תפארת עוזיאל חלק א צח

אלהיך כו' ר"ל שיהא יראת האדם דומה ליראת השי"ת ולא כדמיון אדם הירא על בנו ומצווה שלא ילך בחוצות וברחובות פן תגוף באבן רגליו והבן אין בו דעת כ"כ לשמור ג"כ מכח כוונת יראת האב רק מכח יראה הגרוע פן יסרהו אביו ביסורין נמצא באמת עושה מה שאביו מצווה רק שיראה שלו אינו דומה ליראת האב כן הדמיון אצלינו עיקר שיהי' כוונת היראה אצלינו כמו כוונת ית' שציוונו תורת חוקים צדיקים שמכח זה נתקרב אצלו ית' כן יהי' כוונת היראה אצלינו ולא מחמת יראת העונש. וזה כוונת הנ"ל הלוואי אותי עזבו ר"ל שיהי' עובדין אותי עכ"פ מחמת יראת העונש שבזה בודאי עזבו אותי ח"ו כי אין כוונתו בעבודה רק מחמת יראת עצמו שלא יבוא לידי עונש בעוה"ב ותורתי שמרו ר"ל כי עכ"פ העובד מיראה שומר תורתו ית' רק שעזב אותי שאין עובד אותי בתכלית היראה ממני ממש והלוואי שנבוא ליראה זו אכי"ר

ה' ממרום ישאג שאוג ישאג על נוהו וגו'. הכוונה בזה ע"ד המעשה שמביא במדרש א' שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל אשה אחת שהי' לה בן ומת התינוק ובכל חצות לילה היתה האשה מתעוררת עצמה בבכי גדול על בנה וכששמע רבן גמליאל אז הי' אף הוא נזכר על חורבן ביהמ"ק ומעורר עצמו גם הוא בבכי גדול על החורבן. וזה הוא הכוונה בכאן ה' ממרום ישאג ר"ל על מיתת הצדיקים שהוא ממרום במעלה מרומים מאוד ומקונן מאוד על מיתתן כמד"א יקר בעיני ה' המותה לחסידיו שאוג ישאג על נוהו ר"ל שמחמת אותו הקינה והבכי הוא כביכול מעורר עצמו גם על נוהו דהיינו על ביהמ"ק שנחרב כאשר הי' הענין בר"ג כנ"ל

השיב אחור ימינו מפני אויב וגו'. הכוונה בזה כי ימין הקב"ה הוא חסד להשפיע להעולמות והרשעים יונקים מהאחוריים וזה הוא השיב הוא יתברך אחור ימינו ר"ל להיות ימינו רק על הרשעים שיונקים מהאחוריים מפני אויב כדי להשפיע על האויבים דהיינו על הרשעים. וזה הוא שמקונן על התמעטות השפע להיות כל השפע רק על הרשעים שהם אויבים להקב"ה כמד"א בשה"ש שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי שזה ג"כ ע"ז הענין

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. הכוונה במה שמבואר שיש שני זמנים לגאולה זכו אחישנה לא זכו בעתה וזה שמרמז בפסוק אתה תקום וגו' כי עת לחננה ר"ל שהרחמים יהיו מאתו ית' על ציון בא' משני אופנים או כי עת לחננה ר"ל כשיעוררו ישראל החנינה אצלו ית' בכח מעשיהם הטובים ויעוררו עת לטובה ואז יהי' במדריגת אחישנה או במדריגת הב' כי בא מועד כנ"ל לא זכו בעתה. וזה שמרמז ג"כ בפסוק בתורה בדברי בלעם שאמר אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב ולכאורה הוא כפל הדברים במלות שונות רק שכיוון ג"כ לזה כמבואר בגמרא שתיבת עתה מרמז על התשובה וזה שאמר אראנו ולא עתה ר"ל שראה דבר זה בנבואה כשלא יהיו ישראל במדריגת עתה לעשות תשובה כראוי אז אשורנו ולא קרוב שאז לא יהי' במדריגת אחישנה להתקרב הגאולה לפנים מן הזמן רק לא יהי' הגאולה כ"א בעתו כמד"א למעני למעני אעשה

הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון. כתב רש"י ז"ל אראלים הוא מזבח. ונראה שידוע ששריפת בית אלהינו הי' מצד רחמנות ששפך חמתו על עצים ואבנים ונמצא שרעה לא הי' רק לעיני הרואים ובאמת כוונתו הי' לטובה והרעה שבעיני הרואים נקרא חוצה מלשון חוץ שבעיני הרואים וכוונתו ית' נקרא פנים הדבר שהוא רחמנות וכ"ז הוא לאותן שהן חוטאים משא"כ לצדיקים שבאותו הדור כגון ירמי' הנביא וכדומה הי' רעה בפנימיות כמו בחיצוניות שלא הי' צריך לכפרה שישרוף המזבח ונגרע מערכו בהתמעטות קדושת בית אלהינו וזה על המזבח צעקו היינו המון עם חוצה שרעה לא הי' רק בחיצוניות כי הפנימיות הי' חסד טובה כמדובר משא"כ