תפארת עוזיאל חלק ב קכא

והרים נקראו היצה"ר כמאמרם ז"ל וזה ההרים רקדו כאילים שנדחו מלפני ישראל וזה מה לך וגו' כי יש לכם לקטרג ומשיבים מלפני אלהי יעקב ההופכי קאי איעקב שמהפך הצור ליוצרנו אגם מים שבזכות האבות הפך הבורא מדה"ד לאגם מים דהוא חסד

מאשפות ירים אביון. מכח שיש בחירה לאדם והם מלוכלכים קצת בעונות ונדבק קצת כבר בס"א ואח"כ הם עושין תשובה מאהבה מקבל השי"ת תענוג. משא"כ המלאכים שאין בהם שום נפתל ועקש ולכן מקום שבעלי תשוב' עומדין צדיקי' גמורי' אינם יכולים לעמוד כי מבעלי תשובה יש יותר תענוג. וזה מאשפות ירים פי' מהעבירות ירים אביון הוא התענוג ובחזרה שלו ית' והאביון מלשון תאב לכל כמ"ש רש"י ז"ל

או יאמר מאשפות ירים אביון כי אביון פירש"י תאב. שבגלות יש לנו תאוה לגשמיות הרמז לאשפה וכביכול מרים התאות מאתנו

פה להם ולא ידברו וגו' בית ישראל ברכו. כי זה לעומת זה ברא אלהים וזה פה להם אבל מ"מ לא ידברו כי כלא חשיבו אימת כשאתם בית ישראל ברכו את ה' אז לא נמשך חיות לגוף ולקיים כל החיצונים הן הם יודו וכו' וכל קומה כו' ני בצלם אלהים עשה את האדם כי כח השגחה אשר בו ית' רמז לעין וכח השמיעה לאוזן וכדומה וכחות אלו נאצלים מאתו ית' וגם יש כמה וכמה שאינם לשמוע דברות בני אדם ונקראים אזני ה' כמבואר בזוהר וכן עיני ה' השגחות וכדומה וכשאדם מעורר עיניו ואזניו וכדומה כל פרטי אבר מעורר על זה וגבוה על גבוה כוחות הנאצלים מאתו ית' וזה פעולת אדם שע"י עבודת תורה ותפלה מעורר שיעור הקומה העליונה וע"י רמ"ח אבריו שהם בצלם אלהים וזה הן הם יודו כי כל פה וכל עין וכל לשון שאם אומר שירות ותשבחות מעורר הממונים הנקראים פה ועין לשון וכן בכל אבר עד שפועל שכל קומה לפניו תשתחוה ונחשב עבודתו באבריו לפעולה גדול' וזולת זה לבד עבודת אדם לה' כלא חשוב כי מה אנוש כי תזכרנו. מה יעשה לי אדם פי' התשובה הכנעה שלי המכונה בשם מה כמד"א ואנחנו מה עושה אותו אדם לשון חשיבות כידוע אף שחטאתי מ"מ כשאני נכנע לפני בוראי אני חוזר למדרגת ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי לא כתיב ואני ארא' נקמה בשונאי כי ידוע שבמצות שהאדם עושה עוש' לעצמו אספקלריא להסתכל בקדושתו ית' וכשאדם עוש' תשוב' מאהבה נתהפכו הזדונות לזכיות וזה ארא' בשונאי בשונא עצמו שהם סנגורים לפני בוראנו. דחה דחיתני לנפול וה' עזרני ע"ד דבקה לארץ בטננו קומה עזרתה לנו וע"ז אצל הנפילה יהיה בעוזרי. בשם ה' כי אמילם כי ידוע כי הקליפה הסובבת לפירי הוא לטובת הפירי שהקליפ' יהי' שומר לפירי ועד"ז הס"א נקרא קליפ' והקדושה היא הפירי והיה עושה הש"י כן שיהי' שמירה לפירי וזה הוא מצד הרחמים רק שהעונות גורמים ונכנס הקליפה לתוך הפרי כמו הקוץ שנכנס לפירי ועושה נקב לפירי ומחמת זה מתחיל הפירי לרקוב. וזה סביב רשעים יתהלכון בסביבות הפירי ולא בתוכה ולזה אנו מקוים להכרית הקליפות מחמת שאין להם חיזוק כ"כ כי כל הנפעלים צריכין חיזוק ותיקון מפעל. והפעל לכל המפעלים הוא רצון הבורא ית' שברצונו ית' שעלה במחשבתו לברוא את כולם ברא אותם וזה ומשביע לכל חי רצון שהשביעה בא מרצון שהוא שורש לכל הנבראים. ועד"ז אמרתי לפרש מאמרם ז"ל שהש"י מתחרט על בריאת יצה"ר וקשה למה אינו מכלה אותו כשמתחרט ומי יאמר לו מה תעש'. ולמ"ש מיושב דבאמת היצה"ר הוא צורך לקבל שכר על כל המצות כדי שלא יהי' נהמא דכסופא אשר הוא אחד מן הטעמים על בריאת אדם כידוע ולכך אינו מכלה אותו לגמרי רק שהי' חוזק כ"כ עד שאי הי' באפשרי לבריות להכניע אותו לכך נתחרט השי"ת על בריאתו. ונתחלש מחמת שעיקר מחיוני מרצון והרצון