תפארת עוזיאל חלק א פח

המאות לשלמעלה הימנו אשר בה אלפים ורבבות. ולכוונה זו מביא המסורה: מגלת רות

ויהי בימי וגו' ויהי רעב וגו'. מדקדקין המפרשים למה כתב שני פעמים ויהי אלא כן הוי לי' למימר ויהי בימי שפוט השופטים רעב וי"ל ויהי השני בא להורות דעי"ז העון שזלזלו בשופטים נתהוה הרעב וילך לגור בשדי מואב וגו' ויבואו וגו' ויהיו שם. יש לדקדק למה לי' למיכתב ויהיו שם כיון שהלכו לשדי מואב ויבואו שם מסתמא היו שם. ונראה דהפסוק רמז לנו תוכחת מוסר כפי מאמרם ז"ל כן דרכו של היצה"ר היום אומר עשה כך ולמחר כו' כלל הדבר שמתחלה מפתה בעון קל שלגדול לא ישמע ואחר כך מתפתה בעון היותר גדול וכן הי' כאן שמתחלה פיתה לאלימלך שילך לגור למואב והיינו לשעה קלה וכמאמרם מלמד שלא ירדו אבותינו להשתקע במצרים שנאמר לגור בארץ באנו ואח"ז כשנתפתה לבא למואב ויהיו שם קבע דירתם שם ובזה מיושב קושית המפרשים למה כתב הפסוק סתם איש ובשני פרסמו הכתוב ובמדרש דרשו בזה. ולמ"ש א"ש דבהליכה שעדיין לא הי' העון גדול כ"כ אלא הלך לגור חסה הכתוב עדיין עליו לפרסמו אבל בקרא השני פרסמו על דבר ביאתו לשם וקבע דירתו שהוא חטא יותר גדול ומצאתי לאלשיך שכתב ג"כ כדברי

ותשאר האשה משני ילדי' וגו'. דקדק האלשי"ך למה כתב כאן ילדי' ולא בני' כמקדם. ואפשר לומר דנעמי לא היתה דואגת על ילדי' כל זמן שלא חטאו כ"כ משא"כ אחר שגדלו וחטאו

כי זקנתי וגו' פירש"י שאנשא ואוליד כו' שאינם אסורין לכם משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו כו' וקשה למה נקט רש"י דוקא משום שלא הי' בעולמו הלא בל"ז אסור כי אח מן האם אינו מיבם וחשבתי דזה הי' כוונת נעמי במה שאמרה מתחלה העוד לי בנים במעי פי' מאלימלך וזה ראוי ליבם אך בש"ע משמע דעיבור בעת מיתת אב ג"כ אינו מייבם ואפשר דרש"י ז"ל חדא נקט

ואספתי בעמרים אחר הקוצרים. ונראה שרמזה שרצונה להתגייר א"ע אף לאחר שידעה שישראל דווים הם בגלות וכמ"ש בש"ע שאומרים זה להבא להתגייר וזה שגם היא תאסוף בעמרים הרמז לישראל שאין שכחה בעומרים כן הוא ית' לא ישכח אותנו אחר הקוצרים לאחר שיקחו האומות עולמם כמד"א וידו אוחזת בעקב עשו. ותעמוד מאז הבוקר וגו' זה שבתה הבית מעט. פי שמצערת א"ע על שבתינו בבית מקדשינו מעט וכמאמרם גדולה השנאה מאת אשר אהבה. וע"ז אמר לה בועז זה לא שמעתי שהנערים אומרים על עסקי גירות לכן גם הוא הזהיר לה על ע"ז וכמאמרם במדרש על ולא תעבורי מזה דהיינו זה אלי וכה תדבקון כ"ה אתוון שבשמע ישראל. עם נערותי ת"ח וכו' וצמית פי' לשון תענית והלכת אל הכלים הת"ח כמ"ש במדרש ושתית וגו' הדרך אשר תלכי בה ששואבין דרכי תשובתך והילוכך בקודש ועיין בשל"ה

איפה לקטת כו'. עי' באלשיך ונראה להוסיף ביאור כי נעמי סברה שהנותן צדקה הוא עושה מצוה אבל המקבל אין עושה מצוה כלל כי חז"ל למדו שיותר העני עושה עם בעה"ב מבעה"ב בעני אלא מתשובת רות שאמרה שם האיש אשר עשיתי עמו. ואם יש לומר שנעמי לא ידעה מזה ולכך אמרה איפה לקטת היום אבל היום אנה עשית שיהא קיים לך לעוה"ב. יהי מכירך ברוך פי' שהנותן עשה מצוה אבל לא אתה וע"ז הי' תשובת רות שיותר העני עושה עם בעה"ב. וזה אשר עשיתי עמו היום שתקנתי היום ג"כ עמו בפרט שהנותן הוא בועז ועשה מאוד לש"ש והמצוה נגמר על ידי שהייתי מקבל מאתו

ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש. בזוהר הק' הוא ית' על מה שהאשה השכינה