תפארת בנים (על הרמב"ם) תלא

חידושים על הרמב"ם מזקני הגה"ק ר' צבי הירש אבד"ק ברלין זצ"ל מה שכתב בגליונות ספרי הרמב"ם שלו. והמוקף [ ] המה מה שהוספתי ת"ל אני נכדו צבי יחזקאל מיכלואהן. סימן נז

הלכות גניבה פ"ג ה"ח במל"מ מאי פריך מחצי נזק לענ"ד אף שכן נראה ביש"ש פ' מרובה דין כ"ו לתרץ בזה דברי רבינו מ"מ יש לדון בזה דאם מודה בב"ד ששורו נגח אעפ"י שאינו משלם ע"פ עצמו מ"מ נתקיים על ידו והועד בבעליו ואם יגח עוד שני פעמים יחשב מועד וא"כ מחייב עצמו בזה, שיה' מועד [ובזה יש לדון מה שנסתפק בקול שמחה בחי' לכתובות במי שנתחייב מלקות וקנס והודה בקנס אי הוי כנתן הקנס לפטרו ממלקות דכל שמשלם אינו לוקה. ובשואל ומשיב ה"ג ח"ב סי' ט' דחייב מלקות כיון דליכא ב' רשעיות ע"ש. ולפ"ד המל"מ הנ"ל אין כאן מקום ספק כלל, דהא כיון דאיכא מלקות ע"כ דאיכא עדים. א"כ לא מיפטר בהודאתו הקנס אא"כ מחייב עצמו בקרן א"כ בלא"ה מיפטר ממלקות משום חיוב ממון שהתחייב בהודאתו וכמ"ש רבינו לקמן בספט"ז מה' סנהדרין. אך להנ"ל י"ל דמחייב עצמו בזה שאם יעבור עוד ב"פ יכניסוהו לכיפה וכמ"ש רבינו לקמן שם בפי"ח ה"ד]

הלכות גזילה פ"ג ה"ד במל"מ. אבל איך נוליד מזה דלמ"ד דהיזק שאינו ניכר דלא הוי. ולענ"ד דמשמע להתוס' ז"ל הכא דכיון דהוי היזק שא"נ פטור אפילו התפיסו בידים ליד ב"ד. משום דשם אמרי' אמר ר"י ד"ת א' שוגגין וא' מזידין פטורין ומ"ט אמרו מזידין חייבין. כדי שלא יהא כאו"א הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ויאמר פטור אני ע"ש. וא"כ נראה דדוקא במטמא ומדמע למיגזר גזירה זו אבל בשור שהמית אדם והלך לב"ד לא שייך למיגזר שילך כ"א וימסור שור חבירו לב"ד. חדא דהוי לא שכיח. ועוד, דמצוה קעביד שמוסרו לסקילה ועוד דאפילו נחייבנו ולא ימסור בידים יקחו ב"ד מעצמם ולא יעכב וממילא יפסיד. ועוד דאפי' ימסור לב"ד אם יסקלוהו יתחייב ומאיזו צד יחשוב שהב"ד יחזירוהו להחזיר לבעליו. וגם לא ידע שיגח שור חבירו את האדם. ואי משום לא פלוג שיזיק באופן אחר א"כ יתחייב לשלם. ועוד שהרי השומר זה שמסר השור פשיטא דלא נתכוין להפסיד לבעליו רק שהב"ד בקשו ממנו השור נתן להם דאטו כ"ע ידעי דאין גומרין רק בפניו ולא הוי מזיד כלל א"כ פשיטא דאין לחייבו מכח שלא