תפארת מנחם על ש"ס קסג

ברכות בעזרת אלקי המערכות שחלק מחכמת תורתו ליראיו רז"ל אורגי המסכות ששים המה מלכות ואחריהם בכל דור ודור לחכמים ותלמידיהם שוני הלכות הוא יחנני ויעזרני על דבר כבוד שמו ית' לכתוב חידושים ממס' ברכות: במתני' בפירש"י א"כ למה קורין בבה"כ כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה והכי תניא בברכות ירושלמי ע"כ וכתב מוהרא"ש בביאורי סמ"ג יש מקשים למה מביא מסוף הירושלמי ולא מביא מריש דבריו שכתב להדיא שאם קרא ק"ש קודם הלילה לא יצא ע"כ ונראה לתרץ דהנה ביומא דף ל"ז איתא הקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא מפני שאנשי משמר מקדימין ופירש הרמב"ן במלחמות בפירקין דלא יצא למצוה מן המובחר דהא קריאתם היה לאחר שחיטת התמיד שהוא לאחר עמוד השחר דיצא בדיעבד כיון דאיכא אינשי דקיימי בהאי שעתא כמו שפסק הרי"ף והרא"ש במכילתין והנה גם לאחר שקיעת החמה איכא אינשי דגנו כדאיתא במפרשים א"כ היה ה"א דהא דאיתא בירושלמי דלא יצא ג"כ כוונתו למצוה מן המובחר ע"כ הביא רש"י סוף דבריו דאין קורין רק כדי לעמוד מתוך ד"ת וכיון דאין כוונתם לצאת לא יצא כלל דמצות צריכות כוונה

והנה ראיתי בפני יהושיע שהקשה בפירש"י שק"ש שעל המטה עיקר א"כ איך מותר לאכול קודם ק"ש ועפי"ז כתב דגם דעת רש"י דבדיעבד יצא בק"ש שבביהכ"נ ועיין בתלמידי ר"י אמנם אפשר לישב דק"ש שעל מטתו כיון שהוא להגן מן המזיקין מזדהרי ביה טפי ולא חיישינן דלמא משתלי לכן מותר לאכול קודם אע"ג דעדיין לא יצא כלל בק"ש שבבית הכנסת וכמו שכתבתי לעיל לדעת רש"י

בתוס' ד"ה מאימתי וכו' ועל כן אומר ר"י דודאי ק"ש של בהכ"נ עיקר וכו' ס"ל כהני תנאי משעה שקידש היום ומשעה שבני אדם נכנסין וכו' והיא היתה מבעוד יום וכו' ראיתי בספר חידושי ר' זאב הלוי ז"ל שהאריך לתמוה דהא אותן זמנים הם בין השמשות ממש סמוך לחשיכה והיאך מתורץ הא דאין מתפללין ערבית מיד אחר פלג המנחה וקורין ק"ש כמבואר בלשון התוספת לעיל בסמוך עכת"ד. עוד תמהו המפרשים דלישנא ע"כ אומר ר"י משמע שבא לתרץ הא דעבדינן תרי קולי דסתרי אהדדי ולא מיתרצא כלל ונראה לישב דהנה הרא"ש תירץ הא דעבדינן תרי קולא דסתרי וכו' הוא משום דבתפלה הקילו וכ' הפני יהושיע דהתוס' לא ניחא להו בזה משום דזה לא שייך רק בתפלה דרבנן אבל לא בק"ש דאורייתא ע"ש אמנם זה לא שייך רק לפי דברי ר"ת שכתב בתפלת ערבית קי"ל כר' יהודא ובמנחה קי"ל כרבנן משום דאמרינן לקמן דעביד כמר וכו' אבל אי נימא דאנן קי"ל עיקר כר' יהודא דזמן תפלת הערב הוא תיכף אחר פלג המנחה וגם זמן ק"ש דלא דריש ובשכבך [כמ"ש התוס' לקמן ע"ב ד"ה א"ל ר' יהודא] ולא קשיא רק הא דמתפללין מנחה אחר פלג המנחה בזה שפיר י"ל בתפלה הקילו אבל איך אפשר לומר דקי"ל עיקר כר' יהודא בזמן ק"ש נגד סתמא דמתניתין דזמן ק"ש הוא מצאת הככבים ע"כ אומר ר"י דס"ל כהני תנאי דגמרא משעה שקידש היום ומשעה שבני אדם נכנסין וכו' ואעפ"י דשיעורא דידהו ביה"ש מ"מ כיון דפליגי אמתניתין שפיר סמכינן למיפסק כר' יהודא בזמן דידיה מפלג המנחה וכיון דקי"ל עיקר כר' יהודא תו לא קשיא הא דעבדינן תרי קולא וכו משום דבתפלה הקילו כנ"ל ומתורץ קושיות המפרשים הנ"ל וגם קושיות חידושי הרז"ה הנ"ל מתורץ דלא סמכינן אהני תנאי רק לאפוקי ממתני' ולמיפסק כר' יהודא והכי דייק לשון הרא"ש שלקוח מדברי הר"י וז"ל שאנו סוברים כהני תנאי שמקדימים זמן קריאת שמע לצאת הככבים עכ"ל משמע שאנו סוברים רק בהא כוותייהו שמקדימים זמן ק"ש לצ"ה ולאפוקי ממתניתין אבל לא כשיעורא דידהו כן נראה לי נכון

עוד ראיתי בספר הנ"ל שהקשה אהא דכתבו התוס' כאן דשיעורא משעה שבני אדם נכנסים להסב בע"ש הוא מבעוד יום הא בגמרא לקמן רצה מתחלה לומר דעני וכהן חד שיעורא הוא ועני ובני אדם לאו חד שיעורא וכיון דמסקינן שם דעני וכהן לאו חד שיעורא על כרחך עני ובני אדם חד שיעורא ושיעורא דעני הוא אחר צ"ה דמאוחר לשיעורא דכהן כמבואר לקמן בגמרא עכ"ד ולא קשה מידי דאינו מוכרח כלל לומר כן דשפיר י"ל דשיעורא דכהן לחוד ושיעורא דעני לחוד ושיעורא דבני אדם לחוד דהיינו מבעוד יום כמבואר למעיין היטב בסוגיות הש"ס לקמן ולפי מה שפירש"י לקמן בדברי ר' אחא משעה שרוב בני אדם נכנסים היינו בערבי שבתות אדרבה נהפוך הוא דאף לפי המסקנא על כרחך עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא דאל"כ תיקשי ר' חנינא היינו ר' אחא ועיין בתוס' לקמן דף ג' ע"א ד"ה קשיא וכו' ודוק

בתוס' ד"ה מברך ב' וכו' דההוא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין וכו' היינו שבתוך כך יתפלל גם חבירו כמ"ש לקמן דף ד' ע"ב ד"ה אר"י אבל בשחרית כיון דמתפללין פסוקי דזמרה לא הוצרכו לתקן

בא"ד ודוקא בביהכ"נ שלהם שהיה וכו' והון מסוכנים וכו' ר"ל לכך היו צריכים להמתין גם בשחרית אבל בביהכ"נ שלנו א"צ להמתין רק בלילה והוא דעת ר"ת מובא בתוס' לקמן דף ו' ע"א ד"ה המתפלל עי"ש

ע"ב בפירש"י ד"ה דלמא ביאת אורו שיאור השמש וכו' ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו ע"כ וכתב הבעל המאור וז"ל א"כ במערבא דבעי לה מיבעיא ופשטו מברייתא ממתניתין הוי להו למיפשט דקתני בעירובין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ואי מוקמת למתניתין בהנך דלאו מחוסרי כפרה אם כן ברייתא נמי אפשר למוקמי הכי ע"כ [ועיין במהרש"א ופני יהושיע מ"ש בדברי התוס'] ואפשר לתרץ דהנה המהרש"א הקשה לקמן אמתניתין משעה שהכהנים נכנסים לאכול וכו' כהנים אימתי קראו ק"ש ומשעה שהגיע זמן ק"ש אסור לאכול ורצה לתרץ שנכנסים לאכול היינו שמטוהרים לאכול אמנם לישנא דמתניתין לא משמע הכי ונראה לתרץ בפשיטות מהא דאיתא ביומא דף ל"ז הקורא עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצאו מפני שאנשי משמר מקדימין וכבר הבאתי לעיל דברי הרמב"ן במלחמות דלא יצא פירושו למצוה המובחר אבל בדיעבד יצא כיון שקריאתם היה לאחר שחיטת התמיד שהוא לאחר עמוד השחר [כדאיתא במס' תמיד פ"ו] ואיכא אינשי דקיימי בהאי שעתא ומ"מ לכהנים שבמשמר התירו לקרות אפילו לכתחילה מפני שטרודין בעבודה א"כ לפי"ז ה"נ י"ל דלעידן רמשא לאחר שקיעת החמה איכא אינשי דגנו והא דלא משגחינן בהו בדיעבד י"ל דהוי מיעוטא דמיעוטא כמ"ש הרמב"ן לתרץ הא דלא משגחינן בבני מלכים לענין ק"ש של לילה ובפני יהושיע כתב באמת לדעת רש"י דמהני לענין דיעבד ולכן בכהנים התירו להם לכתחלה לקרות לאחר שקיעת החמה משום דטרידי בעבודה להעלות אברים ופדרים בלילה. ולכן תיכף בשעת צאת הכוכבים נכנסים לאכול לפי"ז צ"ל דמתניתין מיירי בהנך דלאו מחוסרי כפרה דמחוסרי כפרה דפסילי לעבודה לא שייך טעם הנ"ל וקשה לישנא דנכנסין לאכול כנ"ל ואע"ג דאמרינן בגמרא מדלא קאמר משעת צאת הכוכבים מילתא אגב אורחא קמ"ל דכפרה לא מעכבא בהו מ"מ י"ל דבמערבא מ"מ לא אלים להו האי דיוקא למיפשט מיניה כיון דלישנא דנכנסין לאכול דייק איפכא דלאו במחוסרי כפרה מיירי אבל בברייתא תני משעה שהכהנים זכאין לאכול אבל לא נכנסין לאכול משום שעדיין לא קראו ק"ש וע"כ צ"ל דבמחוסרי כפרה מיירי דפסילי לעבודה ולא התירו להם לקרות קודם צצה פשטו בני מערבא שפיר דכפרה לא מעכבא כיון דזכאין עכ"פ לאכול לולא דהגיע זמן ק"ש ואתי שפיר

בתוס' ד"ה משעה שהעני וכו' תימא עני גופא מתי יתפלל כיון דזמן סעודתו היינו זמן ק"ש וכיון שהגיע זמן ק"ש אסור להתחיל ולאכול עד שיתפלל כדתנן לקמן וכו' נרא' דהקשו מכח כ"ש כיון דברייתא דלקמן מיירי אליבא דחכמים דכר"ג ס"ל דזמנה כל הלילה ואפ"ה אסור להתחיל בסעודה דילמא יחטפנו שינה מכ"ש כאן דזמן סעודתו הוא זמן ק"ש ותו לא כדקתני עד שעה שעומד לפטור מתוך סעודתו א"כ אימתי יקרא אבל משום שמא יחטפנו שינה אפשר דלא הוי גזרינן הכא כיון דהוי כמו דיעבד הואיל שאין לו נר לסעודתו כמו שפירש"י ועיין במהרש"א שהקשה אמאי לא הקשו כן אמתניתין דכהנים שנכנסין לאכול משעת צ"ה והא אסור קודם ק"ש ועיין בדבור הקודם מ"ש לתרץ ועוד אפשר לתרץ דמתניתין נמשך הזמן ק"ש כמה שעות לכל חד כדאית ליה ויוכל לקרות אחר אכילה ומשום שמא יחטפנו שינה לא גזרו משום דכהנים זריזין הן כהאי דאמרינן פ"ק דשבת דף י"ט גבי משלשלין הפסח וכו' דבני חבורה זריזים הם ולא חיישינן

בתוס' ד"ה אעפ"י שאין ראיה וכו' דהא לא מיירי התם לענין