מפי הקב"ה בעצמו הי' מקיימין כל התרי"ג מצות וזה לו עמי שומע לי ר"ל שהיו שומעין ממני כל התורה ישראל בדרכי הלכו כמדובר ודו"ק

מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך. פי' שגדולת המחשבה אינה ניכרת אלא ע"י הברואים ומכח גדולת המעשים ניכרת עומק המחשבה אבל לידע עומק המחשבה בודאי א"א כי איש בער לא ידע

צדיק כתמר יפרח וגו' להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו. פי' כשיפרח בקדושתו ית' ויהיו שתולים בביתו אז הוא ישר בלא עולה מה שהוא ית' צורי שברא וצר אותי אבל זולת זה הוי כעולה חלילה כי טוב שלא נברא

או להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו כי נמנו וגמרו טוב לו לאדם שלא נברא יותר משנברא נמצא עולה בו ית' על מה שבראנו אך כל זה אמרו התנאים והאמוראים שהחזיקו א"ע לבינונים אבל צדיקים גמורים בודאי טוב להם שנבראו כגון האבות והנביאים וכדומה ובמדרש הנעלם ריש פ' נח אר"י אלמלא לא הוינא בעלמא יאות לן כו' לבתר אמר הדרי בי וזה צדיק כתמר כו' ויזכה לפרוח בחצרות אלהינו להגיד כי ישר עושה ה' צורי במה שיצר וברא אותי ולא עולת' בו במה שבראנו

כארז בלבנון ישגה, פי' שהצדיק יגיע למדרגה ומעלה גבוה כארז ישגה בלבנון פי' בבהמ"ק הנקרא לבנון ישיג מדרגות גבוהים כארז. שתולים בבית ה' שיהיו נצמדים במקום קדושה ומחובר כמעט שא"א להפרד משם מחמת רוב השתוקקותם

וישבר ה' את ארזי הלבנון. פי' מה שמתגבר א"ע כארז נגד בנין בהמ"ק הנקרא לבנון. יתפרדו כל פועלי און ותרם כראם קרני כי אם זה נופל זה קם וכשהמה יתפרדו אז ותרם כראם קרני

להגיד בבוקר. פי' בימי נערות שאין לאדם שכל לעבודת קונו ונהנה רק מחסדו ית' אבל בימי הזקנה לילות אז הקב"ה עושה אמונה שמשלם לאדם חלף עבודתו

אז ירננו כל עצי היער לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ. הכוונה עצי היער מכונה לבינונים כי הצדיק מכונה בשם עץ השדה העושה פירות תמיד כן הוא תמיד מרבה מצות ומעש"ט אבל הבינונים שאינם מרבים במצות כ"כ אינם מכונים כ"א לעצי היער שג"כ אינם עושים פירות והכוונה כי לשון אז ירננו הוא לשון קינה ומדרך הבינונים המכונים לעצי היער שאינם מתחילין לקונן כל השנה על עונות שלהם כ"א בראותם שהקב"ה בא לשפוט הארץ דהיינו בר"ה וביו"כ משא"כ הצדיק כל ימיו הוא בתשובה

עבדו את ה' בשמחה וגו' דעו כי ה' הוא האלהים הוא עשנו ולוא אנחנו וגו'. ויש כאן קרי וכתיב ולוא אנחנו עם א' ו' והענין כפשוטו ששניהם צדקו יחדיו ויחדיו יהיו תמים על ראשו הפסוק דקאמר כי ה' הוא אלהים וזה הוא דבר המתהפכת או נוכל להבין שר"ל שה' הוא אלהים שמדת אלהים שהוא דין יכול להתהפך למדת הוי"ה להיות רחמים או להיפוך חלילה שה' שהוא מדת רחמים יוכל להתהפך למדה"ד אבל הענין ששניהם אמת וזה כיוון ג"כ הקרי והכתיב שבהיות אנחנו במדרגת ולו אנחנו