תפארת עוזיאל חלק א נ

לשון שיר דיחיד והשירים דהוא רבים והטעם דהשיר נאמר למלך שהשלום שלו שהשי"ת שלם בכל השירות והתשבחות והכל אחד כמדובר ודו"ק. ויש לדקדק למה כתב הקרא לשלמה ולא פירש בהדיא למלך שהשלום שלו ואפשר דנרמז דהשיר שהוא קודש קדשים צריך שיהא לשלמה לגמרי כעין השירות של מלאכי מרום שאין להם שלימות אלא אם זוכין לומר לפניו שירה ומי שמכוין בשירה לאיזה תקות שכר בעוה"ז או לעוה"ב וכדומה נמצא דבר שהוא מקוה אליו חשוב יותר אצלו מדברי השיר והוא דבר נבזה אלא צריך שהשלימות השיר יהי' אצלו יותר נכבד מכל נכבדות שבעולם וזה רומז בקרא בתיבת שלמה (ובניקוד חול"ם) פי' לשלימיות של אדם שהשיר המובחר אשר יעלה לפניו ית' יהי' לשלומו של אדם בלי שום פני' אחרת

או יאמר שיר השירים וגו' ישקני וגו'. נראה ע"ד שכ' של"ה הקדוש בפ' בשלח בכוונת מאמרם ז"ל עתידין צדיקים לומר שירה לעתיד לבא דהוא כפול כיון דאמר כבר עתידין וכו' אין צריך לומר לעתיד לבא או להיפך ותירץ כי כעת אנו מקטני אמנה אין אנו אומרים שירה אלא לאחר שנעשה לנו הנס משא"כ לעתיד נהי' בר לבב לבטוח בו ית' ונזמר שירה קודם הנס וזה עתידין לומר שירה על נס העתיד לבא קודם הנס כאלו כבר בא ודפח"ח. וזה שיר השירים המובחר שבשירים הוא לבטוח ולשקוד על העתיד לבא אי"ה ישקני ונזכה לראות כבודו. וכמד"א ואמר ביום ההוא. והנה בגמרא דרשו חז"ל ישקני מלשון ושפתים יושק והיינו שלא לגלות טעם חז"ל. ונראה ע"ד שמצינו באידרא קדישא שקודם שהתחיל רשב"י לדרוש התחיל בקרא הולך רכיל מגלה סוד כדי שלא לגלות יותר מהראוי וכן נראה כוונת שלמה המלך ע"ה בפתיחת ספרו זה קודש קדשים ולא סוד התפלל אליו ית' שלא יגלה יותר מהראוי וזה ישקני שישתיק אותי מנשיקות פיהו כי גם הוא ית' עשה כן כמאמרם ז"ל גדול שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים שרוב גופי הלכות באים ברמז ודבר ציוה לאלף דור שלא רצה ליתן התורה הקדושה עד לאחר אלף דור רק ההכרח לא יגונה ונתן לאחר ך"ו דורות כי העולם הי' נתמוטט ושיער הוא ית' מה שהי' צריך לקיום העולם הי' מגלה. והשאר הי' מסתיר ואח"ז שרבו הדורות הי' צריך יותר התגלות לקיום העולם באו התנאים והאמוראים וגלו התורה אבל כל מה שאפשר להסתיר מצו' להסתיר וזה שביקש ישקני מנשיקות פיהו כמדוב' ודו"ק והבן

ישקני מנשיקות פיהו. ע"ד עתידין צדיקים שיקראו קדוש. פי' שיזכו לדבק במדותיו ית' יקראו במדותיו ית' ולזה אנו מצפים שנזכה לזה במהרה למען כבודו ית' כי נאה לקדוש פאר מקדושים וזה ישקני מנשיקות פיהו וזה שהוא ית' אוהב אותנו יות' מאחרים וכמאמר הזוהר על פסוק כיתרון האור מן החושך וגו' כי היתרונות של האור לא ניכר אלא ע"י החושך כ' בא יתרונות החכמים מן הכסילים ובכל פעם שהוא יתברך מסתכל על רשעים בא אהבה יותר על צדיקים עם סגולתו ובפרט נגד מלאכי מרום. וזה כי טובים דודיך מיין כי מלת טובים הוא מלשון הדלקה עיין ברמב"ן ויין רמז לשבעים אומות כמ"ש התרגום (כי יין בגי' שבעים) לכך נזכה לקרוא בשמו ית' דהוא נשיקות פיהו כמבואר כי אהבה מקלקלת השורה

או יאמר ישקני מנשיקות פיהו. עד"ז שראיתי בספר הק' של"ה על ותן חלקנו בתורתך. פי' שידוע דברי הגמרא אלעזר בני אמר כך ור"מ אומר כך א"כ הקב"ה לומד תורתנו היוצא מפינו. וזה הכוונה ותן חלקנו בתורתך. פי' תורתך שאתה לומד שנהי' מן הזוכים שתאמר דבר בשבילנו. וזה נראה לפענ"ד הכוונה ללמוד וללמד פי' ללמד להקב"ה תורתינו שיאמר בשבילנו ודבר זה היא ראיתי בני עלי' והן מועטין הקב"ה יזכנו להיות