תפארת עוזיאל חלק ב קלו

שאינם מהוגנים וגירש אותם מביתם ומחמת שאמם הרבה בבכי' עליהם גירש גם אותה לימים הי' להם צר מאוד ואמרה להם האם לכו אל אביכם אולי ירחם עליכם ואני אבא אחריכם למלאות דבריכם ואולי יזכור לנו אהבת נעורים קישור החתונה וירחם עליכם ויענו הבנים אין אנו רוצים שתלך עמנו פן יכעוס יותר עלינו בזוכרו שאנו גרמנו ששלח אותך מאהבה שהי' לו עמך כך אנו טוענין אל השכינה כביכול אל תבא במשפט עמנו פן חלילה יכעוס עלינו שבעונותינו אתה בגלות מאהבה אשר הי' ביניכם

טעם למה אומרים הוידוי ע"ד הא"ב. ע"ד משל למלך אחד שהי' לו אשה ודברה סרה כנגדו וגלה המלך אותה והלכה במרחקים ואח"כ כי ארכו לה שם הימי' הי' לה צר מאוד מה עשתה באתה לפני המלך ולקחה אותו הכינור שהיו מנגנין בו בשעת החתונה שלהם והיתה מנגנת ואומרת כך וכך מרדתי נגדך והיתה מתודה ובוכה עד שנכמרו רחמיו של המלך שזכר אהבת נעורים בעת שהיתה אצל התחתונה שלהם. והנמשל המלך ממ"ה הקב"ה ואשה הם כ"י שקידש אותנו בהר סיני ונתן לנו התורה הקדושה עד שמרינו את פיו וגלה אותנו אל ארץ העמים ואנחנו זוכרים בגלות את הקדושה שהי' לנו בעת קיום הבית ועכשיו אנחנו בארץ הטמאה ואמרנו בלבנו שנקח הכנור שהיו מנגנין בו בשעת החתונה זה הא"ב שע"י ניתן התורה הקדושה ומנגנין בו ומתודין ובוכין ע"ד אלפא ביתא עד שיכמרו רחמיו של השי"ת בזוכרו אהבתו ראשונה שהי' בעת החיתון הוא יום מתן תורה ויגאלנו בב"י אכי"ר

על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון. מפני שבתחלה הי' ברצון ואח"כ באונס היינו. ע"ח שחטאנו לפניך בבלי דעת כי הקליפות אין להם כח כלל רק מעוונותינו אנו נותנין להם כח וזהו בבלי שהוא דבר שהוא בלי שאין לו כח ודעת כלל נתננו להם כת ודעת. ע"ח שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר. כלומר בעולמות הגלוים ובסתרו של עולם (ובזה יתורץ קושיות המג"א) ע"ח שחטאנו לפניך בדעת ובמרמה. שהקב"ה נותן לנו דעת לעבוד אותו ואנחנו עשינו בו מרמה. ע"ח ש"ל בוידוי פה. שגם הוידוי אינו בלב שלם כידוע. ע"ח ש"ל בחילול השם. שחללנו את ה' שאין שלם כידוע ויד על כס י"ה חילול כמו כי ימצא חלל בקרבך. ע"ח ש"ל בחוזק יד. כי אנו נותנין כח וחוזק ליד הקליפות. ע"ח ש"ל בטומאת שפתים. כי ברית הלשון מכוון נגד ברית המעור. אז יאמר כי השכינה כביכול נקרא שפתים ועל כולם אנו אומרים ג"פ ובכל פעם אנו אומרים סליחה מחילה וכפרה נגד חטא ועון ופשע וכנגד נפש רוח ונשמה ויגן עלינו זכות ג' אבות

על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד שראוי ליתן שוחד להקב"ה כמ"ש שוחד בחיק חימה עזה ואנחנו לא עשינו זאת. ע"ח ש"ל במשא ומתן שנטלנו בעוונותינו כוחות הקדושות והוספנו ונתננו כח להטומאה. ע"ח ש"ל בנשך ובמרבית. כי בעוונותינו אנו מוסיפין כח להקליפות וממעטין ונושכין את הקדושה. ע"ח ש"ל בשיח שפתותינו כי צעקנו בפה חטאנו ופתלתול ועקש יש בלבנו. ע"ח ש"ל בסיקור עין. כי חז"ל רמו כתיב עיני ה' אל צדיקים וכתיב עין ה' אל רואיו. כאן בעושין רצונו כאן באין עושין רצונו חלילה וזה בסיקור עין כי בחטאינו גרמנו שאין הקב"ה משגיח על הצדיקים רק בעין אחד. ע"ח ש"ל בריצת רגלים להרע. כי הנחש אין לו רגלים ובעונותינו אנו נותנין כח להשטן. ע"ח ש"ל בשבועות שוא. שמשביעין את האדם קודם בואו לעולם הוי צדיק ואל תהי רשע ואנו עוברין על שבועת שוא. ע"ח ש"ל בשנאת חנם. כי הקב"ה טוען עמנו מה עולה מצאתם בי כי רחקו מעלי הלא נתתי לכם מימי לחמי צמרי ופשתי ולמה שנאתם אותי בחנם ובודאי כשהבן שונא את האב ממילא שונא אל כל אחיו וכשאנו שונאים חלילה לאבינו שבשמים ממילא יש חלילה שנאת חנם בינינו: