תפארת עוזיאל חלק ב קמה

הוא עיקר וכו' ודו"ק וז"ש דהע"ה אנכי מדבר כל מעלות ישראל על כל עובדי כוכבים ויש קושיא המתנגדת לזה ועז"א לך אמר לבי כמ"ש רש"י בקשו פני דהיינו פני הלב כמ"ש האלשיך כי בקשו פני קאי על אמירת הלב הנזכר וזה שהלב אומר בקשו פני פי' שיתבוננו בלב ובשאר אברים כמדובר ומתורץ קושיא המתנגדת והעיקר שהצדיקים יותר מעולים בעולם כמי הלב וכתירוץ אליהו כנ"ל ועי"ז את פניך אבקש שתראה לי האמת במהרה שתרומם קרני כמדובר

רגלי עמדה במישור במקהלי' אברך ה' דידוע מאמרם ז"ל עד שאתה מתפלל שיכנסו דברי תורה באזניך תתפלל שלא יכנסו דברי הבאי באזניך באתרא דליעול ירקא ליעול בשרא כוורי הרי כמו שאדם אוכל הרבה ירקות א"א שירצה שוב בטעם הבשר כן א"א שהקדושה יחול וישרה כ"ז שאדם לא מטהר ומפנה עצמו מהבלי עולם כמד"א סור מרע ועשה טוב וא"א לסור מהבלי עולם כ"א בהסתכלותו על מעשים טובים להנטותם לטובה וידוע דברי הקדמונים שבכל המדות יראה האדם שיהא ממוצע שלא לנטות לשם צד כי בודאי צריך האדם לכל המדות לא בחנם בראם השי"ת וזה בכל לבבך בשני יצריך וזה רגלי ההרגל שלי דהיינו המדות שיש בי עמדה במישור במדות הממוצע אז במקהלים אברך ה' כי דברים היוצאין מן הלב נכנסין כו'

לדוד ה' אורי וישעי וגו' בקרוב עלי מרעים וגו' המה כשלו ונפלו וגו' הכוונה בזה כי בהיות הקליפות מתגברי' מאוד בהסתם להחטיא את האדם שלא יעסוק בדרך מצוה כלל אז גם להם מגיע פגם גדול בדבר שכל החיוני שלהם אינו כ"א ממעשינו שאנחנו מוסיפים כח למעלה וגורמים השפעה למעלה ואז יש להם ג"כ יניקה משא"כ להיפוך לא הי' שפע כלל וממילא גם מהם הי' נעדר השפע וזה הוא שאמר המשורר ה' אורי וישעי ואין אני מתירא כלל מהקליפות פן יחטיאו לבלע אותי כי בקרוב עלי מרעים להחטיא אותי המה כשלו ונפלו ר"ל שגם להם מגיע כשלון ונפילה כמדובר שנעדר מהם השפע ע"כ בודאי לא תתגבר עלי כ"כ מאחר שגם להם מגיע רעה מזה

או יאמר לדוד ה' אורי וישעי וגו' בקרוב עלי מרעים וגו' המה כשלו ונפלו וגו' בזאת אני בוטח. הכוונה כי הנה ידוע כי היסורין ממרקין עונותיו של אדם כדי שיהא בלא חטא וזה הוא בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי ר"ל לקטרג עלי ולהביא פורענות עלי ע"י חטא המה כשלו ונפלו ר"ל שעי"ז מגיע להם חסרון שעי"כ נזדככו מעבירות וזה שאמר אחריו אם תחנה עלי מחנה וגו' בזאת אני בוטח, ר"ל בהיסורין גופא אני בוטח שיהא לי לישועה מאחר שעי"ז נתמרקו עונותיו

לדוד שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא. כפל הלשון נרא' כי יש ב' בחינות בהתקבל הוא ית' תפלות בני אדם אחד שהוא אינו צדיק כ"כ ואין דברי תפלתו ערבים כ"כ לפניו ית' אז הוא תיכף ממלא משאלותיו שלא יתפלל עוד כי מאוס אצלו ית' דברי תפלתו משא"כ לשרידים אשר ה' קורא אף שמתפללין על איזה דבר אעפ"כ אין הקב"ה ממלא לו רצינו תיכף כדי שיתפלל עוד כמו דאיתא בגמרא שמתאוה הקב"ה לתפלתן של צדיקים וזה הענין כאן שמעה תפלתי אף פן ח"ו אהי' בסוג הב' שממהר לקבל תפלתו ולמלא משאלתו כדי שיפסוק מלהתפלל עוד ולא יבוא שועתו ותפלתו עוד לפניו ית' ע"כ מסיים ושועתי אליך תבוא ר"ל שיהי' בסוג המעלה ביותר שימלא משאלתו תיכף והתפלה שלו אעפ"כ לא יהי' נדחה מלמעלה כסוג הא'

גם כי אלך בגיא צלמות וגו' שבטך ומשענתך המה ינחמוני. הכוונה כי בהיות ישראל מדוכאין ביסורין אף לו ית' מגיע לו גרעון בדבר ונחשב לו ג"כ ליסורין וזה דקאמר שבטך ר"ל שאף לך לשבט ופורענות נחשב ומשענתך ר"ל שבודאי יהי' הוא ית' לעצמו כביכול למשען כמד"א למעני