תפארת עוזיאל חלק א נו

וע"ד התיקונים נראה שיין רמז לאומות יש לומר כי ידוע מאמרם ז"ל שירמי' לא רצה לומר הגבור והנורא כי אי' נוראותיו וכו' ואחר כך אמרו הן הן גבורותיו ונוראותיו ויש לנו קיום ביניהם נמצא למדת הדין אין לנו לאהוב כ"כ יתברך בגלות כמו בעת הגאולה אלא שבאמת לא כן הוא דהן הן גבורותיו וישנה האהבה בגלות כמו בגאולה וזה משכני וגו' ונשמחה בך בעת גאולת מצרים ובעת מתן תורה היינו אוהבים אותך נזכירה דודיך מיין פי' גם עתה בגלות כפי' רש"י ופי' שאנו מזכירים אהבתך הזה עלינו שאין לנו כלי' באומות כי חסדך חופף עלינו כל היום. וזה נזכירה דודיך מיין והן הן גבורותיו מישרים אהבוך פי' במישור ובשוה אוהבים אותך בגלות כמו בעת הגאולה כמדובר

משכני אחריך נרוצה. ע"ד השני שכתבנו בפי' שיר השירים שכשהקב"ה נותן לאדם יראה מלמעלה שזוכה להתלבשות השכינה ולהתלהבות גדול גם השגה עצומה בתורה אז נקרא השיר קודש קדשים כי אז עובד האדם בטוב לבב כמ"ש האר"י ז"ל ע"פ תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב ומרוב כל. פי' שצריך לאדם שיהי' לו יותר שמחה בעבדות ה' יותר מכל התענוגים שאפשר למצוא בעולם הזה וזה מרוב כל. וע"ז אומר משכני כי נראה ההפרש בין התינוקות אחד שאין לו חשק ללמוד כלל רק בע"כ עונה אמן וכשבאין אחריו שילך לרב והוא אינו רוצה לילך וצריך הריש דוכנא למשוך אותו בע"כ ואז הריש דוכנא הולך למקודם רק שהוא רץ אחריו מחמת שאין לו ברירה שמושכין אותו ויש תינוק אחר שיש לו שכל צח ויש לו הנאה גדולה בלימוד ובחידוד שמחדדין אותו והוא יושב ומצפה שיבואו אחריו שילך לרב ואז הוא רץ במרוצה גדולה יותר מן הריש דוכנא משא"כ התינוק הפתי שאין לו כ"כ השגה ומכח זה אין לו הנאה בלימוד וצריכין למשוך אותו בע"כ והן הן השני דרכים שיש בעבדות ה' שזה שהוא במדרג' גדול' הוא משמח א"ע מאוד בעבדו את שמו הגדול ית' מה שא"כ מי שאין לו השגה בתורה רק כמשאוי וכעול עליו אז הוא דמיון כמי שהוא נמשך אחר הקב"ה ולזה אומר משכני כי אני במדרגה התחתונה שאתה מושך אותי בלי שום השגה ודביקות וזה הדמיון הוא כמו שאחריך נרוצה אתה מקדם משא"כ כשהביאני המלך חדריו אז נגילה ונשמחה בך והוא מדרגה יותר גבוה. נזכירה דודיך מיין שדודיך אהוב לי יותר מכל תענוגי הגשמיות. מישרים אהבוך כי באמת יש העזה גדולה לאדם (כשאדם הוא אפר דם מרה) שיאהוב את הבורא ב"ה כי מה שייכות יש לאדם עם בוראו וקונו שיאהוב אותו וכי חברותא איכא כלפי שמיא אבל מי שזוכה למדריגה הנ"ל אז הקב"ה בעצמו כביכול משבח א"ע. ועד"ז שמעתי מפי איש קדוש הג' מו"ה לוי יצחק אב"ד דק"ק זעלחאוו ע"פ הפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו. פי' מקומו של עולם שהשי"ת אינו משובח רק מעצמותו כביכול ולא משום ברי' כי הכל אינו ראוי לשבח לשמו הגדול יתעלה כ"א מעצמותו וכ"כ בכתבי האר"י ז"ל, וע"פ בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וקשה תזכיר הוי לי' למיכתב כמאמרם ז"ל אבל לפי הנ"ל הוי הפי' שהקב"ה הוא המזכיר את השם ולא האדם כי א"א לאדם מן האדמה לזכור את שמו. ע"ז כוונו הבא לטהר מסייעין לו וזה הרמז אצלי בכמה פסוקים את ה' אלהיך תירא ואהבת את ה' אלהיך כי את הוא לשון עם וזה את ה'. פי' עם המסייע מה' תיראו את אלהים עם הסיוע מה'. וכן אהבה יהי' אליך לאלהים עם הסיוע מה'. וע"ז נאמר ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. כי באמת מעושיהו יטהר גבר. הטהרה בא מאתו ית'. מ"מ הוא עושה חסד ומשלם לאיש כמו שהוא בעצמו עשה בלי סיוע וזה כמעשהו (ומאהבת הקיצור קצרתי בכאן) וזה מישרים אהבוך פי' כשאני במדריגה