תפארת עוזיאל חלק א עח

אז נולד בעוף סימני טריפה ואם יש מחלוקת בפמליא של מעלה על גלגול עוף זה אם יעלה לשורשו או שעדיין יהי' מרוחק ואלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה אז נולד בעוף סימני טריפה שגם למטה יש פלוגתא בין התנאים והאמוראים והגאונים כי מי ששורשו הוא מכת המיימינים למשל במדת החסר מכשיר העוף וכן להיפוך. וזה אלו ואלו דברי אלהים חיים וקבלה הוא בידינו מהאר"י ז"ל שבימות המשיח יהי' הלכה כב"ש ולדרכינו יונעם שעתה גובר ושולט בעולם אותן המדות של שורש נשמת ב"ה ולכך הלכה כמותו וטעם הדבר שב"ש הוא לרוב מן המחמירין שהוא ממדת הגבורה ועתה אנחנו צריכין יותר למדת החסד ממה שיהי' בעת המשיח שיעבור רוח הטומאה מן הארץ ונוכל להתקיים גם במדת הגבורה וזה נראה בכוונת המשנה כל מחלוקת שהוא לש"ש סופה להתקיים כו' כגון מחלוקת הלל ושמאי פי' שגם דברי ב"ש סופה להתקיים ולא יתבטלו חליל' שבעת המשיח הלכה כמותם ולכך נקט מחלוקת הלל ושמאי אף שבכל מקום מקדים שמאי להלל כי בכאן כוונת המשנה שיתקיימו דברי שניהם ודברי ב"ה נתקיימו בתחלה וזה פי' הפסוק שני שדיך וגו' תאומי צבי'. פי' אף ב' מינים הורים ומורים מלמדך להועיל זה אוסר וזה מתיר וכדומה אעפ"כ תאומי צבי'. פי' שאין בהם פירוד כי אלו ואלו דברי אלהים חיים כמדובר שכולם מרועה אחד נתנו וזה ממדת החסד לכך מכשיר וזה ממדה שני' לכך מחמיר וכולהו באמת הן חד ואלו ואלו דברי אלהים חיים ודו"ק

דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו. הנה כדי לבוא אל הביאור נבאר תחלה בפסוק אחד בהפטורה בפסוק הן על כפים חקותיך וחומותיך נגדי תמיד. הכוונה בזה נראה לי דהנה ידוע בכל עבירות שאדם עושה נעשה מחיצה של ברזל המפסקת בינו ובין אבינו שבשמים עד כי בעו"ה נהר יחרב ויבוש מחמת הפסק המחיצה וזה ידוע כי רוב עבירות שרשם הוא הגזל כמד"א יגיע כפיך וגו' ולזה אמר הן על כפים חקותיך ר"ל בעון הגזל שהם מן הכפים חומותיך נגדי תמיד דהיינו מחיצה של ברזל. והנה בהגיע ימים נוראים אשר כל אחד מבקש מאתו ית' השפעה על כל השנה וצוחין הב הב אז אינם יכולין לקבל השפעה רק לפי סתירת הכותל המפסיק אם סותר הכל או אפילו אם לא עשה בה רק נקבים גדולים בכח מעשיו וצדקותיו. או בודאי מובטח מאתו ית' כי יטריפהו לחם חוקו כי הוא ית' דרכו להיטיב לברואיו רק מחמת מחיצה המפסקת אינו מטיב אבל כשסותר את המחיצה או אפילו עושה נקבים גדולים בודאי הוא יתברך מטיב עמו ולזה כיוונו בגמרא כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ר"ל באותו השביל שעושה חנינא בני בתוך כותל המפסקת באותו שביל ירד שפע לכל העולם וזה ג"כ כוונת הפסוק דודי שלח ידו מן החור ר"ל השפעה שלו שהוא נקרא בלשון ידים כדרך אדם המקבל מחבירו איזה דבר ע"י הידים וכל עיקר ההשפעה הוא מן החור ר"ל בנקב שעשה בכותל המפסיק ולפי גודל הנקב כן גודל ההשפעה

עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת. בזוה"ק ובאר"י ז"ל כתבו דיונים הוא מלשון לא תונו איש את עמיתו ונראה לומר שהשי"ת מטעה לב בני האדם בדעת החטא כי הוא רואה את כל המעשים ואלמלי הי' מראה לאדם שהוא רואה את כל מעשיו הי' אדם פורש א"ע מן החטא רק שהשי"ת עושה א"ע כאלו לא ראה ולא ידע וזה עיניו כיונים וזה על אפיקי מים. פי' בעת החטא שאדם מפיק לחוץ המים השפע כידוע גרם העבירה והשי"ת עושה זה כי מקום שבעלי תשובה עומדין כו' כי יותר תענוג להשי"ת מבעלי תשובה וזה רוחצות בחלב שרומז לבעלי תשובה ע"ד דם נעכר ונעשה חלב יושבות על מלאת ע"ד מאמר ז"ל מדת הקב"ה לא כמדת ב"ו כלי מלא אינו מחזיק וריקן מחזיק ומדותיו ב"ה להיפוך מלא מחזיק וריקן אינו מחזיק וזה