תפארת עוזיאל חלק א נד

לפעמים צריך יראה תחתונה כנ"ל וכמאמרם ז"ל לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר ואם לאו שא"א לו להתגבר יזכור לו יום המיתה וע"י יראת עונש יכנע לבב הערל וזה מסיים ג"כ כי טובים דודיך מיין. פי' דודיך דהיינו האהבה שלימה הוא יותר טוב מיראת העונש שהוא מרומז לגבורה דהיינו היין או שרומז על גבורות וגם על יין ממש והיינו כמ"ש בתיקונים דמאן דפלח לקוב"ה מחמת יראת העונש בגין דיחיו בניו או שיתעשר זה אינו קיום לעולם דהיינו אם ימותו בניו או אם יעני אז הלך היראה משא"כ מי שעובד מחמת גדולתו דהוא נצחי גם היראה הוא בקיום לעולמי עד. ודבר זה אמרתי לתרץ מה דקשה דדוד המלך ע"ה קרא ליראה ראשית חכמה וגו' ושלמה בנו קרא ואמר סוף דבר את אלהים ירא. ולמ"ש הוי הפי' כך דירא ה' היינו יראה הרוממות גם מהשם הוי"ה ב"ה אשר הוא פועל רחמים ואינו מתירא ממנו כי זה השם אינו מעניש מ"מ יש לאדם לירא ולפחוד וליבוש מחמת יראת הבושה דהיינו אם אדם אחד עושה לי כל הטובות אזי מדות הבושה מחייב שלא לעשות לו רעה תחת טובה וכך אצל קוב"ה וק"ו וב"ב של ק"ו הוא שהוא עושה לנו כל הטובות בודאי הדין נותן שמחויבים אנחנו לילך בדרכיו כביכול וזה מפורש אצלנו ע"פ אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון כי היא מדרגה הגבוה שהכתוב אומר בו אשרי שיודע להתחבר א"ע לקונו וזה תרועה לשון ריעות והתחברות מחמת שבאור פניך יהלכון שאתה משפיע עליהם שפע וברכה ולא מיראת העונש וזה מה שנאמר אצל יעקב והי' ה' לי לאלהים פיי שיהי' לי יראה כשאכיר גדולתו שיעזור לי יהי' לי יראה גם מהויה ב"ה שהוא רחמים כמו מאלקים שהוא הדין ונתבאר אצלנו בעז"ה בכמה מקומות וכאן קצרנו וזה פי' הפסוק יראת ה' שהוא יראה הרוממות טהורה זה עמדת לעד משא"כ יראת העונש שאינו לעד כמ"ש בתיקונים שהבאתי וזה יראת הרוממות קרא דוד ראשית כי באמת היא מדרגה גבוה. וזה שמסיים לעושיהם לעושים לשמה וכמאמרם ז"ל ללומדיהם לא נאמר וזה שמסיים תהלתו עומדת לעד. אבל שלמה מדבר בירא אלהים שהוא העונש קרא באמת סוף דבר כי עכ"פ יהי' לך יראה זו. וזה אומרו כי טובים דודיך יראה הרוממות שהוא מעט ממדריגת אהבה מיין שאינו עומד לעד יין על רגע כי השינה מפיג טעמו ועיין באלשיך על שיר השירים אבל יראה הגבוה עומדת לעד ואפשר שע"ז מסיים הקרא שומן תורק שמך והיינו ג"כ יראה הרוממות ע"כ עלמות אהבוך פי' עולם ועד אהבוך משא"כ יראת העונש שאינו קיים לעד

וע"ד הלצה אמרתי שכל מי שעובד מחמת יראת העונש אינו עובד רק לאחר עשרים שנה שהוא בר עונשין משא"כ מקודם שאינו מתירא עדיין מהעונש אבל מי שעובד מחמת בושה עובד ג"כ מנעוריו ואפשר שע"ז רמז ועבדך ירא את ה' מנעוריו לרמוז שהי' עובד ה' במדרגה גבוה שהי' ירא מנעוריו ג"כ ובאמת מי שמכיר פחיתות ערכו בודאי נותן שבח למי שאמר והי' העולם על כל הטובות כמו שנבאר אי"ה ואפשר שע"ז כיוון דהע"ה המשורר באמרו צעיר אנכי פי' גם כשהייתי צעיר עדיין קודם בר עונשין. ונבזה פי' הייתי ג"כ מבוזה בעיני על פחיתתי כמ"ש לעיל אנכי הוא נקרא אנכי לכך פקודיך לא שכחתי מחמת יראה הרוממות אף בילדותי וזה שמסיים לריח שמניך טובים ואנו מכירין גדולתיך ע"כ עלמות שהוא לשון בחרות וילדות אהבוך כי ביראה הרוממות ליכא נפקותא כנ"ל משא"כ ביראת העונש

לריח שמניך טובים וגו' ע"כ עלמות אהבוך. נראה לפרש ע"ד שמצינו במדרש ששאל אחד למה לא מראה הקב"ה את כבודו בפנינו שנדע למי אנו עובדין ותירץ דבדבר הנעלם מן העין יש יותר חשקות ויראה יותר עיין שם ואפשר שזה כוונת הפ' לריח היינו מרחוק כמו שמריח מרחוק שמניך טובים ומצדך לא חסר כלום