תפארת עוזיאל חלק ב קלז

ליום הכיפורים

נתגלה לי בחלום זה הפסוק קול ה' על המים בעבור זה קול ה' בעבור שאנחנו נותנים דמעה מעינינו בעבור זה המים אחיי וריעי הביטו וראו אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר דהיינו ארזים כמו שאנחנו אומרים ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון כו' מה יעשו אזובי קיר דהיינו אנחנו. בכן אחיי וריעיי כמה גדול הפחד והרעש עלינו כ"כ ואנחנו שותקים ועומדים כמו חמורים ואתן לכם משל בענין פעולות הבכי' בהתפלה כי הוא מסוגל מאוד ובפרט בימים נוראים. משל למלך שעשה חזקת סמוך לביתו שלא יוכל ליקרב אליו צר ואויב לבא ולהלחם בו והי' העצה מאתו לעשות לעצמו ב' מיני חזקות אחד כדרך העולם לעשות לו חומה גבוה דלתים ובריח והב' ציוה להמשיך מים מנגד סמוך לביתו דנפישי ורדיפי מיא ואז בודאי לא יוכל האויב להקרב אליו כן הנמשל בנו בני ישראל שהי' לו חזקת בעד האויב חומה גדולה דהיינו חומת ביהמ"ק שהשרה שכינתו עלינו להגן עלינו מכל צר ואויב כי לא האמינו כל יושבי הארץ כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים, אבל עכשיו בעוה"ר נחרב הבית ונפל החזקות הראשון שלנו ע"כ צריכין אנחנו בתחבולה לעשות לנו חזקת אחרת בהמשך מים דהיינו להוריד כנחל דמעה כ"כ הרבה להיות מים עמוקים כדרך החזקת שעושין ממים ואז יתעורר הרחמנות אצלו ית' עלינו להיות לנו למגן וצנה נגד אובינו הקמים עלינו לכלותינו ולהפיר עדת כל הקמים עלינו לרעה אמן

הב לן שאלתין ובעותין דלא נהדר ריקם. כי כשרצון קוננו יתברך שמו למלאות רחמים על אדם שולח לאדם איזה תחנה ובקשה לפניו שיבקש בתפלה זו ויהא נענה וזה מאמר ר"ח אם שגורה תפלתי בפי פי' שהוא ית' שגר לי איזה תפלה לפי וזה גם אנו מבקשין הב לן שאלתין ובעותין שתשלח תפלה לעני לבקש אותה וכן נאמר הורם מה שיאמרו ועי"ז לא נהדר ריקם מן קדמך

כתרו ישועה פי' הוא ית' מכתיר ומענג א"ע במה שמשפיע טובה ומושיע כי דרכו להטיב לבושו צדקה כי כל הלבושין שהאציל ולבש א"ע בעת בריאת העולם הי' הכל בשביל הצדקה שיוכלו הב"ו להנות מטובו. סתרו יושר פי' מה שהוא ית' מסתיר א"ע מאתנו הוא ג"כ יושר כי עצתו אמונה פי' שלכך הסתיר א"ע כדי שיהא לנו אמונה בו ועל האמונה בא שכר גדול משא"כ אם לא הי' מסתיר והכל היו רואים בכבודו לא הי' בו שום שכר ולא היו צריכים לאמונה כי הי' רואים כבודו כמו שיהי' לעתיד ב"ב וזה ישפוט תבל כו' ועמים באמונתו פי' שישפוט העמים על מה שלא הי' להם אמונה בו ית' כמו עמו בני ישראל ודו"ק

התעוררות לפתיחת הארון כי מנהג המקורבים לשר כשרוצין לפעול פעולתם מבקשים אותם לחדר הפנימי שאין שה שום מקטרג מבני אדם ושם פועלין מבוקשתם ואם שם לא יפעול חלילה שוב לא יפעול. והנמשל כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא שאנו מבקשין אותו ית' בחדר הפנימי שאין שם שום מקטרג

ענין פתיחת ארון הקודש קודם לכל תפלה. משל למלך ששלח עבדיו למלחמה כבדה על אויבים שלו והיו העבדים מתייראין מאוד על נפשם באומרם כי אנחנו המעט ואיך אנחנו עולים פן יהרסו עלינו ונפל ממנו רב והי' עצה היעוצה מאת פני המלך אליהם שבראותם שהמלחמה כבידה אליהם אז יניפו בסודרין כי המלך עשה לעצמו פתח גבוה בראש חצרו במעלת בית חורין וקשר שם תקוות חוט השני ובמשכם בחוט אז ממילא יפתח פתח שער הקטן ואז יתגלה ההסתכלות מאח המלך אליהם להיות גם הוא להם לסעד לתומכם. והנמשל מובן מאליו בו ית' כביכול אף כי אליו נגלו כל תעלומות בלא"ה מ"מ לשבר האוזן אנחנו עושין הדברים האלה כדמיון המלך הנ"ל ע"כ גם